Homeריאיון

תו אחד מסוגל לשנות את העולם /// ציפי פישר בראיון חידתי עם ג'ימי פראסד

לקראת ההופעה בפסטיבל הג'אז בירושלים, קבלו הצצה לפילוסופיה האמנותית שמאחורי המוזיקה של Jimmi Prasad Orchestra

צילום: Shemi Dahan

אחת ההופעות הטובות שיצא לי להיות בהן לאחרונה, הייתה של הסופרגרופ של אבישי כהן (החצוצרן) וריג'ויסר (יובי חבקין), "Jimmi Prasad Orchestra", באולם צוקר של היכל התרבות. בכלל, אני מרגישה פספוס שלא כתבתי בזמן אמת על ההרכב הזה, שהוא מעין שואוקייס של אמנים שונים שחתומים בלייבל Raw Tapes. (האחים תלמודי, KerenDun, יוגי, רועי חרמון, מאיו שבירו ועוד). אלבומם Help With Your Heart יצא בשנה שעברה, ויש בו ריכוז יוצא דופן של כישרונות מקומיים.

כפי שניתן להבין ממגוון המוזיקאים המשתתפים בפרויקט, הסאונד של ג'ימי פרסאד אורקסטרה הוא לא ג'אז קלאסי. יש פה ערבוביה של ז'אנרים: פ'אנק וגרוב, בארוק תזמורתי, אינדי־רוק, אלקטרוניקה, מוזיקה אתנית ועוד. קשה לקטלג את ההרכב, אבל מבחינתי זו החוזקה שלו – המוזיקה אף פעם לא צפויה, וההופעה עוברת בין שירים אינטימיים ורגישים, לג'אמים קצביים מרקידים, שמצליחים לשמור על הריכוז של הקהל.

אחת השאלות שנשאלות לגבי ההרכב, היא השאלה מיהו ג'ימי פראסד. הוא מופיע בקליפ של Down & Up (Unending Love), וחשבתי שאולי בהופעה אגלה מיהו. אבל המסתורין לא נפתר. אמנם ניתן היה להבחין בדמותו המרקדת בשולי הבמה, והוא עלה עליה בשלב הקידות בסוף, אבל עד כמה שיכולתי לראות, הוא לא ניגן באף כלי או שר. התיאור בבנדקאמפ לא ממש מסייע ליישב את העניין, רק כתוב שהוא מוזיקאי מתבודד בעל השפעה על סצנת האנדרגראונד־ג'אז והמוזיקה הפסיכדלית. כמובן שבמצב כזה לא יכולתי שלא לקפוץ על ההזדמנות לראיין אותו, גם אם בכתב בלבד. התוצאה, כפי שתראו, היא אכן יוצאת דופן ואקסצנטרית להפליא, כצפוי מאמן מתבודד. למרות ששלחתי שאלות שונות, התשובה שקיבלתי הגיעה כנרטיב אחיד ארוך, שפה ושם מתייחס לשאלות. פרסאד הביא את המניפסט האמנותי שלו, שכורך תפיסות רוחניות, אמנותיות ויצירתיות. ניכר שיש לו תשוקה לנושא, וכמו סאן רא בשעתו הוא רואה במוזיקה אקט של טקס רוחני שבא להשפיע על העולם ולהפוך אותו לטוב יותר.

"את יודעת, כמו שנאמר: האמא של האמא של הטבק הייתה נחש (אמירה של חוקר השאמניזם ג'רמי נרבי, בספרו 'הנחש הקוסמי'. צ.פ). זה לא משנה מהיכן אני. השאלה היחידה היא לאן אנו נעים. מוזיקה היא רק אמצעי לביטוי. ניתן לעשות זאת עם קולנוע, עם מילים, עם ספרות ועם תנועת גוף, אך הדבר החשוב היחידי הוא מה מעורר אצלך רגש. הכרתי איש שישב במשך עשרים וארבע שנים במערה, עשה מדיטציה ברוב הימים וכאשר הוא עזב, אמר לי שהרגע הבין שהוא חי בשקר. האמת היא ממש מול העיניים שלך, תמיד, אבל עלינו להיות אמיצים ולאפשר לעצמנו לראות אותה, לגעת בה, לאפשר לה להיות".

"כאשר פגשתי ברג'ויסר ואבישי, ידעתי שמצאתי את השותפים המתאימים על מנת להפוך את החזון שלי למציאות. ויתרתי על מוזיקה שנים רבות לפני כן, מכיוון ששתיקה הייתה יותר חשובה. ישנם דברים שלא יכולים להיאמר. אבל יובי ואבישי דוברים את האמת, אותה אמת שחיפשתי ולימדתי. נדיר למדי למצוא מוזיקאים המסוגלים להגיד סיפור שלם בתו אחד. את רוב ימי העבודה בילינו במדיטציה ובתקשור של החוכמה שהצטברה לאורך הדורות, ועד שהגענו ליצור את המוזיקה הדרך שלנו נעשתה ברורה".

"אני מביט בשמי הלילה כאשר איני מצליח לישון ואני מביט בכוכבים ומרגיש את היקום מתרחב. אני רואה את הכוכבים מתרחקים עוד ועוד, ואנו נעשים קטנים יותר ויותר. אנו יושבים בפלנטה הפצפונת הזו, מעסיקים את עצמנו בלהרוג אחד את השני, ואני מנסה להתרכז באמנות ולדמיין: איך תו אחד מסוגל לשנות את העולם".

"ציינת בשאלתך את הסופרגרופ. אכן, האורקסטרה היא שיתוף פעולה בין המוזיקאים הכי טובים שריג'וייסר ואבישי יכלו למצוא בישראל. אני מאוד בר־מזל שמצאתי מוזיקאים בעלי שיעור הקומה, שמתייחסים להופעות שלנו כאל טקס. אף תו אינו נלקח בקלות. יש לנו חוק ברזל שאם מישהו או מישהי מהתזמורת מרגישים שהם לא מננים מתוך מה שהאני האמיתי שלהם אמור לנגן, אז הם יפסיקו לנגן באותו הרגע, בלי להתמהמה. ניתן לחזור לנגן כשמרגישים מיושבים בתוך עצמנו. ככה אנחנו עושים מוזיקה. ככה אנחנו עושים אמנות. ככה אנו חיים. לחיות זו אמנות. לבכות זה אמנות. לאהוב זה אמנות".

"אחד הממדים הכי מעוררי יראה של היקום, זו הדרך שבה הוא מחבר את כולנו. האטומים הנמצאים בגופינו הותכו בלב כוכבים עתיקים. החיבור רב המשמעות הזה לקוסמוס הוא תזכורת מעוררת צניעות לגבי מקומנו בתוכנית הגדולה של הדברים. וכאן המוזיקה נכנסת לתמונה. היא מספרת את כל הסיפורים הלא־ידועים, היא מספרת את החלומות שלנו.אנחנו עומדים לנגן מוזיקה בכל מקום על גבי הגלובוס. עבורנו מוזיקה היא התשובה. לפעמים היא גם השאלה".

לסיכום, Jimmi Prasad Orchestra אכן מציעים חוויה מיוחדת מאוד למאזינים שלהם, ונראה שישנה כוונה רצינית מאחורי הפרויקט ליצור מוזיקה שהיא אמנות, שמניעה את הלבבות ואת הרגליים. ממה שראיתי בעצמי, ישנו ערך מוסף בהופעה החיה. זו מוזיקה שנועדה לנגינה בסשן ארוך ובלתי נגמר, עם הרבה אלתורים ומקום למשחקיות במוזיקה. מי שיגיע להופעה שלהם בפסטיבל הג'אז, וודאי יזכה להנות ממנה, וכדאי לעשות את המאמץ, למרות השעה המאוחרת.

לכל הפרטים ולכרטיסים

הפסטיבל מתקיים בתמיכת הקרן לירושלים

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0