Homeהיום לפני

בדיחה שיצאה משליטה /// ליאת רוזנבלט חוגגת 35 שנים ל-'Licensed To Ill' של הביסטי בויז

על האלבום שהפך את הביסטי בויז להצלחה מטאורית וגם כמעט גמר להם את הקריירה

בתחילת שנות ה-80 הביסטי בויז עשו שיפט מפאנק-רוק להיפ הופ ותפסו את תשומת לבו של המפיק האגדי ריק רובין. באותם הימים רובין חבר לראסל סימונס והפך אותו לשותף בלייבל שלו 'דף ג'אם'. לאחר שחתמו ב'דף ג'אם', רובין הפיק לביסטיז שני סינגלים. אחד מהם, 'She's On It', זכה להצלחה יחסית ולקליפ סקסיסטי ומטופש שבוים על ידי רובין. זו לא הייתה הפעם האחרונה שסקסיזם ושוביניזם יהיו המנוע להצלחתם.

ב-1985 לביסטיז היו בערך ארבעה שירים והמון רצון ואמביציה להצליח. התמזל מזלם וסימונס מכר אותם במחיר זול במיוחד כמופע החימום לאחד הטורים המצליחים ביותר בעולם המוזיקה: 'Like A Virgin' של מדונה. הקהל שהגיע לראות את מדונה כלל ילדות ונערות צעירות. הביסטיז ודף ג'אם הבינו שמופע חימום לאומנית בסדר גודל כזה הוא הזדמנות של פעם בחיים והם החליטו לעשות הכול כדי להישאר בזיכרון. לאורך רבע השעה בערך שהייתה להם על הבמה, הם קיללו, תפסו במפשעות ועשו הכול כדי להמם את הילדות ואימותיהן שרתחו מזעם. התרגיל השיווקי עבד והביסטיז החלו לקבל ביקורות שליליות בכל מגזין מוזיקה חשוב. מבחינתם, עצם האזכור שלהם היה הדבר החשוב.

מכינים את הקרקע

הביסטיז ביחד עם Run-DMC היו בין ההרכבים הראשונים שדף ג'אם ניהלה. ההשפעה של רובין על ניכרה מאוד בצליל ה'לבן', ההארד-רוקי של Run-DMC ולאחר מכן של הביסטיז. רובין היה מעריץ מושבע של להקות הארד רוק, שבאותן השנים הכתיבו את הבון-טון המוזיקלי של המיינסטרים הלבן בארצות הברית. סימונס ורובין ידעו שכדי להצליח מסחרית, הם צריכים איכשהו להנגיש את ההיפ הופ לקהל הלבן. כך נולד שיתוף הפעולה בין Run-DMC לארוסמית' בשיר 'Walk This Way' – גרסת כיסוי למקור של אירוסמית' מ-1975. שיתוף הפעולה הזה קרה בזכות ריק רובין שגם הפיק את השיר והאלבום כולו. 'Walk This Way' גרם לרעידת אדמה בעולם המוזיקה והאלבום 'Raising Hell' שכלל את השיר הצליח בטירוף. הוא שוחרר כמה חודשים לפני 'Licensed To Ill' והכין את הקרקע להצלחתם המטאורית של הביסטיז.

בין מופע החימום למדונה ולאחר מכן כמופע החימום ל-Run-DMC (שהפכו לחברים קרובים), הביסטיז התחילו להקליט שירים לאלבום הבכורה. בשל חוסר הזמינות שלהם וחגיגות בילויים פרועות, העבודה על האלבום נמשכה יותר משנה וחצי. לייבל הענק קולומביה שחתם על חוזה הפצה עם דף-ג'אם התחיל ללחוץ, ואז דף ג'אם שיחררו את הסינגל '(You Gotta) Fight For Your Right (To Party)'.

הסינגל הפך למגה-להיט ובכך השלים את המלאכה שהתחילו Run-DMC עם השיר Walk this way. אבל ההצלחה הייתה מטאורית משום שהפעם ההיפ הופ היה לבן לגמרי, עם תכנים של נערים מתבגרים אמריקאים: בירה, בחורות ומסיבות. השיר והקליפ קיבעו סופית את התדמית של הביסטיז כשלישיית חוליגנים. זהו אחד אלבומי ההיפ הופ הראשונים שהתכנים בהם עסקו בסמים, אלימות והתנהגות פלילית ויש הסוברים שזהו האלבום שהביא להתפוצצות הגנסטה-ראפ בחוף המזרחי. אבל המילים בשיר ובעצם באלבום כולו משקפות פנטזיה פרועה של ילדים מתבגרים, רחוקה מאוד מהמציאות. הביסטיז בכלל חשבו שהכול בדיחה אחת גדולה, אבל מהר מאוד הבינו שהבדיחה היא על חשבונם.

תרנגולת מוכשרת

הקו המוזיקלי באלבום הוא בעיקר רוק והארד רוק וזו בבירור חותמת מובהקת של רובין שלקח פיקוד בזמן שהביסטיז היו עסוקים בהופעות. הוא לא נתן להם יותר מדי חופש אומנותי, והם מצדם לא היו מרוצים בכלל מהעובדה שרובין השתלט על האלבום. אבל לרובין וסימונס לא היה אכפת – הם ידעו שיש להם תרנגולת מוכשרת שתטיל ביצי זהב. למרות זאת, באלבום אפשר למצוא את הניצוצות של הביסטיז האמיתיים, של השנים המאוחרות יותר, לדעתי בעיקר בשתי רצועות: 'Hold It Now, Hit It' ו-'Paul Revere'. ב-'Hold It Now, Hit It' למשל, הביסטיז סימפלו רצועות של אומני היפ הופ שהם העריצו.

האלבום שיצא ב-15 באוקטובר 1986 מכר עשרה מיליון עותקים, הפך לאלבום הראפ הראשון שהגיע למצעדי הבילבורד וזכה בפלטינה משולשת (אלבום יהלום), דבר שהיה הישג מאוד נדיר. הביסטיז יצאו לסיבוב הופעות מצליח שכלל זין ענק הידראולי שהורכב על הבמה, רקדניות בכלובים ובירות. מהר מאוד הם החלו להרגיש מאוד לא בנוח עם התדמית המגוחכת שיצרו לעצמם, אבל סימונס ורובין דרשו מהם להמשיך את מופע הליצנות בפני קהל שהם פשוט תיעבו.

בסופו של דבר, לאחר כשנתיים בפסגת העולם, הביסטיז היו (כמעט) גמורים. השילוב של מחסור בחופש אומנותי יחד עם התדמית הנוראית שיצרו לעצמם, כמעט וחיסלו להם את הקריירה. רובין נחשב ליוצר שלהם והם ידעו שאין מצב שהוא ייתן להם חופש אומנותי. אבל יותר מהכול, הבדיחה המשומשת שלהם על נערי הקולג' הלבנים מיצתה את עצמה. לאחר מחלוקת קשה עם סימונס ורובין על תמלוגים, הם עזבו את דף ג'אם בטריקת דלת וקרב משפטי החל. הם למעשה התפרקו מאחר ואדם יאוך הודיע לסימונס ורובין שהוא עוזב את ההרכב כבר כמה זמן לפני כן. ואכן, כל אחד מהם פנה לדרך אחרת.

כמה חודשים לאחר מכן, אד רוק יצר קשר עם יאוך ודיאמונד. הם חברו אליו באל.איי והחלו לעבוד על מה שנחשב היום לאלבום ה'דארק סייד' של ההיפ-הופ: 'Paul's Boutique', אלבומם הטוב ביותר לטעמי שנכשל מסחרית. רק ב-1992, עם יציאת האלבום 'Check Your Head', הביסטיז הצליחו לשקם את המוניטין ההרוס בזכות תדמית חדשה, לפנות לקהל שהם באמת רצו שישמע אותם ולהפוך לאחד מהרכבי ההיפ הופ המצליחים ביותר בהיסטוריה.

להאזנה לאלבום

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0