Homeקולומבוס

808 וכאבי לב /// איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב מכונות תופים

בטקסט מיוחד לפטריאונים, והשני שאנחנו שולחים, רועי ויינברג מספר על מערכת יחסים מורכבת עם הלהיט הענק של קייט בוש שקם לתחייה השנה

Photo by Steve Harvey on Unsplash

מוזיקה יכולה להעביר אותך דרך כל קשת הרגשות האנושיים. שירים יכולים לשמח אותי, לדכא אותי, להרים ולהוריד אותי. אחד הדברים הנדירים, והנקודה שבה הכתבה הזאת מתחילה, היא המקרה שבו שיר עצבן אותי. Running up That Hill של קייט בוש הפך לאחד הלהיטים הגדולים של 2022 בעולם בזכות העונה הרביעית של Stranger Things. לא ראיתי את הסדרה, אבל ההשתלטות שלו על צמרות המצעדים סקרנה אותי אז החלטתי גם לשמוע אותו. הפסקתי אחרי דקה.
הקצב של השיר הפריע לי. לא הייתה לי בעיה עם השירה מלאת הפאתוס של קייט בוש, אלא עם משהו במקצב המכני שגרם לשיר להרגיש אייטיזי וחלול מדי. ומקצב טוב הוא אחד הדברים שמאחדים אותנו במוזיקה. הוא יכול להיכנס לך לאוזניים, לעלות למוח ואז לרדת לרגליים לא משנה מי אתה או מאיפה אתה. אותה השפה מכאן עד בנגלדש. מכונת התופים בעיניי מסרסת את זה. היא מכריחה אותנו לשמוע מקצב קבוע ב-BPM אחיד שמישהו ייצר על המחשב שלו, ומונעת מאיתנו להרגיש את הדיוק או הקצב של המתופף. כאילו השתילו קוצב לב במוזיקה שלנו.

האמנתי בזה, ולכן גם סיפרתי את זה לחברים שלי כשישבנו על גג כלשהו בתל אביב. בזמן שדיברנו על מכונות תופים ומוזיקה, הגיע אחד השירים שלי ב-Queue המשותף שפתחנו בספוטיפיי: Love Lockdown של קניה ווסט. "אתה יודע שגם פה זאת מכונת תופים, כן?", הם אמרו לי. "ה-808 מהשם של האלבום זאת מכונת התופים שקנייה השתמש בה". באופן טבעי, ובהשפעת הצמחים השונים שהעברנו בינינו על אותו הגג, אכלתי תסביך. בתור בן אדם ששומע לא מעט היפ הופ, מכונות תופים הן למעשה חלק בלתי נפרד מפסקול החיים שלי ביומיום. אז למה מכונת התופים של קייט בוש הפריעה לי, ואלבום שלם שבו קנייה ווסט משחק עם לופים מתוכנתים של כלי הקשה הוא אחד האהובים עליי?

בין דפיקות לב למטרונום

ברוב הפקות האייטיז, אפשר היה לשמוע מאוד בבירור את מכונת התופים לכל אורך השירים, והשתמשו בהן כמרכיב הדומיננטי בשיר לצד קולו של הזמר. למשל ב-Sexual Healing של מרווין גיי, להיט עצום שהשתמש בעיקר במכונת תופים, הסאונד הוא מינימליסטי ודק יותר משירים אחרים שלו, והוא עבד בסופו של דבר. זה שיר לא רע, ויש לו שלוש-מאות מיליון האזנות בספוטיפיי. לעומת זאת ל-Right On שלו, שיר מדהים בעיניי, יש רק שמונה מיליון. כנראה שכשיש קול טוב, לפעמים לא צריך הרבה מעבר לו. אבל בחלק השתמשו במכונת התופים בצורה מעולה, כמו בשירו הגדול של פיל קולינס – In The Air Tonight. מתופף הפרוג-רוק שהפך לכוכב פופ השתמש במכונת תופים כמעט לכל אורכו של השיר, עם נגיעות של גיטרה חשמלית מפעם לפעם שגורמות לנו להרגיש כאילו משהו גדול עומד לקרות. ואז הוא קורה. בדקה 3:41 אנחנו שומעים קטע תיפוף קצר ואייקוני, המוזיקה מתעוררת לחיים, הקצב עולה והמוח עף. מפץ גדול באמצע פופ אייטיזי.

 

הסאונד הזה הגיע גם לארץ בשנות השמונים, אבל חלק מהמוזיקאים הגדולים ביותר שלנו ידעו לעטוף אותו בעוד כמה שכבות. זה קרה למשל ב'סיפורים מהקופסא' המופתי של פורטיסחרוף, אלבום שבתשעה מתוך עשרת שיריו יש מכונת תופים (ובעשירי ז'אן ז'אק גולדברג מתופף על כיסא, לפי הקרדיטים שבחוברת האלבום). שומעים את המכונה בצורה הברורה ביותר בשיר 'כוכב הקופים' מאותו אלבום. המקצב פחות או יותר אחיד לאורך כל השיר, אבל המאפיין המרכזי של הסאונד הוא הגיטרות של ברי סחרוף. הן שולטות יחד עם שירתו של פורטיס, וגורמות לנו לחיות את השיר הרבה יותר ממקצב מינימלי וקול אחד. זה אלבום של גיטרות. מכונת התופים היא רק אמצעי.

בעיניי, בסופו של דבר, זה הרגע שבו הסאונד של מכונת התופים נעשה יפה. כשהן נוכחות בשיר, אבל לא לגמרי משתלטות על הסיפור שלו. ברוב שירי ההיפ הופ הגדולים בשנים האחרונות, התכנות של התופים הוא השלב הבסיסי הראשון וכך גם במוזיקה אלקטרונית, למשל כמו ב-Doin' It Right של דאפט פאנק. אם לחזור ל- Love Lockdown של קנייה, אני חושב שהסיפור בשיר הזה הוא ההפקה, מעבר לתופים עצמם. בארבעים השניות הראשונות אנחנו שומעים רק את התופים, בלופ שמזכיר משהו בין דפיקות לב למטרונום, בזמן שווסט עצמו משחק עם אוטו-טיון. אחרי זה נכנס הפסנתר ואז תופים נוספים שמרגישים חיים יותר, כאילו נכנס הר של צבע לתוך הייאוש של קנייה. והכול מתחיל ממכונת התופים עצמה.

הרשימה עוד ארוכה. אפקס טווין עשה דברים מדהימים עם מכונות תופים, קנייה ווסט עשה מזה אלבום שלם ואפשר גם להתייחס ליצירות מראשית ימיו של ההיפ הופ, לדפש מוד ואפילו לזי.זי טופ. קנייה ודאפט פאנק אולי עשו בהן את השימוש הטוב ביותר בשנים האחרונות, אבל כבר באייטיז השתמשו בהן בשביל להבליט קולות ייחודיים כמו אלה של מרווין גיי וקייט בוש. עם הגישה הזאת, למדתי בהדרגה להתאהב ב-Running Up That Hill. הקול של קייט בוש מספיק סוחף בשביל ללוות אותך לשיר שלם, גם אם יש מטרונום מאחוריו. למדתי את הלקח. לתת צ'אנס לשירים מעבר להאזנה אחת, וגם אם אני חושב שהם מנוגדים לתפיסת העולם המוזיקלית שלי. אפילו אם הם החליפו את הלב שלהם במכונה.

פלייליסט 808&heartache

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0