Homeקולומבוס

השמש העולה מהדממה /// המלצות הצוות לאינדינגב 2021

חיכינו שנתיים ועוד שבועיים והנה זה בא: ההופעות שאסור להחמיץ בפסטיבל אינדינגב 2021

עיצוב: YONIL

עיצוב: YONIL

אחרי פסטיבל העשור המעולה שהיה לפני שנתיים, אחרי שכולנו ישבנו בבית בחושך לבד בשנה שעברה, אפשר רק לדמיין איזה טירוף הולך להיות במצפה גבולות השנה. לבחור בין במת הפיל לבמת הקוף זה כמו לבחור בין אבא לאמא, אז צוות הספינה התגייס לעזרתכם עם כמה המלצות:

עומר אסייס

ענת מושקובסקי
חמישי, 20:00, במת הקוף
עם קול ענק, נוכחות בימתית קלילה ונינוחה בצורה יוצאת דופן ויכולת כתיבת שירים נפלאה, ענת מושקובסקי הרוויחה כל אחת מהמילים ששפכתי פה עליה בעבר. שיתופי הפעולה המגוונים שלה עם שוזין, עודד אסנר, יוני רכטר, האחיות לוז ועוד רבים הם עוד חותמת לכך שהיא מרגישה בנוח בלא- מעט סגנונות. הפופ האוורירי על סף הפסיכדלי קלות שלה הוא בדיוק מה שצריך כדי להתחיל את הפסטיבל ברגל ימין ביום חמישי.

Young Israelites
שישי, 9:30, במת הפיל
אם יש ז’אנר שאפשר להנות ממנו במדבר גם אם הוא לא מה שאתם שומעים ביומיום, זה רגאיי. הישראלים הצעירים הם שלישיית רגאיי שמצליחה למתוח קלות את גבולות הז’אנר ולשלב ז’אנרים אחרים מהסיקסטיז כמו דו-וופ וארנ'בי, ועדיין להישמע כמו הדבר האמיתי עם המון שמחת חיים וסאונד פריך וכייפי. אם יש פינות בליין-אפ שאני אוהב אלו המשבצות של שישי בבוקר, והישראלים הצעירים הם בדיוק מסוג ההרכבים שצריכים להיות שם.

Satellites
שבת, 14:30, הראקט
עוד הרכב שהוא פרי משובח של גל הפסיכדליה המזרח תיכונית בארץ, שנראה כבר כמו חלק בלתי-נפרד מהמוזיקה המקומית. גם אחרי הרבה האזנות הייתי צריך לבדוק שהם באמת ישראלים, כי שחזור כל כך מדויק של אווירת הרוק הפסיכדלי הטורקי מהסבנטיז עוד לא שמעתי. סינתיסייזרים צבעוניים, בגלמה וחיבה לג’אמים אינסטרומנטליים הם בדיוק חומרי הגלם שיתנו את זריקת האנרגיה בסוף הפסטיבל, כשהלוויינים יוציאו אותנו לכבישים עם מצב רוח טוב וטעם של עוד.

El Khat
שבת, 11:00, במת הקוף
אמנם רק ארבעה חברים מרכיבים את מיני-תזמורת הסהרה הזאת, אבל היכולת שלהם להנפיק סאונד גדול שמרגיש כמו שיטוט בשוק במרקש היא באמת יוצאת דופן. כדי ללכת עם הז’אנר עד הסוף, מאכלסים את ההרכב כמה כלי נגינה תוצרת ידיהם של הנגנים. אלו לצד הקול המסתלסל של הסולן אייל אל וואהב, מעבירים בעיניי את תחושת המדבר טוב יותר מכל הרכב אחר בליין-אפ הסופר מכובד שהעמידו האנשים הטובים של האינדינגב.

ציפי פישר

מוטי רודן
חמישי, 17:30, הראקט
יש סוג של מוזיקה שעוטפת, נעימה אבל כזו שלא גולשת למחוזות "סופשבוע רגוע", ואני חושבת שמוטי רודן מתמחה ביצירתה. אמנם האלבום השלישי והמדובר שלו, 'צליין' יצא בקיץ שעבר, אבל האזנה חוזרת הוכיחה לי שהוא מתאים מאוד גם לעונת הסתיו. אולי זה הוייב של הסבנטיז, או אפילו הצבעוניות החרדלית-תכולה של הגרפיקה של העטיפה שלקחה אותי לשם. בכל סיכומי השנה ראיתי התייחסות לאלבום הזה, כולל אצלנו בקולומבוס, כך שנראה שזו השנה המתאימה לעלות על הגל של רודן. אני גם מאמינה שביצוע לייב אקוסטי יעשה רק טוב לשירים, וזו תהיה הופעה מתאימה להתפנן איתה בתחילת הפסטיבל.

רסקו
שבת, 14:30, במת הפיל
כמו רודן, גם ההרכב רסקו בא עם רקע ירושלמי (וזו מבחינתי המלצה!) וגם שם יש קצת תחושה של וינטאג', הפעם בסגנון סרף-רוק. ההרכב מספר שהוא הושפע מצ'ארלי מגירה, ואת זה אפשר להרגיש בקריצה לסגנונות של שנות השישים המוקדמות, ולהרמוניות בין קול גברי ונשי. אבל לדעתי ההשראה הכי ברורה ממגירה היא היכולת ליצור שירים שמושפעים מהרוח העצמאית שלא מתחנפת לאף טרנד, להיות בקטע של "אנחנו קצת מוזרים וזה לא מפריע לנו". יצא לי להיות בהופעה שלהם במזקקה וזו הייתה אחת ההופעות המהנות שהייתי בהן בשנים האחרונות. אני ממליצה לא לפספס.

עדי שחם
חמישי, 19:00, במת הקוף
עדי שחם מצליחה ליצור במוזיקה שלה סוג של מלכודת דבש: השירים שלה הם לרוב בסגנון אלקטרוקלאש כייפי וקליט, אבל כשמקשיבים למילים מגיע הפאנץ', הן תמיד מגיעות עם עוקץ. יש גם תחושה שבין האלבום הראשון – 'צבא של מכשפות', לנוכחי – 'אחרונים על החוף', היא חידדה את הקול שלה והוא מחאתי ועדכני יותר מאי פעם. למי שאוהבים לרקוד אבל גם להפעיל את הראש, זו ההופעה המתאימה לכם (העוגיות הפמיניסטיות עליי).

שחר רודריג

יוגי (יוגב גלוסמן)
שישי, 17:15, במת הקוף
יוגב גלוסמן (הלא הוא Iogi) יקיר הספינה שחרר 3 אלבומים ב-3 שנים (שניים מהם באנגלית ואחד בעברית) ושיתף פעולה עם לא מעט משכניו לפסטיבל האינדינגב בשנים האחרונות. המעבר החד שלו מלהיות נגן בלהקות של אחרים לפרונט של הבמה קרה ממש בן רגע ופתאום אי אפשר היה לפספס אותו – ולגמרי בצדק. גלוסמן עלה על התדר הסרפי/שוגייזי ובאופן כללי כיפי שאפילו לא ידענו שהיה חסר עד שהוא הגיע. בין הסגר הראשון לשני ב-2020, ההופעה של יוגי הייתה ההופעה היחידה שאליה הספקתי ללכת (אם אתם זוכרים אי אז ביוני בשנה שעברה המועדונים נפתחו ונסגרו לאחר שבוע). הערב ההוא בלבונטין7 הצליח לתת לי זריקת עידוד ואויר לנשימה. אני בטוחה שבין אוהלי האינדי והקרירות המדברית תצליחו גם אתם לתפוס את אותה נשימה מופלאה שאולי חסרה לכם.

דניאלה תורג׳מן
שבת, 12:30, במת הפיל
אגב אירוחים של יוגי – בהופעת ההשקה לאלבומה 'ארץ ים', יוגי התארח על הבמה של דניאלה תורג׳מן ולא מן הנמנע שהדבר יקרה שנית גם על במת האינדינגב. על ההופעה ההיא כתבתי: ״לתורג׳מן יש קול כל-כך מיוחד שעובר מדהים באלבום, אבל דווקא העיבודים על הבמה תפסו אותי חזק יותר ולא שחררו גם שבועות אחרי ההופעה; היא קראה לקהל להצטרף אליה בשירת ׳ארץ ים׳, וגם עכשיו – שלושה שבועות לאחר ההופעה – אני עוד לפעמים מזמזמת ׳ארץ…ים… ארץ… ים׳״.

רועי ויינברג

עוזי נבון ומכרים
שישי, 16:00, במת הקוף
אם הייתי צריך לבחור את האמנים הישראלים האהובים עליי שלא ראיתי בלייב (ועדיין חיים…) אז כנראה עוזי נבון ומכרים היו במקום הראשון ברשימה. השילוב בין כלי הנשיפה, הFאנק הסבנטיזי והכריזמה של עוזי הוותיק יוצרת מוזיקה שפשוט כיף לשמוע, בין אם באוזניות בדרך לעבודה או ברמקולים בסטריאו. רגע לפני שהגרסה המחודשת של 'לכל החיים' המיתולוגי תצא לאוויר העולם, אני מקווה שנראה כאן שעה של חצוצרות ותופעה שכבשה את מצעדי הפזמונים ב-1974, ונכנסה בקלות לספוטיפיי וללב של אלפים ב-2021.

גון בן ארי ומקהלת זולת
שישי, 19:45, במת הקוף
כשבניתי עם שותפיי את סדר ההופעות שנלך אליהן באינדי היו שתי הופעות שסימנתי מראש ככאלה שצריך לראות בכל מחיר – עוזי נבון וגון בן ארי. בעוד את הראשון עוד לא ראיתי, לשמחתי הייתי בכמה הופעות של השני ועכשיו יש עוד אחת. אני מאוד אוהב את האווירה המשפחתית-שבטית של המקהלה שמשתלבת עם מוזיקה מעולה וטקסטים נהדרים, שמקפיצים את הקהל וגורמים לו לחשוב במקביל. חולצות לבנות ושעה של טקס שאמאני/הופעת היפ הופ בעת ובעונה אחת, עם קהל מסור שמכיר כל תו. אני לא חושב שיש לי מספיק מילים שיצליחו להעביר את האנרגיה הספציפית הזאת, אז פשוט תראו את הסרטון:

תומר יוסף
שבת, 17:00, במת הקוף
אני מת על תומר יוסף. פלואו אינטלגנטי וגרוב עשיר הופכים כל פרויקט שהוא מעורב בו להצלחה מסחררת, בין אם זה הבלקן ביט בוקס או החצר האחורית. הופעת סולו שלו חותמת את הפסטיבל בשיא. התנועה הבלתי פוסקת שלו על הבמה ורמות אנרגיה מטורפות שהופכות אותו להופעה שאסור לפספס. כשראיתי אותו לפני חודשיים בבריכת הסולטן הוא הצליח לגרום לאלפי אנשים לזוז, ואני בטוח שהוא יצליח לעשות את זה גם בסיום של האינדינגב.

תום יוגב

נומקה
שישי, 15:30, במת הקוף
הרכב שפשוט חובה לשמוע בלייב, ואני בכוונה כותבת הרכב למרות שנומקה זו בעצם רק הסולנית, נעם סדן. עם אלבום חדש בעברית בדרך, נומקה באה לתת בראש עם טקסטים מושחזים אבל בעיקר עם הרכב טייט שנותן המון כוח לשירים. הייתי בהופעה שלה לא מזמן במזקקה, והן פשוט הזכירו כמה רוק עשוי היטב יכול להיות משובח. גם המוזיקאיות (והמוזיקאי) שאיתה על הבמה הן וואו. המזקקה הייתה מקום מושלם להופעה כזו, ואני ממש סקרנית לשמוע איך זה יהיה בפסטיבל. לדעתי, אם ההרכב יבוא עם אותן האנרגיות ואם נומקה לא תחשוש קצת לקרוע את הגרון על הבמה (עדינות זה אחלה למקום קטן ואינטימי, לא בטוח שבפסטיבל זה עובר), צפויה לנו הופעה משובחת.

בוריטו
שבת, 12:30, הראקט
ההופעה שסיפרתי עליה למעלה הייתה דאבל עם בוריטו, הרכב שהדבר הראשון שחשבתי כששמעתי אותו היה "וואו זה מושלם להופעת צהריים לפסטיבל". אז לשמחתנו אנשי אינדינגב כנראה חשבו אותו הדבר, ובוריטו יעלו ויבואו במשבצת המושלמת להם, של התחרדנות שבת בצהריים. המוזיקה של הרביעייה היא על התפר הכיפי שבין סרף-רוק לדרים פופ, כזו שמביאה רוחות חמימות של חופש. כמו בפסטיבל, אתם יודעים. טקסטים באנגלית, סינתי מרחף, שירה גבוהה של יעל קופלנד, הסולנית, סאונד שנראה שהופך להיות תו ההיכר של האינדי הישראלי בתקופה הזו. כנראה שאחרי כל החודשים האלה בבית, כולנו צריכים מוזיקה שתעזור לחלום על מקום אחר.

תומר ברוך ואדם כהן
חמישי, 1:00, הראקט
בכל פעם שאני רואה את השם של תומר ברוך (קראנצ' 22) בהפקה, אני יודעת שבטוח יהיה מעניין. וכשעומר חברי לסיפון מוסיף ש'אדם כהן זה גאון עם מקלות', זה כל מה שצריך. התוכנייה מספרת לנו שברוך יהיה על סינתיסייזרים אנלוגיים וכהן יהיה על תופים, כך שמה שנקבל הוא מעין טיול לילי בין ביטים שנוצרים בלייב. אז נכון, זה קצת שאפתני מצדי להיות ערה ב-1:00, אבל בשביל השניים האלה אני בהחלט מתכוונת לנסות.

איוונט הפסטיבל

ולסיום, פלייליסט טעימות המורכב מההמלצות שלנו:

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0