מכור לכתיבה /// ריאיון עם מרטן דבולדרה, האיש מאחורי Warhaus, לקראת ההופעה בבארבי

בשבוע הבא ביום רביעי, ה-17.5.2023, יופיע בבארבי מי שקטף את אלבום השנה שלי ל-2022, למרות שהוא שחרר אותו ממש דקה לפני סוף השנה ותוך כתיבת הסיכומים. כתבתי אז שאני חושבת שמגיע לו, אבל רק הזמן יגיד. הזמן אכן אמר את דברו והאלבום Ha Ha Heartbreak של Warhaus ממשיך להיות מנוגן באזניות שלי ללא הרף. Warhaus הוא פרויקט הסולו של מרטן דבולדרה, חבר בלהקת Balthazar שהופיעה ממש פה בבארבי באפריל שנה שעברה.
Ha Ha Heartbreak הוא אלבומו השלישי של מרטן, והראשון שהוקלט כסולו ולא כדואט עם בת זוגו לשעבר סילבי קרויש (Sylvie kreusch). מרטן מגדיר אותו כ"אלבום פרידה" וקשה לפספס את הטון המתאבל והמתגעגע. אז, בסיכום השנתי, כתבתי שהבעיה היא שכבר בניגון הראשון הבנתי שלא אוכל להתעלם מהאלבום הזה. הכינורות של Open Window תפסו ולא שחררו אותי, וכשהאלבום נגמר בדואט Best I Ever Had, כפתור הריפיט כבר היה בהיכון. מתוך עשרה שירים, ארבעה קיבלו לב כבר בהאזנה הראשונה. ובכן, Warhaus מגיע לבארבי לסיבוב ההופעות של Ha Ha Heartbreak ולקראתה תפסתי אותו לשיחה בזום.

מרטן עלה לזום טרוט עיניים מהלובי של המלון בבוקרשט, לקראת תומו של הטור הנוכחי שנותרו בו ארבע הופעות: אחת בישראל ושלוש ביוון. כשאני שואלת אותו לגבי האורך של הטור (שהתחיל בנובמבר), הוא מציין שבעצם עוד לא פורסם שהטור ימשיך עוד, עד יולי.

זו לא הפעם הראשונה שאתה מופיע באירופה, איך הטור הזה עד כה?

״מאוד מתגמל, האמת. המון אנשים מגיעים להופעות, הלהקה מעולה. יש איתי מוזיקאים מדהימים שמנגנים על הכלים הרבה יותר טוב ממה שאני יכול. הם מפתיעים אותי בכל ערב מחדש. יש הרבה אלתור על הבמה וזה הופך את ההופעה ליותר Fresh".

אחת התהיות המרכזיות שלי היו לגבי ההעברה של האלבום הזה, המתוזמר והעמוס בכלים, לבמה. איך זה קורה?

״יש לנו מתופף ונגן בס, ג׳ספר מייקלברג שהוא גם המפיק של האלבום וחבר ב-Balthazar, ושניהם מנגנים על המון כלים. אז אנחנו מתחילים בלנגן את השיר ואם אנחנו רוצים להעצים אותו או להגיע לתחושה של האלבום, הם משתמשים בלופר ומקליטים עוד כלים ועוד שכבות״.

וואו, זה נשמע מדהים, אני ממש מחכה לשמוע את זה בלייב! כל שנה אנחנו בוחרים את אלבומי השנה שלנו, הכותבים, ובשנה שעברה בחרתי את האלבום שלך. עם זאת, בגלל שהוא יצא בסוף נובמבר התלבטתי אם ״מגיע לו״ להיכנס. האם זה היה שיקול בהוצאת האלבום?

בעוד ביתר השיחה מרטן השתהה וברר את מילותיו, פה הוא ישר שלף: ״ממש לא, כשמשהו שאני יוצר מוכן, אני רוצה להוציא אותו הכי מהר שאפשר כדי שאוכל לעבוד על הדבר הבא. הכול צריך להיות בתנועה כל הזמן״.

יש לך בעצם את פרויקט הסולו שלך, Warhaus, אבל יש גם את Balthazar. איך אתה מחליט מה נכתב לאיזה הרכב?

״בדרך כלל זה קשור לתזמון. לדוגמא הוצאתי כ-Warhaus שני אלבומים, וכבר ידענו שנשחרר אלבום של Balthazar (האלבום Fever שיצא ב- 2019. ש״ר). אז בתקופה ההיא כתבתי רק עבור Fever. אבל כמובן שיש הבדל: ל-Balthazar יש שני פרונטמנים וזו להקת אינדי, אז אם המילים מאוד אישיות ועמוקות, כנראה שהן ילכו לפרויקט הסולו שלי״.

קראתי שכתבת את Ha Ha Heartbreak תוך שלושה שבועות בחופשה בפלרמו, ושניסית להיפרד מהקונספט של ״מוזה״. שתמיד כתבת ״אל נשים״ ופה ניסית, בהשראת הפסיכואנליטיקאי יונג, למצוא את הצד הנשי בך. האם זה נכון?

״אני לא בטוח אם כך הייתי מתאר את זה, אבל אני יכול לומר שתהליך הכתיבה עצמו לא באמת השתנה, אני פשוט יותר מודע למקום שממנו הכתיבה נובעת. ככל שמתבגרים אפשר לפרק את הבולשיט של עצמך קצת יותר, או שאולי פשוט יש לך דרך מתוחכמת יותר לארוז את כל הבולשיט שלך? לגבי יונג – זה לא שקראתי משהו ואז כתבתי בהשראתו. אבל כשקראתי את התיאוריות שלו התחוור לי שאין לי שליטה במחשבות שלי, הן כמו בועות קטנות שצפות מהתודעה שלך. אתה לא המחשבות שלך. דייוויד לינץ׳ כתב ספר מצוין על מאיפה נובעת יצירתיות״.

זה מעניין, כי הליריקות וכל הוייב של האלבום הוא מאוד מוכוון ״אל אישה״, אתה שר ממש אליה. זו מישהי ספציפית?

״כן, זה אלבום פרידה אז כמובן שכתבתי את השירים על מישהי ספציפית. אבל אני חושב שבמובן מסוים האלבום כולו הוא על היחסים שלי עם נשים לאורך השנים, כל הדרך עד לאמא שלי. אני מבין מה את אומרת לגבי הקונספט של המוזה, ואני חושב שהאלבום הזה מתעד תהליך הבנה של הרעיון הזה, של הצמדות למוזה עד ה-Heartbreak. האלבום מאוד דרמטי, יש בו המון תשוקה, ותוך כדי הכתיבה השתחררתי מהרעיון הזה של ׳מוזה׳, של ׳אישה׳ בחיים שלי. כל חיי עברתי מבת זוג לבת זוג, והאלבום הזה לא נוגע בזוגיות, אלא חוקר רגשות של ׳לבד׳. וגם, את יודעת, אני כותב את האלבום כשאני עובר איזה תהליך רגשי, ואז אחרי שהוא יוצא אני ממציא תיאוריות לגביו. האלבום עצמו הוא פשוט תיעוד נקי של אותם רגשות. אני מנסה לכתוב את מה שאמיתי עבורי, מה שלמדתי הוא שככל שאכתוב אמיתי יותר, זה ייגע ביותר אנשים״.

אז מה משפיע על התהליך היצירתי שלך? האם יש אמנים אחרים שהשפיעו עליו?

״אני יושב לשולחן שלי לכתוב לפרקי זמן ארוכים ככל הניתן, אתה צריך להיות פתוח לרעיונות כשהם מגיעים. אני לא יכול לומר שיש משהו ספציפי שהשפיע עליי, ספר או סרט, אלא שאני כותב מתוך תהליך פנימי. אפילו אם אני כותב על משהו חיצוני, זה בסופו של דבר דרך המשקפיים הפרטיים שלי. גם אם אני כותב בהשראת מוזה, זה אומר יותר עליי מאשר עליה. יש הרבה ארכיטיפים גדולים מהחיים ואני מנסה לעבוד איתם, לא לשחק את התפקיד שלהם. כשהייתי צעיר יותר הייתי פרוע, עשיתי הרבה סמים. עכשיו אני מנסה לשמור על עצמי יותר, לא להיות Asshole״.

אתה מרגיש שזה שינה את האופן שבו אתה מופיע?

״כן, בהחלט. אני הרבה יותר נוכח על הבמה. בעבר הייתי מופיע וחושב בראש על המסיבה שאחרי. עכשיו אני מרגיש הרבה יותר נוכח, ובין ההופעות אני משתדל לכתוב כמה שיותר. אני חושב שהכתיבה היא חלק מהאישיות החדשה הזו שלי, זו התמכרות טובה יותר. אני כותב באובססיביות״.

איפה אתה כותב בזמן הטור?

״אני כותב בכל מקום, ככל שיש יותר רעש והפרעה מסביב – כך טוב יותר. נגיד ברכבת נעה, או באוטובוס של הטור. אני אוהב לכתוב ברגעים שבאמצע, בין לבין דברים, ואני יכול לכתוב גם שתיים-עשרה שעות רצוף, זה משוגע. נגיד ל-Balthazar כתבתי בשירותים של האוטובוס עם גיטרה, וזה עבד. אני לא צריך הרבה כדי לכתוב״.

אתה יכול לספר קצת על הדברים הבאים שאתה עובד עליהם?

״אני אוסף הרבה שירים ורעיונות. אין להם עדיין כיוון, או שבעצם יש יותר מדי כיוונים אז אני לא יכול להגיד בבירור מה זה עומד להיות. יש ימים שאני חושב ׳וואו, זה עומד להיות נפלא׳ ויש ימים שאני חושב שהכול גרוע. זה תמיד כך. אני עדיין מאוד מבסוט על Ha Ha Heartbreak, מתבייש בו אבל עדיין אוהב אותו! אני צריך ליצור משהו שמתעלה עליו״.

מתבייש בו! זו המוטיבציה שלך? לעשות משהו טוב יותר מהדבר הקודם?

״הדבר הבא עומד להיות שונה, כי אני כותב על חוויות אחרות. אתה תמיד מנסה למצוא משהו חדש ומעניין להגיד, משהו שלא עשית בעבר, וזה דורש סבלנות. הרבה שירי פופ הם שירים טובים… אבל אתה רוצה משהו מעבר. את הקסם״.

Warhaus יופיע בבארבי בתל אביב ביום רביעי ה-17.5.23, פרטים וכרטיסים כאן.

האזנה לאלבום המלא.