קנדריק למאר הוציא בסוף נובמבר, בהפתעה מוחלטת, את אלבומו השישי, GNX. גוף העבודה של קיי-דוט, זוכה הפוליצר היחיד שהופיע אי־פעם במופע המחצית של הסופרבול (ויעלה להופעת סולו השנה), מספיק עשיר בשביל לערוך לו מעין רטרוספקטיבה. אבל אנחנו עוסקים באלבום החדש ולכן ננסה לתמצת אותה לפסקה אחת.
בכל אלבום, קנדריק מדבר על הבעיות שלו מול משהו אחר. הוא זוכר מתי הייתם קונפליקטד. במקרה של Good Kid, M.A.A.D City מדובר ביחסים מול קומפטון. ב-To Pimp A Butterfly הוא מדבר בעיקר על הקהילה השחורה. ב-DAMN על היחסים שלו עם עצמו אחרי שהוציא את אלבום הראפ הגדול בכל הזמנים, וב-Mr. Morale & The Big Steppers, אלבומו הקודם, על התא המשפחתי.
ב-GNX, שנקרא על שם מכונית מודל 1987 (שנת הלידה של למאר), הוא מדבר על התא המשפחתי השני שלו. לא על זה שהוא בנה לעצמו, אלא זה שהוא נולד לתוכו. למאר מדבר כאן אל אביו ואל אימו, כשאפשר לשמוע בין הצלילים את משבר גיל ה-40 שלו מתקרב. בחלק הפילוסופי יותר של האלבום, המשבר מורגש בצורה ישירה. ובחצי השני, בשונה מ-Mr Morale, למאר מנסה לייצר להיטים. זה עבד לו לפחות במקרה של אחד מהם, TV Off וצעקת ה-MUSTARD ששברה את הרשת, ויכול להיות שיצליח גם עם השאר.
מחלקת הלהיטים
מעבר לכך שמדובר באלבום השישי שלו, זהו גם האלבום הראשון של קנדריק מאז הביף עם דרייק. הסיפור החם ביותר של עולם הראפ ב-2024 היה הריב בין השניים. דרייק טען שהוא הראפר הכי טוב בעולם וקנדריק שלישי, קנדריק נעלב ועקץ בשיר אחר, דרייק הוציא שיר שיורד על קנדריק וחוזר חלילה עד ל-Not Like Us, הלהיט הגדול ביותר של קנדריק מאז HUMBLE ואולי בכלל. השיר שהעניק לו מופע סולו במחצית של הסופרבול.
בין אם בהשפעת ההצלחה של אותו שיר, או במעגל בעל דמיון מסוים לרצף בין TPAB ל-DAMN, הפעם הראפ של קנדריק בחלקו הגדול ישיר יותר ואגרסיבי יותר. זה מתחיל כבר מההפקה של ג'ק אנטונוף, או של Mustard שהפיק את Not Like Us. "מחלקת הלהיטים" הזאת, בעיניי, מונה כארבעה שירים: squabble up, hey now, tv off ו-gnx. שניים מהם בין ארבעת השירים המואזנים באלבום.
מבחינה מוזיקלית, אין כאן בשורה יוצאת דופן. הביטים פשוטים, מלאי בס והיו יכולים לצאת גם בעולם של לפני 10 או 15 שנה ללא הרמת גבות מצד המאזינים. ההתפתחות של קנדריק כיוצר מעניינת פה בכיוון אחר, כשאנחנו רואים אותו נע יותר לכיוון ה-hooks הקליטים. זאת כמובן לא הפעם הראשונה, אך זה בלט לי יותר בהשוואה לאלבומים אחרים (ובטח בהשוואה למיסטר מורל). אירוני, אבל קנדריק מזכיר כאן את דרייק.
הוורסים של קנדריק עדיין טובים מאוד, כי אלו בכל זאת שירים של קנדריק למאר, אבל לא מדובר בהכרח בשיאים אומנותיים או רגשיים. הוא עובר בין סיבובי ניצחון על דרייק, מדבר על קשיי ההצלחה כאמן או מנסה להעביר מסרים מעצימים, במקרה של TV off למשל. הוא נותן במה לראפרים אנונימיים מהלייבל שלו, כאשר Peysoh גונב את ההצגה בסוף של GNX ו-Dody6 ב-Hey Now.
מעבר לכך, פשוט מרגישים שהוא נהנה. המשפטים קצרים, הפאנצ'ים נחרטים במוח ואותה צעקת Mustard באמצע TV Off הפכה לאייקונית, ובטח תהדהד גם בסופרבול הקרוב. רוב הסיכויים הם שאחזור בעיקר לשירים האלה, גם כי הם טובים מאוד וגם כי הם לא דורשים הרבה מהמאזין. עדיין מדובר בתוכן אינטליגנטי באופן יחסי למיינסטרים, אבל באנרגיה מתפרצת שקונה את מי ששומע אותה. קנדריק אמר פעם ש-Backseat Freestyle, אחד משיריו המצליחים ביותר, היה ניסיון לכתוב כאילו הוא בן 17. השירים כאן לא נשמעים כאילו בן 17 כתב אותם, אלא כשירים שנכתבו על ידי ראפר טוב מאוד ומצליח מאוד.
מצד שני, הקהל מחפש משהו מעבר. קנדריק למאר הוא ראפר טוב מאוד ועם קייס לא רע בכלל לגדול בכל הזמנים, אבל הוא עמוק יותר מכך. הוא הראפר שכתב את Not Like Us (שמקבל המשך ראוי בדמות squabble up), וגם הראפר שכתב את FEAR. מה שיפה ב-GNX הוא שיש בו גם מעין המשך ל-FEAR. החלק הפסיכולוגי יותר מתחיל ב-man of the garden, שיר שמזכיר לי את 'פרגולה' של אביתר בנאי. אם לפני שבע שנים קנדריק פחד לאבד הכול ואת עצמו, והפעם הוא טוען שמגיע לו הכול. מדובר בסיבוב ניצחון של ראפר, אבל סיבוב ניצחון איטי וצנוע יותר. הוא מסתכל על ההישגים שלו בגאווה, והמבט מופנה אחורה, לא קדימה. על רקע ביט איטי ומלנכולי, התוצאה מורכבת ומעניינת, וזו בעיניי אחת מהפסגות האינטלקטואליות של האלבום.
לידה מחדש
הפסגה הבאה, שהיא לדעתי השיר הטוב ביותר באלבום, היא reincarnated. מדובר במוטיב שחוזר לכל אורך האלבום, עם השירה בספרדית שמופיעה גם לאחר שיר הפתיחה wacced out murals. קנדריק מסמפל את טופאק, מדמה את עצמו לג'ון לי הוקר ולבילי הולידיי, ואז מגיע לדיאלוג עם דמות אב. הדמות עשויה להיות מבוססת על אביו שלו, או דמות שאמורה לייצג את לוציפר שמתווכח עם אלוהים, דבר שאפשר להבין משורות כמו "You Fell out of heaven cause you was anxious". גם כאן המאזינים חדי האוזן עשויים למצוא דמיון לשירי עבר של קנדריק, בפרט ה"ראיון" הערוך עם טופאק בסוף של Mortal Man או u.
הפעם השינוי ההפקתי חד פחות מזה שהיה ב-u, אבל העקרון דומה. למאר עדיין מבולבל ומנסה לפתור דברים מול הוריו, כשהוא טוען ש"ההשראה המוזיקלית הגדולה ביותר שלי היא אתה" בספק שיחה עם אביו.
אותה תפיסת של דמות האב ניכרת גם ב-heart pt 6, שבו הוא מדבר על עזיבת הלייבל שבו גדל והניסיון לפתח משהו משלו. הדבר מתחבר גם למקפצה האדירה שהוא נתן לרצף הראפרים האנונימי, בלהיטים שבהם נגענו קודם. הוא מאשים את עצמו בחוסר ההצלחה של הלייבל 'בלאק היפי', וטוען שהוא רצה להתקדם לכיוונים אחרים, כמו בן שעוזב את הבית ואז הופך לאב ומקים בית משלו. זה מורגש גם מוזיקלית, כשלאורך כל השירים האלה אנחנו שומעים מקום מרכזי יותר של פסנתר והרבה פחות בס, במה שמזכיר את ההפקה של mr morale.
המוזיקאית המוכרת ביותר שמתארחת כאן היא sza, ששיתפה מספר פעמים פעולה עם קנדריק למאר בעבר. סזה מתארחת באלבום בשני שירים, luther ו-gloria, שקרובים יותר למחוזות הארנ'בי, ובעיניי הם דווקא נקודת התורפה של האלבום. ב'גלוריה', למאר מדבר על מערכת היחסים עם בת זוגו, אותה אחת מ-We Cry Together מאלבומו הקודם, ועל התפקיד שלה באותה לידה מחדש שלו. אני תפסתי את זה כאילו הוא ממשיל אותה למעין דמות אם, מה שמתכתב עם הדיאלוג המוקדם יותר עם האב, בטח כשסזה עצמה שרה ש-"I gave you life, I gave you power". המפגש המחודש הזה עם שני הוריו ואותה לידה מחדש, מעניקים קלוז'ר מוצלח לאלבום טוב, ומשאירים אותנו עם לא מעט סימני שאלה לקראת האלבום הבא.
פיצ'פורק העניקו ל-GNX ציון של 6.6, הנמוך ביותר מבין אלבומיו של קנדריק. הוא לא התקבל בסבב מחיאות כפיים כמו האלבומים הקודמים שלו, גם כאן בישראל, בעיקר משום שברמה מסוימת, הוא נמצא באמצע – לא הכי קיצוני לכיוון הלהיטים מצד אחד, ולא מסע בנבכי הנפש שלו מהצד השני.
אם הייתם מבקשים ממאזיני היפ הופ לדרג את האלבומים של קנדריק, רוב הסיכויים שאצל כולם הוא היה בערך באותו הטווח, איפשהו בין 3 ל-5. חלק גדול מאלבומיו מתיישנים היטב עם הזמן, כמו DAMN, שבהתחלה לא כל כך אהבתי ועכשיו הוא בעיניי בשלישייה הראשונה. מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מתחושת סגירת המעגל ומכך שלמאר אולי מתכנן לנו משהו גדול יותר. GNX הוא אלבום טוב מאוד. האלבום השביעי, יצא כשיצא, יכול להיות אלבום מצוין.
COMMENTS