ריאיון קבוצתי // ׳חשש אמיתי׳ בשיחה לרגל צאת אלבומם השני ׳החיים שיתחילו בקרוב׳ והופעת ההשקה

חשש אמיתי. צילום: עידו אסולין

חברי להקת חשש אמיתי התכנסו לחזרה לקראת הופעת ההשקה של אלבומם השני, ׳החיים שיתחילו בקרוב׳, בפסטיבל הפסנתר. הם הזמינו אותי להתארח בחזרה, בביתו של תום הררי, סולן הלהקה. כמיטב בני השלושים פלוס שאנחנו, שחיים על זיכרונות ונוסטלגיה – ישבנו על צלחת פיצוחים וסודה לריאיון קבוצתי. לריאיון הצטרפו עופר שכנר (בס), סתיו תל (קלידים והפקה) ודניאל מאור (תופים).

קראתי בריאיון שלכם לטיימאאוט שהתחלתם את הלהקה בגרעין של הנוער העובד בגבעתיים. מתי זה היה?
תום: ״זה היה הבסיס שממנו הלהקה התחילה, אבל עברנו אבולוציה. הבסיס היה בגבעתיים בחבורת ילדות ורק אני נותרתי ממנה. את עופר אני מכיר מהצבא, היינו יחד בפלוגה והיינו מנגנים בין השמירות יחד, ומהנוער העובד. דני הוא האח הקטן של גלית, שהייתה איתנו בגרעין ובמחלקה בצבא. את סתיו הכרתי בלימודים ב-BPM. גם נדב שביים לנו את הקליפ הוא מאותה קבוצה מצומצמת והיה המתופף בלהקה ההיא שהקמנו בתיכון״.

ספרו לי מעט על ההשפעות שלכם
תום: ״כשהקמנו את הלהקה היה לפיד די ברור של אייטיז וניו-וייב ופוסט-פאנק. ההשראה הייתה להקות אייטיז ישראליות: הקליק, קצת נוער שוליים… איזה עוד להקות היו באייטיז?״
עופר: ״פורטיסחרוף… משינה… אולי.״
תום: ״כן, פורטיסחרוף, משינה, מינימל קומפקט. בהתחלה זה היה מתוך מודעות. באלבום הזה, באופן משונה, יצא לנו יותר ניינטיז.״
עופר: ״אנחנו עקביים עם ה׳שלושים שנה אחורה׳״.

אנחנו עוד נגיע לנקודה הזו שוב בהמשך הריאיון כי אכן 'עבריתפופ', אלבומם הראשון של ׳חשש אמיתי׳ היה מאוד אייטיזי, וגדוש בסינתיסייזרים, בעוד באלבומם החדש ׳החיים שיתחילו בקרוב׳, כמעט נעדר האייטיז וההפקה מאוד מבוססת גיטרה-תופים.

תום: ״מההתחלה הייתה גם השפעה של הסצנה העכשווית של האינדי. ועדת חריגים, המסך הלבן, הילה רוח – כל הדברים האלה כבר היו גם ברקע, אבל תמיד הרגשנו שאנחנו לא לגמרי בתדר של השאר.״

צללנו ישר למוזיקה, אבל אולי קודם תציגו את עצמכם. ואני אשמח גם לשמוע איך הגעתם לשם ׳חשש אמיתי׳?
עופר: ״האמת שגם אני אשמח לשמוע את התשובה לשאלה הזו! הייתי צריך להסביר את זה בארוחה משפחתית. אתם מכירים את הדודות ששואלות: ׳מה זה חשש אמיתי?! איך כותבים את זה? זה בספוטיפיי?׳״
סתיו: ״אני סתיו, בן 30 ובמקור מחיפה. הכרתי את תום כשלמדנו ב- BPM הפקה מוזיקלית, התחברנו בלימודים והייתי חלק מתהליך ההקלטות של 'עבריתפופ', חלק מהתרגילים ללימודים היו להקליט אותם. עוד בתקופת האלבום הקודם, תום הציע לי להצטרף ללהקה כי הקלידן הקודם שלהם, ניר, עבר ללמוד בחו״ל. הייתי בא מחיפה כל פעם לחזרות. לאט לאט השתלבתי בכתיבת החומרים לאלבום החדש. מעבר לזה, אני מגיע מעולם ההפקה המוזיקלית של ז׳אנרים אחרים: היפ הופ, ביטים, מוזיקה אלקטרונית, לאו דווקא העולמות של המוזיקה של חשש. יצא לי להפיק את עומר מושקוביץ׳ ועבדתי עם ילי בלנק (בלנקשטיין, ש.ר.) שעושה מוזיקה אלקטרונית. שיר שהפקתי איתה הגיע לנטפליקס ל-Hit & Run״.

עופר: ״תודה, סתיו, שהתחלת כי לא הייתי יודע מה להגיד! אני עופר, בן 33, מקרית טבעון. אני מנגן על בס מכיתה ט׳, זו הזהות המוזיקלית שלי. יש לי ניסיון של שנים בהפקה, הייתי מפיק של אירועים וכנסים. כשהגענו לקו, אחרי הטירונות, תום ואני – קניתי גיטרה בס כדי לנגן בבסיס. התקופה הזו עם תום הצילה אותי מוזיקלית. אם לא היה לי את המגבר ואת תום… הייתי מביא את הגיטרה לבסיס, חוזר איתה, הייתי נורא עקשן על זה. זה יצר בסיס מוזיקלי משותף עם תום. אחרי הצבא הייתה קצת התרחקות, התעסקתי בחינוך ובהפקה והיום אני חוקר בקרן ׳ברל כצנלסון׳, מכון כלכלי חברתי, ויש לי פודקאסט שיעלה בקרוב: ׳המשבר לצרכן׳.
תום הזמין אותי בשיא הקורונה לנגן בס ל׳חשש׳. הייתי סגור ביחידת הדיור אצל ההורים שלי בקרית טבעון ואת כל החומרים קיבלתי מרחוק. נפגשנו ממש כמה ימים לפני הסגר הבא כדי להקליט. זה היה מבצע צבאי! הבאנו אוכל מראש, דאגנו שהלו״ז יהיה סגור״.
תום: ״אנחנו לא סטלנים״.
עופר: ״אני הלא סטלן!״
סתיו: ״זה בא לך בטבעיות – הארגון״.
עופר: ״אני מאוד אוהב משימות״.

תום: ״עופר, דני ואני כבר ניגנו בכמה הרכבים יחד. דני היה בחשש כמעט מההתחלה, הוא מתופף מדהים. הוא מתופף בהרבה הרכבים אחרים ומלמד תופים. פרט ל׳חשש׳ הקמנו גם הרכב אירועים יחד שנקרא ׳אלגנט׳. המוטו שלנו הוא: ׳תביאו אותנו לחתונה – לא תמצאו אותנו בספוטיפיי׳. חשוב לי לציין שחשש הוקמה גם על ידי מתן יעקוב בר שהיה מעורב בכל האספקטים: המציא את השירים והלחנים והעיבודים וניגן ועשה קולות. הוא חלק מרכזי בכל מה שעשינו עד עכשיו״.

בעוד ׳חשש אמיתי׳ היא להקה בעלת חברים קבועים, גם בקליפים של הלהקה וגם באופן השיח נוכח שתום עומד בפרונט, וניכר שהוא גם אוהב את זה. כשנכנסתי לביתו, הוא נתן לי הצצה לקליפ של ׳על הגב׳ שעוד לא שוחרר באופן רשמי. בקליפ הוא שוכב על מזרן שצף על נחל, וחברי הלהקה לא נראים באופק.

תום: ״אני אספר על עצמי; מגבעתיים, בן 33, מנגן מגיל 10. כל החיים ניגנתי וכל הזמן רציתי ליצור ולעשות דברים: זה התחיל בלהקת התיכון, המשיך בצבא לנגינה עם עופר, וגם כתבתי שירים שלי! אחר כך התחלתי גם להופיע איתם ואפילו הקלטתי חלק מהם. אולי יום אחד זה יאוגד למשהו. ואז באמת זה נפסק – הייתי בקומונה של הנוער העובד ארבע שנים בירושלים. במקביל התחלנו את ׳חשש׳, אבל משהו לא התגבש. רק כשחזרתי לגבעתיים, כשעזבתי את הקומונה, התחלנו את הלהקה: אני, מתן, וניר שר (הקלידן הראשון של ׳חשש אמיתי׳).

ותמיד גם שרת?
תום: ״בלהקה בתיכון גם שרתי, אבל היה לי קול מאוד גבוה, וגם צחקנו על זה באיזה סרט שיצרנו בצבא. כל הזמן רציתי לשיר, אני מאוד אוהב לנגן ואני נהנה מזה – אבל אני רוצה גם לשיר. אני אוהב את הפרונט. הופעתי בהרכב של יפעת נץ, והופעתי עם אור אדרי ואחרים, אני אוהב גם את העמדה הזו אבל מה שמפעיל אותי, מה שגורם לי לחפור לאנשים ולהוציא אותי מהמיטה – זה הפרונט״.
עופר: ״יש איזו אורגניות, אני מרגיש שהעובדה שתום היה לבד בקליפ של ׳על הגב׳ משרת את הרעיון האמנותי. הייתה דילמה אם להעלות את כל הלהקה על המיטה, אפילו שכנענו איזו משפחה שטיילה שם לעלות כולה על המיטה כדי לבדוק אם היא יכולה להחזיק את כולנו״.

נו, והיא החזיקה?
עופר: ״כן! אבל זה התאים יותר שתום יהיה שם לבד. תום אוהב לשחק וחלקנו לא ממש. האמת שאם זה בסדר, יש לי גם שאלה לתום״.
לך על זה!
עופר: ״השיר 'חסד' – על מה הוא?״
תום: ״זה שיר שכתבתי עם מתן אז כל אחד הביא משהו משלו. אני אענה לך לגבי החלק שלי: הוא קשור לעזיבה של הקומונה. הרבה מאוד מהשירים שאני כותב עוברים דרך העזיבה של הקומונה. זה יקרה גם בשירים של האלבום השלישי״.
עופר: ״וואו! תספר לי על זה, אם בא לך״.
תום: ״גדלנו בחברה מאוד קבוצתית שמעודדת להיות ׳טים פליירז׳ וההתנגשות של זה עם העצמיות. זו התנגשות שמתחוללת בי הרבה, כי אני גם טים פלייר וגם פרונט. אז, את רוצה את הסיפור מאחורי השם ׳חשש אמיתי׳?״
ברור.
תום: ״הרגיש לנו שזה מאוד קשור לאייטיז, עוד לפני שהיה לנו מתופף. היינו לוקחים את הסינת׳ים, מהבית, על הגב. מתן וניר לא רצו שאסחוב את הסינת׳ים כי אני מגושם, וזה התגלגל מ׳חשש הקליד׳, ׳חשש כבד׳ ל׳חשש אמיתי׳.
סתיו: ״ועד אז לא היה לכם שם?״
תום: ״היה! פנטוזים על מזמוזים! אבל דני לא הסכים. הוא עדיין היה בצבא והיינו צריכים לשכנע אותו להצטרף, וכשאמרנו לו מה השם הוא אמר שאין מצב. כל כך רצינו שהוא יהיה חלק מהלהקה שלא התעכבנו על זה״.
דני: ״היית רוצה לנגן בלהקה שקוראים לה ׳פנטוזים על מזמוזים?!׳"
עופר: ״אני חושב שהייתי בהופעה הראשונה שלכם בלבונטין. עדיין אנשים מבקשים שתשירו את השיר הזה, פנטוזים על מזמוזים.״

אני לא מכירה את ה-EP הראשון שהוצאתם. נתקלתי לראשונה ב׳חשש אמיתי׳ באלבום ׳עבריתפופ׳ שממש תפס אותי עם הרפרנס לאייטיז. אבל באמת ששמתי לב ש׳החיים שיתחילו בקרוב׳ הרבה יותר ניינטיזי. ב׳עבריתפופ׳ כמעט כל השירים נפתחים בסינת׳, ובאלבום החדש הם כמעט תמיד נפתחים בגיטרה או תופים. גם לדעתכם האלבומים שונים?
עופר: ״ברוב השירים ב׳חיים שיתחילו בקרוב׳, יש משהו הרבה יותר פופי, יותר פשוט. זו אמנות בעיניי לעשות שיר פופ טוב. נגיד ׳כשאת בעניין׳ – זה שיר עם ארבעה אקורדים, הוא חוזר על עצמו, הוא ״קיקינג״, מגניב. שזה לא כל כך נוכח ב׳עבריתפופ׳ שהוא אלבום יותר מורכב״.
תום: ״באלבום הזה היה הרבה דגש על הסונגרייטינג – זה מילא מאוד את הנפח. עדיין יש קטעים אינסטרומנטליים מאוד יפים אבל לפעמים זה בא על חשבון המורכבות המוזיקלית״.

אני באמת מרגישה שגם מבחינה טקסטואלית, יש שירים יותר ״בוגרים״ באלבום החדש.
תום: ״זה קשור גם להתבגרות, על אמת. חיפשנו את הזיקוק של האמת, פחות את העטיפה אלא את המהות. ועוד משהו – את האלבום הזה הקלטנו לייב! את האלבום הקודם הקלטנו בהעלאות. זה משנה משהו לדעתי בסאונד ובתחושה. פה יש עניין יותר של אנרגיה של כולם ביחד. זה ניכר״.
ההקלטה אבל עדיין בערוצים נפרדים.
תום: ״כן, ברור, לא שמים מיקרופון באמצע החדר וזהו. אבל נכנסנו לאולפן לנגן ביחד בספטמבר 20׳. באותו חודש כבר היה אלבום! אחר כך הקלטנו עוד ועוד והיו העלאות ותיקונים והקלטות מחדש. באלבום הראשון, אור אדרי הפיקה והייתה לה המילה האחרונה עם הניסיון שלה, והסאונד שלה. באלבום הזה הפקנו לבד אז הייתה יותר התבחבשות״.
עופר: ״עד היום היא המלאכית השומרת שלנו״.
תום: ״אור שרה את קולות הרקע באלבום״.
גם ב'אלפאוויל'?
תום: ״לא! זה בכלל מתוך סרט!״
אז זה בכלל לא שיר על אלפאוויל הלהקה!
תום: ״יש ספר של הרוקי מורקמי שנקרא ׳אחרי החשיכה׳. הגיבורה שם מגיעה למלון שנקרא אלפאוויל, מורקמי מציין בהערת שוליים שזה רפרנס ל׳אלפאוויל׳ של גודאר. בעצם זה שיר שהוא הרבה יותר על הדמות מהספר, ואז לקחנו רצועה מתוך הסרט״.

יש שירים שבכל זאת יותר מזכירים את הסינת׳-פופ של ׳עבריתפופ׳. נגיד ווקי טוקי ורוורס.
תום: ״וואלה, מעניין, כי ׳ווקי טוקי׳ ו׳רוורס׳ וגם ׳כשאת בעניין׳ היו מהשירים הראשונים שיצרנו לאלבום הזה״.
סתיו: ״אני חושב שהאלבומים שונים כי זה סטאפ שונה של אנשים״.
כלומר יש הרבה יותר דגש על גיטרות, יותר גיטריסטים.
סתיו: ״כן, יצרנו הרבה מהלחנים ממש בחדר החזרות והיו לחנים שממש התגבשו בחדר החזרות״.
תום: ״גם באלבום הקודם היו הרבה עיבודים בחדר החזרות. אבל אולי באמת כי באלבום הקודם ניר היה הקלידן, ולא המפיק. סתיו הוא הקלידן אבל הוא הגיע גם כמעין מפיק – אולי זה גורם לו לתת פחות דגש על הקלידים".
סתיו: ״הרקע שלי לא מגיע מפסנתר ומהמחשב. אז יכול להיות שזה גם בגלל היכולות עצמן. אני יותר מתייחס לסאונד ופחות לתפקידים״.
תום: ״ניר גם לא היה קלידן אבל כן היה נגן. וזה באמת התבטא באיך שהוא ניגן את השירים״.

לכאורה אין הרבה ביניכם לבין פסנתר. איך קרה שאתם משיקים את האלבום בפסטיבל הפסנתר?
תום: ״חשבנו על גרסה פסנתרית-אקוסטית, אלקטרו-אקוסטית שתתאים, והגשנו. אחרי חודש חזרו אלינו ובדיוק האלבום הודפס אז זינקנו על זה. עדי קשת כהן תצטרף אלינו ותביא את החלק של הפסנתר. גם אור אדרי השיקה שנה שעברה בפסטיבל הפסנתר וזה נשמע לי כמו אחלה רעיון״.

איך זה יהיה עבורכם להופיע במקומות עם מושבים, שהקהל לא יכול לקום ולרקוד?
עופר: ״להורים שלי זה בא טוב! קנו כרטיסים, יש מושבים מסומנים״.
תום: ״אין ספק שיהיו הרבה הורים. ההופעה הזו גם לא במחיר שאנחנו בדרך כלל מוכרים בו כרטיסים. אני חושב שתמיד יש כמיהה, לפחות אצלי – כן להגיע למרכז, להגיע לקהל. אם לפני שש שנים, כש׳חשש׳ התחילה, רצינו להראות שאנחנו אינדי ולא מעוגנים ומסודרים, משהו בתרבות העלים את זה, בתחושה שלי״.

בשלב הזה יצאנו מהמרפסת בדירתו של תום ונדדנו כולנו לתוך חדר החזרות הביתי. לחזרה הצטרף גם עידו לחנה שינגן עם הלהקה בפסטיבל הפסנתר. לאחר התמקמות זריזה, הלהקה התחילה לנגן את שירי ׳החיים שיתחילו בקרוב׳ לפי הסדר. כשיצאתי מהחזרה לחצתי פליי על ״ווקי טוקי״ שכבר נכנס (ספוילר אלרט!) לשירי השנה שלי לתשפ״ג. צפיתי לאחרונה בדוקו החדש על שלמה ארצי (׳וזכרוני הראשון׳). בפרק החותם את הסדרה, ארצי מציין שהמטרה של כל אומן היא שתצאי מההופעה ותלחצי פליי על המוזיקה שלו כי את רוצה עוד. זה לחלוטין מה שקרה עם ׳חשש אמיתי׳ ואני ממליצה לכם לתפוס אותם ב-4/11 בפסטיבל הפסנתר.