יום הולדת ארבעים שמח לאלבום הכי מעורר מחלוקת של פינק פלויד, או לאלבום השני הכי טוב של רוג'ר ווטרס, תלוי מי סופר. באופן שנאמן לשמו לחלוטין, האלבום אכן היה נקודת החיתוך האחרונה של ההרכב, ולכן סיפורו צריך להימסר משני צדדים שונים – הצד של הלהקה, והצד של ווטרס. זה לא סוד שרוג'ר ווטרס תמיד היה השאפתן מבין החברים. הוא שהביא את התמות המרכזיות ליצירה, וככל שעבר הזמן גם יותר ויותר שירים הגיעו ממנו להרכב כשהם אפויים מבחינת המבנים והטקסטים. למעשה לטובת האלבום 'החומה' הוא הגיע מוכן עם שני אלבומים מלאים ברמת הסקיצות: הלהקה עבדה כדי להפוך את הסקיצות של אחד מהם לאלבום 'החומה', ו-ווטרס הפך את ההצעה השנייה לאלבום הסולו הראשון שלו. אולם במהלך העבודה מספר שירים והצעות ירדו בעריכה, ומספר לחנים (מועט) של גילמור תפסו את מקומם. האלבום יצא בסוף 1979, ולאחר שנתיים של עבודה על הסרט וסיבוב הופעות – ווטרס הרגיש בשל לאלבום חדש.
"נוגן על ידי פינק פלויד"
נאמן לשיטת העבודה החדשה שאימץ, ווטרס בחר את השירים שהתאימו לאלבום לדעתו, והודיע לחברי הלהקה (שבשלב זה כללה את גילמור ומייסון) שהם ניגשים להקליט אלבום נוסף. הוא לא ביקש מהם אינפוט נוסף, רק השמיע להם את השירים וחילק תפקידים. מייסון יישלח להקליט שלל אפקטים קוליים (בעיקר קולות המראה של מטוסי סילון), גילמור ינגן בגיטרה. מבחינתו המעורבות שלהם צומצמה למינימום האפשרי.
בעיני גילמור זה לא מצא חן, ממספר סיבות. הראשונה שבהן – הוא חשב שחלק מהשירים לא מספיק טובים. הוא לא הבין למה שירים שנזרקו מהאלבום הקודם צריכים לקבל מקום ברפרטואר כעת. בנוסף, הוא הרגיש שתשומת הלב עברה מהמוזיקה לטקסטים. זה היה דבר מובן, היות ורוג'ר ווטרס הפך לכותב טקסטים מחונן למדי, ורצה להדגיש את האמירה שלו. אבל גילמור חשב שזה צעד אחד יותר מדי ללהקה שהייתה ידועה ביצירות שהמוזיקה שלהן תמיד הייתה במקום הראשון, לעיתים קרובות ללא שום צורך בטקסטים. הוא ביקש מווטרס שייתן לו כמה שבועות לייצור מוזיקה נוספת לאלבום, להביא משהו מעצמו. ווטרס סירב.
הוא גם לקח על עצמו את תפקיד המפיק (יחד עם ג'יימס גות'רי, שהפיק איתם את האלבום הקודם), את העיצוב של העטיפה, ובאופן כללי שלט בכל הנעשה ביד רמה עד כדי כך שעל עטיפת האלבום נכתב: "רקוויאם לחלום-אחרי-המלחמה, נוצר על ידי רוג'ר ווטרס ונוגן על ידי פינק פלויד". אולם למעשה האלבום זכה למעט מאוד מאותה ה'פינק פלוידיות' הידועה, ללא תפקידי הקלידים של רייט, וללא אינפוט מלבד נגינת גיטרה (מעולה), תופים (בחלק מהאלבום) והקלטות האפקטים של שאר ההרכב. יש סיפור ידוע על כך שגילמור עזב את האולפנים במהלך הסשנים תוך שהוא מודיע: "תזמין אותי אם תצטרך נגן גיטרה", והותיר את ווטרס לעשות את מה שהוא רוצה עם שלל נגני סשן, והתוצאה הייתה בדיוק זאת.
הכול נכון, אבל…
יש לי הרבה חברים שחושבים שהאלבום הזה הוא הפסגה של פינק פלויד. מבקרי מוזיקה נוטים לדרג אותו גבוה יחסית. הוא מקבל הרבה תשואות כאלבום בוגר שמתעסק בתמות אנטי מלחמתיות ואבדן דמויות אב בצורה חזקה מאד, ובסאונד המאופק והמדויק שבו. הכול נכון, אבל… בעיניי הוא יישאר אלבום שמראה (יחד עם אחיו החורג, 'בעד ונגד תפיסת טרמפים') בדיוק את ההבדל בין פינק פלויד לבין ווטרס. הטקסטים חזקים? כן. אבל בשירים חסר הרבה מהמעוף המוזיקלי שאפיין את הלהקה. סאונד מאופק הוא לא דבר רע, אבל הוא לא פינק פלויד – הלהקה שבחוזה הראשוני שלה ויתרה על 10% מהרווחים בתמורה לזמן אולפן בלתי מוגבל. תמות מלחמתיות ואבדן דמות אב תמיד היו – Us & Them או Three Four הם שירים שמדברים בדיוק על כך, אבל הם תמיד היו חלק ממשהו רחב יותר, ולא הנושא היחיד. אז לדעתי הכיתוב על האלבום מוצדק, אבל השיוך שלו מוטעה. זה אכן אלבום של ווטרס, שחברים מההרכב תרמו לו קטעי נגינה.
לאחר יציאת האלבום וסרט קצר נוסף שכלל חלקים מהשירים, ווטרס איבד עניין בהרכב. כל אחד מהחברים פנה לעשות לביתו – אלבומי סולו, הפקות לאחרים, הופעות – אולם פינק פלויד לא טרחה לצאת לסיבוב הופעות או לנסות לקדם את השירים החדשים. ב-1985, תוך כדי ארוחת צהרים עסקית, ווטרס הודיע לחבריו שהוא רואה בהרכב "בזבוז כוחות מוזיקלי" והודיע על פרישה. לאחר ששמע על כך ששני החברים הנותרים מתכוונים להמשיך בלעדיו, הוא תבע אותם בדרישה להפסיק את השימוש בשם הלהקה. אולם כאשר גילה שעקב מספר כשלים בירוקרטיים סיכוייו לנצח קלושים, הוא ויתר והגיע להסדר לפיו הם ישמרו על שם הלהקה, והוא יקבל את הזכויות המלאות לבצע את 'החומה' בהופעותיו. לאחר שריצ'רד רייט הוחזר כחבר להקה ובהרכב של שלושה נגנים, פינק פלויד הוציאה עוד שניים וחצי אלבומי אולפן ויצאה לשני סיבובי הופעות עם יותר מ-600 הופעות. אבל היא מעולם לא ניגנה אפילו צליל אחד מ-The Final Cut.
בשנת הקורונה ווטרס הוציא גרסאות עדכניות לשירים מהאלבום. מתוך הרגשה שהם יותר נאמנים לחזון, בחרתי לצרף אותם לכתבה ולא את השירים מהאלבום עצמו.
COMMENTS