ב-16 לספטמבר 1979 שחרר הלייבל הטרי 'Sugar Hill' סינגל בשם 'Rapper's Delight', של הרכב ראפ אלמוני בשם The Sugarhill Gang. הוא הפך בן-לילה להצלחה. השיר מורכב משני סימפולים שונים: סימפול שיר של הרכב דיסקו בשם Love De Lux, וסימפול של להיט הדיסקו הגדול ביותר של קיץ 79' – 'Good Times' של Chic (השיר הוקלט מחדש עבור הסימפול על ידי להקת הבית של 'פלטינום רקורדס'). תחנות הרדיו לא הפסיקו להשמיע את הסינגל בן 15 הדקות, לעתים שלוש-ארבע פעמים בשעה, רק כדי להוריד מהגב את המאזינים שהתקשרו ללא הרף וביקשו להשמיע אותו. עד היום הוא סומפל 251 פעמים, בין היתר על ידי קרטיס בלואו, הביסטי בויז ו-50 Cent.
אבל ההצלחה הזאת לא הפתיעה את מי שהיה קשור לסצנת ההיפ הופ של אותם ימים. הצליל החדש בכלל לא היה כזה חדש: כבר מאמצע שנות ה-70 ובעיקר בדרום ברונקס מוכת העוני, ההזנחה והפשע, החלו להתארגן מסיבות רחוב מאולתרות עם די.ג'ייז שהגיעו עם turn tables ו-Mc's וחרזו על רקע סול, היפ הופ, דיסקו ועוד. הסצנה התפתחה והגיעה לשיאה בסוף שנות ה-70 וכללה מאפיינים תרבותיים שהגדירו אותה – לבוש, ברייקדאנס, גרפיטי ועוד.
כש'שוגרהיל גאנג' האלמונים פרצו, היה כעס גדול מאוד מצד אומני היפ הופ ידועים ומנוסים שעשו ראפ שנים – הם בכלל לא היו מוכרים או בעלי ניסיון, אז איך זה שהם זכו פתאום בכל הקופה? גם המימון עבור הפצת האלבום ויחסי הציבור הגיע ממקורות מפוקפקים, משום שהשותף השקט של הלייבל היה בעל קשרים עם המאפייה. ובכל זאת' ה'שוגר היל גאנג' זכו להיות הרכב ההיפ הופ הראשון שהוציא סינגל שזכה להצלחה מסחרית.
מעשה ב-Boombox ופיצרייה אחת
ב-1979, סילביה רובינסון, זמרת עבר ידועה בעלת הלייבל הקטן והמצליח All Platinum Records, החליטה שהיא רוצה להפיק תקליט היפ-הופ לאחר ששמעה ראפ לראשונה במועדון בהארלם. רובינסון, שהתחילה את דרכה בעולם המוזיקה כ"סילביה הקטנה", ניהלה ביד רמה את הלייבל ביחד עם בעלה וקיבלה גב כלכלי שכלל הפצה וקידום התקליטים משותף שקט בשם מוריס לוי שהיו לו קשרים עם המאפיה.
רובינסון פנתה לכמה ראפרים ידועים שסירבו להצעתה, מאחר והאמינו שתקליט יהיה פחות רווחי מהופעות במועדונים כפי שעשו עד כה. לאחר כמה ניסיונות, היא החליטה ללכת על ראפרים 'רעבים', פחות מוכרים בסצנה והיא לקחה את בנה ג'ואי לסיבוב באוטו ברחובות על מנת למצוא אותם. ג'ואי וסילביה נתקלו בביג בנק האנק – בחור צעיר, דורמן לשעבר שניהל כמה הרכבי היפ הופ, בפיצרייה בה עבד כדי להשלים הכנסה. האנק השמיע בקולי קולות ב-Boombox שלו את ההרכבים השונים שניהל, וביניהם גרנדמאסטר קאז, MC ידוע ומוכר בסצנה.
רובינסון, שכנראה חשבה שמה ששמעה ב-Boombox הוא האנק בכבודו ובעצמו, ערכה לו אודישן מול הפיצרייה. האנק, שמעולם לא התנסה בראפ, פשוט חזר על החריזה של הראפר גרנדמאסטר קאז וכך זכה לכרטיס כניסה לרכבה של רובינסון. לביג בנק האנק היא צירפה עוד שניים שבמקרה היו מול הפיצרייה – די.ג'ייז וMc's מאסטר ג'י ווונדר מייק. היא עשתה להם אודישן ברכב ואחר כך הסיעה את שלושתם לאחוזה שלה. לאחר אודישן נוסף היא החליטה לקבל את שלושתם, למרות שהרעיון המקורי היה לקבל רק אחד.
רובינסון העניקה להם את השם The Sugarhill Gang והקלטות האלבום החלו שלושה ימים לאחר מכן. מאסטר ג'י ווונדר מייק כתבו חריזה שלהם, אבל ביג בנק האנק פשוט לקח את כל הטקסטים שלו מגרנד מאסטר קאז, ובלהיט Rapper's Delight הוא לא טרח אפילו להשמיט את שמו של קאז מאחת השורות. גרנדמאסטר קאז לא הרוויח אגורה מתמלוגי הסינגל וב-2000 הוציא סינגל בשם 'MC Delight (Casanova's Revenge)' הכולל סימפול כבד של Rapper's Delight ובו הוא שר על הבגידה של האנק בחברות שלהם ועל הצלחתו. לעומתו, הרכב הדיסקו Chic הגיש תביעת ענק מול הלייבל 'שוגר היל' (הלייבל החדש של רובינסון) וזכה בסופו של דבר לתמלוגים תחת הטייטל כותבים שותפים.
Rapper's Delight הוא סינגל ההיפ הופ הראשון שזכה להצלחה מסחרית ופתח דלתות מהר מאוד להרכבים רבים נוספים, חלקם תחת הלייבל SugarHill. ה'שוגר היל גאנג' שחררו עוד שני סינגלים מאותו אלבום שהצליחו יפה במצעדים (Apache, 8th Wonder), אך בזאת הסתכמה ההצלחה שלהם. אבל הם בהחלט הניחו את היסודות לרעידת האדמה שהתרחשה כמה שנים מאוחר יותר בתעשיית המוזיקה, כשההיפ הופ הפך להיות מכתיב הבון-טון של המוזיקה המערבית עד היום.
COMMENTS