Homeקולומבוס

חקוק על שמו בטאבו /// שי אברהמי עם 10 דברים ש(כנראה) לא ידעתם על האלבום 'אין עוד יום' של גידי גוב

האלבום המופתי של גידי גוב, 'אין עוד יום', חוגג 30 לצאתו. הפופולרי ביותר או לא מספיק מוערך? אם תשאלו את שי אברהמי, התשובה היא גם וגם

יום הולדת 30 לאלבום שמצליח לתפקד בו זמנית גם כ'הפופולרי ביותר' וגם כ'לא מספיק מוערך' של גידי גוב, הסולן החינני, הנרגן והצרוד תמידית של הלהקה של החבר'ה (לא משנה איזה חבר'ה, הוא תמיד הסולן, תמיד הנצחי, ובדרך כלל יש גם איזה סנדרסון ברקע). המאורע עובר באופן חשוד בשקט מופתי בגל ימי ההולדת לאלבומים של שנות ה-90, ואני מניח שזה בעיקר משום שגוב לא רוצה או חושב לעשות מזה עניין מיוחד.

למרות שהוא לא מבלה את חייו בסיבובי הופעות בלתי נגמרים, גוב מצליח להישאר הזמר שאפילו למי שנולד בשני העשורים האחרונים לא צריך להציג. אותו גידי שנולד, גדל ומזדקן באותו המראה ובאותה הגישה. הוא אישיות, ויותר מכך – הוא מסוג הזמרים הנדירים שמטביעים חותם כל כך עמוק על השירים שהם מבצעים, שאפילו הכותב שלהם לא מסוגל להחזיר אותם אליו לאחר מכן. כלומר, לא משנה כמה פעמים דני סנדרסון ישיר את "בשדה ירוק" שהוא הלחין (וכתב את השורה הראשונה, ואם אתם לא יודעים את ההמשך של הסיפור אז לא הייתם במספיק הופעות שלו), מהרגע שגידי גוב שר אותו בפעם הראשונה הוא יישאר חקוק על שמו בטאבו. כמו ג'וני קאש של המוזיקה הישראלית, הוא משאיר את מי שהיה לפניו ואת אלו שינסו אחריו לכל היותר עם היכולת לבצע את השיר בצורה שתחשב כגרסת כיסוי. וזאת הסיבה שאני מסוגל להאמין לתאוריית קונספירציה שאיש לא טרח להציע עד היום, לפיה כנראה קיים איסור גורף מטעם אקו"ם ואיגוד המבצעים לאלבום Essentials נוסף אחרי 'ריקוד ירח' שהוא הוציא.

ובכל זאת ולמרות שגוב כאמור לא עושה מזה רעש, עדיין יש פה נקודת ציון נדירה ביותר בקרירה המאוד ענפה שלו. אם עלתה לכם השאלה למה ועד כמה האלבום הזה גדול אז הנה, רשימה חלקית ביותר של דברים על 'אין עוד יום' שאתם צריכים לדעת:

1. יש בו את השירים 'נאחז באוויר', 'נערה במשקפיים', 'למה ליבך כמו קרח', 'בשדה ירוק', 'אין עוד יום' ו'אני שוב מתאהב' – גם אם לא ראיתם או שמעתם את האלבום הזה אי פעם, אתם מכירים את כולם. אם הייתי טיפה עצלן יותר פשוט הייתי כותב אותם בתור סיבות 1-6.

2. שזה מאוד מכובד, 6 מתוך 11 שירי האלבום הם להיטי ענק ששרדו עד היום.

אין עוד יום – בלי הקליפ כי מישהו בטלוויזיה הישראלית החליט ש-5:24 זה ארוך מדי וחתך את כל הסוף האלמותי של השיר אחרי ארבע דקות ועשר שניות:

3. מה שלא הופך את יתר השירים באלבום לפחות טובים – הפייבוריט שלי הוא 'ענן מאושר' שכתב והלחין יוסי אלפנט ז"ל. גם 'את, אני והדייג הויקינגי' (עם הדגמה מצוינת של טכניקת 'הזמר הנרגן' הידועה שלו) או 'בקצה המערב' היו יכולים להיות שירים מוכרים הרבה יותר לו היו מוצאים את המקום שלהם באלבום אחר, קצת פחות עמוס בשירי פנתאון.

4. 'ענן מאושר' בכל זאת זכה לקליפ בהשתתפות דובל'ה גליקמן שצולם בוואן-טייק אחד נהדר, ללא עריכה.

5. אמנים אורחים שהשתתפו באלבום, מלבד אלון אולארצ'יק שהפיק אותו והלחין חלקים ממנו: אתי אנקרי, אלי לוזון, דני בסן ויזהר אשדות.

6. אתי אנקרי שרה את הקולות השניים ב'בשדה ירוק', אלי לוזון שר את הקולות ב'למה ליבך כמו קרח', אשדות ובסן שרו את קולות הליווי ב'נאחז באוויר' וגם ב'אין עוד יום', שאותו כתב והלחין חבר אחר מתיסלם, צוף פילוסוף.

7. למרות ההצלחה הפנומנלית של האלבום – מעל 100,000 עותקים שלו נמכרו, הפעם הבאה שגוב הוציא אלבום שלא היה אלבום אוסף או אלבום גרסאות כיסוי היה 'בקצה ההר', 14 שנים לאחר מכן.

8. באופן נדיר למדי, גידי גוב השתתף בכתיבת שניים מהשירים: 'את אני והדייג הויקנגי', ושיר הקאנטרי-דחקה של סוף האלבום, 'Sing a Song' שאותו הוא כתב בעצמו (והלחין עם אולארצ'יק). אין לי מושג על מה השיר, אבל אין ספק שמלחמת המפרץ היוותה את ההשראה לזרם התודעה של הטקסט ההזוי הזה.

9. את 'בשדה ירוק' ו'בקצה המערב' שהלחין סנדרסון, גוב שנורר מהשאריות שנותרו מ'דודה', הלהקה האחרונה (לבינתיים?) שהם הקימו יחד והתפרקה עשור קודם לכן. סך הכל הגיוני כי סנדרסון כבר כתב אותם ובכל מקרה גוב היה אמור לשיר אותם, אבל מי לעזאזל מחכה עם שיר כמו 'בשדה ירוק' במשך עשר שנים?

10. בתור עובדה אחרונה חשבתי לספר את הסיפור עם 'בשדה ירוק' אבל הבנתי שהרבה יותר נוח להתעצל ולתת לדני סנדרסון לעשות את העבודה הקשה, אז פה למטה יש את ההופעה הנהדרת שלו מפסטיבל הפסנתר, מספר את זה בעצמו.

כאן מאזינים לאלבום המלא

תגובות

וורדפרס: 2
DISQUS: 0