Homeפגישה עיוורת

"פגישה עיוורת" פרק שלישי- ציפי פישר מאזינה ל-"In The Land Of Grey And Pink" של קראוון

caravan-eng

יש לי יחס קצת דו משמעי לפרוג רוק. הרבה דברים שאני אוהבת מבוססים על הז'אנר הזה, גם אם לא ישירות אז ברוח של היומרה להפוך את מוזיקת הרוק למוזיקה מתוחכמת ומרובדת, מרדיוהד לפוסט רוק עד לרוק תזמורתי-בארוקי סטייל סופיאן סטיבנס והאלבום הראשון של ארקייד פייר. אבל לפרוג רוק עצמו אין לי תמיד סבלנות. נוכחתי בדבר כאשר חברה שאוהבת מאוד פרוג רוק קלאסי הביאה לי את האלבום שנחשב למופתי- "In the Court of the Crimson King" של קינג קרימזון. כמובן כמו רבים אחרים הכרתי כמה שירים ממנו, אבל ידעתי שזהו אלבום קונספט שאמור לעבוד כיחידה אחת. האמת, למרות שממש אהבתי חלק מהשירים, כמכלול האלבום עייף אותי. אחרי שהבעתי הערכה פושרת ל"קינג" היא כבר ויתרה לי על אמרסון, לייק ופאלמר.
באהדה יותר גדולה התקבל אצלי "Selling England by the Pound" של ג'נסיס, כך שחשבתי שיש סיכוי שאהנה מעוד יצירות שנחשבות כאבני דרך בז'אנר. אני יודעת שקראוון, כמו קאמל, נחשבים מהלהקות שממש חשובות בז'אנר, אולי פה ושם שמעתי שירים שלהם ב-88FM, אבל בזה מתמצה הידע שלי בנושא. לפיכך ניגשתי להאזנה עיוורת של האלבום כולו.

Golf Girl

טוב, האלבום נפתח בתרועת חצוצרות אבל ממשיך לשיר קליל ורומנטי בצורה חמודה. מפגש על מדשאות ירוקות, מאוד אנגלי ברוחו. הצצה בהערות של ערוץ היוטיוב מעלה שהשיר נכתב על בת זוגו של כותב השיר שאכן עבדה על מסלול גולף בקנרטברי. מרגיש קצת בסגנון של "פני ליין/ווטרלו סאנאנט".

Winter Wine

שיר פולקי, מתחיל פשוט רק עם גיטרה ובהמשך מתווספים קלידים דומיננטיים ותופים. המילים מדברות על דרקונים, נסיעה לארצות רחוקות, אווירה אגדתית. אחרי כארבע דקות עוברים לסולו סינתיסייזר רציני, קצת מג'מג'מים ומשחקים עם אפקטים שונים. הסינתיסייזר חוזר על הלחן המושר, ואז מפתח אותו.

שיר שפחות אהבתי. משהו מעצבן בשירה ובאיך שהשיר חוזר על אותה פראזה שממש דומה לריף של "Wild Thing". (בדיקה בסיום ההאזנה מעלה שזה גם השיר היחיד שתרם חבר הלהקה Pye Hastings.

In The Land of Grey & Pink

שיר הנושא. אחרי שתי דקות אני פתאום קולטת שהוא מוכר לי. מילים סוריאליסטיות על מסע לעולם מלא בתום ילדות שקצת מזכיר שירת נונסנס של לואיס קרול (עליזה בארץ הפלאות) או אדווארד ליר (הינשוף והחתלתולה). יש קצת הומור באיך שהזמר שר את המילה Drain בסוף הפזמון, שכשהוא מושך אותה ומתחיל לעשות קולות עם השפתיים של "בררר". מאוד אהבתי את המשחק עם הפסנתר ש"מרחף" מעל לאקורדים שבונים את השיר. יש משהו טיפה ג'אזי בבייסליין, איך שהוא יורד למטה ואחורה בסיום המשפט.

Nine Feet Underground

קטע ארוך של ג'מגום ג'אזי באופיו. נכנס כאן סקסופון שמאוד מושך לשפה של הג'אז, על רקע תופים וקלידים. אחרי כ-7 דקות של פתיחה אינסטרומנטלית, מתחילה שירה כאשר יש סינתיסייזר ש"מחקה" את אותה מנגינה של השירה. הקטע קופצני וקצת מזכיר לי איכשהו את רוברט ווייאט, הכי קרוב מבחינת אווירה לדברים שהוא עשה באותה תקופה. גם איכשהו מתכתב לי עם "I Feel the Earth Move" של קרול קינג, שיצא ממש באותה שנה, אותו מקצב של תופים והפסנתר ואקורד מג'ורי שכזה. בפזמון מצטרפים קולות רקע נשיים. בסיום קטע השירה יש סולו גיטרה. אחרי עשר דקות הכל הופך איטי, רק הקלידים והבס נותרים. עושה בילד אפ לצפייה כמו קטע מותח בסרט. יש קטע עם שירה יותר רגוע עם חליל ואז זה עובר בסוף לקטע רוקנרולי יותר עם ריף שרירי שכמעט אחד לאחד לקוח מ-Cocaine של קצפת– אולי קלפטון בכלל גנב אותו חמש שנים אחר כך מקראוון.

קראוואן

לסיכום- זהו אלבום פיל גוד עם הרבה הומור ומשחקיות, אבל עדיין כזה ששומר על פאסון בלי להתפרע יותר מדי. בדרך כלל שמחה היא רגש שמתקשר עם פשטות סגנונית, אבל האלבום הזה מראה שאפשר להיות חיובי ולא לוותר על רמה של מורכבות ועניין. בהשוואה לחומרים שאני כבר מכירה בפרוג רוק- פינק פלויד, ג'נסיס, קינג קרימזון – הוא הרבה יותר אופטימי ואולי אפילו נאיבי. אבל מצד שני זה טוב שהלהקה לא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות ונמנעת מהבומבסטיות שכל כך מזוהה עם הז'אנר ועבורי היא ממש turn off. למרות שבאופן כללי האווירה של האלבום היא חולמנית ומעודנת, כמו שעטיפת האלבום מרמזת, יש מספיק רגעים בהם נכנסים אלמנטים יותר קצביים שמושפעים מאמריקה, כך שלרגעים הם אפילו נשמעים כמו הרולינג סטונז הממש ממש מוקדמים. הדומיננטיות של האורגן החשמלי בסאונד גם יוצרת דמיון ללהקה מאוד שונה ברוחה, הדורז.
הם אולי נראים ונשמעים כמו חננות, אבל הם יודעים לא לשעמם ולהפוך לחדגוניים מדי עם היצמדות לסאונד פולק-רוק פסיכדלי, בזכות הנגיעות של הג'אז (כמו הלהקה Hatfield and the North- גם מאותו אזור ועם חלק מאותם חברי להקה), הFאנק ואפילו טיפה של רוקנרול.

COMMENTS

WORDPRESS: 1
DISQUS: 0