Author: שחר רודריג
רטאטאט פותחים את האלבום החמישי שלהם, magnifique, בקטע מאוד קלאסי (כל כך קלאסי שקוראים לו Intro) הנפתח כמו שיר ילדים קליט ונגמר בהנפה גרנדיוזית אייט [...]
זה מרגיש קצת לא חדשני לכתוב ביקורת על I can't feel my face או על Often. נכון שתמיד יוצאים סינגלים לקראת אלבום מדובר, אבל במקרה של Beauty Behind the [...]
על ג'ייסון איזבל לא שמעתי עד תחילת 2015. מעולם לא נתקלתי בו או בלהקת Drive-By Truckers בה היה חבר. על דמיאן ג'וראדו שפתח את המופע של איזבל ב-Fox Th [...]
פיסת מידע מעניינת שגיליתי על בשרי בשהותי הארוכה בסן-פרנסיסקו היא שמרבית האמנים לא מגיעים להופיע בעיר עצמה. אין בה וניוז מספיק גדולים כך שבלתי אפשרי [...]
טכנולוגיה. לולא טכנולוגיה לא הייתי מצליחה להשיג כרטיס ממש ברגע האחרון להופעה של להקה שהייתה מאהבותיי הראשונות. טכנולוגיה פתחה בפניי הזדמנות משונה [...]
לא בכדי האלבום של מיגל נפתח בשיר כמו Beautiful Exit; מיגל, קליפורנאי בן לאב מקסיקני ואם אפרו-אמריקנית, הוא ההגדרה של בן מיעוטים והוא לא מהסס להוציא [...]
לבמה עולה קבוצה של אנשים - כל אחד מכוון את הכלים, מסדר את העמדה שלו. במרכז הבמה בחור אפרו-אמריקני (אם להיות פוליטיקלי קורקט) עם תג אורח? עובד במה? [...]
במהלך השבועות האחרונים יצא לי לאזכר את השיר הבא מספר פעמים, באופן בלתי תלוי לחלוטין. כנראה שאני מכירה הרבה צמדי גברים שמשלימים אחד את השני כמו ג'יי [...]
2011 תזכר בתור אחת משלוש שנים אדירות של מוזיקה עבור עבדתכם הנאמנה; שלוש שנים של תואר בירושלים הקפואה השאירו די והותר זמן כדי לנסות ולהתחמם לקולה של מו [...]
בדרך-כלל כשאומרים על יצירה שהיא מרדימה מתכוונים לכך שהיא משמימה, לא חדשנית, משעממת. ובכן, ילדי קרטון החלב הם היחידים שהצליחו להרדים אותי בשיאו ש [...]