Homeאלבומים חדשים

צליל של געגוע /// יותם זיו על האלבום החדש של הפסנתרן רועי מור

זה לקח לא מעט זמן ותהפוכות חיים, אבל אלבום הבכורה של פסנתרן הג'אז רועי מור סוף סוף כאן. יותם זיו מכין אתכם להופעת ההשקה

לא קל להיות פסנתרן ג'ז כשאחיך הקטן הוא אחד מפסנתרי הג'ז הטובים בעולם. זה בדיוק מה שקרה לפסנתרן הג'ז הישראלי רועי מור, שאחיו הקטן הוא עומרי מור, שמחבר את המוזיקה האנדלוסית עם הג'ז האמריקאי והמודרני. רועי היה הראשון במשפחה שהחל להתמקצע בג'ז בתיכון, אבל בחר לשרת בצנחנים ושם את הנגינה בצד. אחרי הצבא הוא למד באוניברסיטה מתמטיקה והנדסת תוכנה, לצד פילוסופיה ואפילו משחק והחל להתקדם בהייטק. אבל הג'ז קרא לו ממעמקים ובגיל מאוחר יחסית הוא החל ללמוד – בתחילה בקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב ומשם לניו סקול בניו-יורק, שם הוא נשאר.

למזלו בעוד שג'זיסטים רבים חווים קשיים כלכליים כדי להמשיך ללמוד ולנגן, הוא היה מהנדס תוכנה עם ניסיון בהייטק ואורח חיים נוח יחסית, שאפשר לו לתת למוזיקה את המקום הראשון. השבוע יצא סוף סוף אלבום הבכורה שלו, After the Real Thing, שמסכם בלחניו ובעיבודיו את מה שהוא עבר עד היום.

לא נעשה יותר נוח

הלחנים נכתבו בניו יורק ובתל אביב בשנים האחרונות, והאלבום הוקלט כולו בניו יורק במשך יום אחד. התוצאה נהדרת. מור שילב את ניסיון חייו ואת מגוון החוויות וההשפעות שספג היישר לתוך המוזיקה שלו. זה אלבום שהוא קודם כל אלבום געגועים לישראל – לירושלים שבה מור נולד וגדל ולתל אביב בה חי ולמד. במקביל, יש בו גם התענגות על העושר התרבותי והמוזיקלי של ניו יורק. אולי בלונדון הייאוש נעשה יותר נוח, אבל הגעגוע של מור בניו יורק אוחז ואינו מרפה. זה מורגש בקטע 'ניקנור' (על שם הרחוב בירושלים שבו הוא גדל); וגם ב"ירושלים מזקלה" עם הניחוחות וצלילי השוק. מצד שני, יש את מגרש המשחקים הנשקף מחלון דירתו בניו יורק, וכמובן הצליל של ניו יורק בשיר הנושא של האלבום. מקום של כבוד מקבלים באלבום החדש שני שירים ישראלים אהובים ומוכרים: 'שיר ההד', המזוהה עם אריק לביא, כיאה לאלבום געגועים; ו'הידעת את הדרך', של אפרים שמיר. הדרך בה יוצק מור את עצמו ואת חברי ההרכב שלו לתוך השירים האלו מרשימה במיוחד, והופכת אותם ליצירה ים-תיכונית שנשענת על הסאונד והמסורת של הג'ז האמריקאי משנות ה-60. בשני הקטעים הישראלים בולט העוּד של עמוס הופמן, אחד מטובי מוזיקאי הג'ז בעולם בתחומו, אבל גם התופים של איתי מורחי הצעיר שעושה חיל בניו יורק. לחגיגה הצטרפו גם מיילס סלוניקר (במרבית הרצועות) על הבס ונגן הפולגהורן (סוג של חצוצרה) דאווי לזר.

לקראת הדבר הבא

בשמו של האלבום יש משחק מילים בעל משמעות למור. מצד אחד מדובר ב"אחרי" הדבר האמיתי, אולי שובו לישראל מניו יורק? אבל גם חיפוש אחרי הדבר הבא, משהו שרועי מור כנראה כבר מצא באלבום. כי אלבום הבכורה הזה נשמע נהדר, גם מבחינת הלחנים וגם מבחינת העיבודים. מור מאלתר בחסד עם ההשפעות של חייו על יצירתו: לעיתים סאונד ים תיכוני, לעיתים ג'ז מודרני ומוקפד; בחלקים אחרים מורגשים מאוד האלילים שלו, מוזיקאי הג'ז הגדולים של שנות ה-50. יחד עם המוזיקאים הנהדרים שסביבו, אפשר כמעט לראות איפה היה המלחין כשכתב את המוזיקה שלו – בתל אביב, בירושלים או בניו יורק.

מור מקדיש את האלבום להוריו ולשני אחיו, עומרי וגיא, שגם הוא מוזיקאי ומנגן בגיטרה ובבס. לאבישי, ענת ויובל כהן לקח לא מעט שנים עד שהחלו להופיע יחד במסגרת "שלושת הכהנים". אולי יום אחד נזכה לראות את האחים לבית מור, ילדיהם של יהודה ויהודית מור, מאלתרים ג'ז ירושלמי, אנדלוסי וניו יורקי בפסטיבלי ג'ז ברחבי העולם.

האלבום המלא להאזנה

מופע ההשקה של האלבום יתקיים בחמישי הקרוב במועדון שבלול ג'אז בתל אביב

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0