Homeהיום לפני

הפרידה שלא היתה /// עוזי בירמן חוגג 5 ל-A Moon Shaped Pool של רדיוהד

אלבומם האחרון של רדיוהד היה הראשון עליו כתב עוזי בירמן בזמן אמת. בזמן שעבר מאז הוא הספיק לשנות את דעתו לגבי הייעוד של AMSP בתכנית הגדולה של תום יורק והלהקה, והוא הפך לאחד האהובים עליו בדיסקוגרפיה של ההרכב

כבר כמעט עשר שנים שאני כותב לקולומבוס, ובזמן הזה יצא לי לכתוב כמעט על כל אלבום של רדיוהד, אבל רק על אלבום אחד כתבתי בזמן אמת כשיצא (מה לעשות שבעשור האחרון רדיוהד הוציאו יותר פאזלים מאשר אלבומי אולפן). והנה, "בריכה בצורת ירח" (AMSP מעתה ואילך) חוגג חצי עשור, ומאז שכתבתי עליו בפעם האחרונה, חלפו להן חמש שנים של האזנה עמוקה, היכרות טובה יותר של הצלילים עם תעלות האוזניים שבינתיים הזדקנו והתעייפו עוד טיפה.

ההתלהבות הראשונית שלי מהאלבום לא שככה עם עם הזמן, להיפך. לאורך השנים האלבום טיפס במעלה הדירוג האישי שלי לאלבומים של רדיוהד, והתמקם באופן די יציב במקומות 3-4. מעריצים רבים ברחבי העולם הכתירו אותו כצלע במשולש אלבומי המופת של רדיוהד יחד עם 'אוקיי קומפיוטר' ו'אין ריינובז' (אולי שלושת האלבומים התקשורתיים ביותר של הלהקה).

בניגוד ל"מלך הענפים" שקדם לו, AMSP הצליח לחדש הרבה בעולם של רדיוהד, גם כמה שירים שלא נשמעו כמו דברים שהלהקה עשתה בעבר, אבל בעיקר היה פה סוף סוף אלבום שאפשר להבין אותו מילולית ורעיונית.

לחפש משמעות בשירים של רדיוהד תמיד היה נראה לי דבר קצת דבילי לעשות, במיוחד בכל מה שיצא אחרי 'אוקיי קומפיוטר'. מה כבר אפשר ללמוד ממשפטים שבורים שתום יורק שולף באופן רנדומלי מכובע?
האזנה עמוקה ל-AMSP לא מותירה הרבה מקום לספק – מדובר באלבום פרידה. כביכול, פרידה של תום יורק מאשתו (שעד ליציאת האלבום גם נפטרה). לי באופן אישי הייתה תחושת בטן שמדובר פה בפרידה רחבה הרבה יותר – אולי פרידה של תום יורק ממי שהוא היה, ואולי אפילו פרידה של הלהקה מהמעריצים.

והיו לי כמה סיבות לחשוב ככה. בראש ובראשונה, שחרור גרסת אולפן של True Love Waits – שיר שהמעריצים הכבדים חיכו לו עוד מאמצע שנות ה-90. מעבר למיקום השיר כסוגר של האלבום, זה שהם הוציאו אותו בגרסה כל כך מאכזבת (לטעמי) הייתה סימן של השלמה של תום יורק עם זה שהוא לעולם לא יצליח לפצח את השיר הזה, ואולי עדיף פשוט לשחרר ולתת מתנה אחרונה לקהל. גם Burn the witch היה שיר שהסתובב שנים, ואין כמעט דרך להצדיק את הקיום שלו בתוך האלבום. הוא לא קשור לאף שיר אחר בשום צורה.

סיבה שניה, הנחירות בסוף השיר Daydreaming – תום יורק אומר Half of my life, half of my love. הצד של האהבה ברור, אבל אולי הצד של חצי מהחיים בכלל מתייחס ללהקה? האלבום יצא כשתום יורק היה בן 46 והאלבום הראשון יצא כשהיה בן 23.
אם תצפו מקרוב בסרטון האדיר שנעשה על הסימובליות של הקליפ שנעשה לשיר, תראו שללהקה יש חלק לא קטן במשמעות השיר.

עוד משהו שהיה לי מאד מוזר היה הצורה שבה תום יורק הגיש את השירה באלבום. בתור מישהו שבכל הקריירה התעקש שכל פיפס ווקאלי ישב מושלם, באלבום יש הגשה שאפילו הייתי מפריז וקורא לה עצלנית – לא נראה שבזבזו הרבה טייקים על השירה שלו.

ולבסוף, בשיר Decks Dark (לטעמי הטוב באלבום) תום יורק מדבר על פחד – באמצע החיים נוחתת עליו חללית שמביאה איתה חשיכה אדירה, כל ניסיון להתנגד או לברוח עולה בתוהו. תום יורק מדבר על הדבר הזה שכולנו עושים, דוחים את הדברים שמפחידים אותנו, שלא נעים לנו לעשות, ורק אחרי שאנחנו מתעמתים איתם – אנחנו מגלים שהשד לא כזה נורא (It was just a laugh) ואז אנחנו מתגברים ("The grass grows over me", רפרנס לשיר I'll be over you when the grass grows over me).
אולי הדבר שתום יורק באמת פוחד ממנו הוא הפרידה מהלהקה שאיתה הוא כל כך מזוהה?

מאז שהאלבום יצא, תום יורק הספיק להוציא אלבום סולו (ANIMA), תרם שירים לפסי קול, תצוגות אופנה ומיצגים שונים ומשונים, כתב פסקול שלם לסרט Suspiria, הופיע בלי הפסקה (עד הפסקת הקורונה), התחתן ובכלל נראה במקום הרבה יותר נוח ושלם עם החיים ועם היצירה.
רדיוהד? הוציאו שני פאזלים, עשו די הרבה דברים אבל לא התקדמו סנטימטר עם מוזיקה חדשה.
יכול להיות שאני טועה… גם תום יורק וגם אד אובריין הודיעו כבר שהלהקה תעבוד על אלבום אולפן בעתיד, והשנים שמאז יציאת האלבום היו עמוסות בסיבובי הופעות (3 שנים של טור עולמי), הוצאה מחודשת של 'אוקיי קומפיוטר' והמון פעילות אונליין.
אבל זה שאני טועה בדיעבד לא אומר שלא צדקתי בזמן אמת… תום יורק של 2016 היה נראה עייף, כבוי, מוכן לפתוח פרק אחר בחיים.
האופן שבו האלבום התקבל (בניגוד לTKOL שקיבל ביקורות פושרות ממבקרים וממעריצים), הכניס רוח חדשה לתום יורק בפרט וללהקה בכלל. בסיבוב של 2017 הייתה קפיצה משמעותית באנרגיות של הלהקה, ואפילו היה ביקור קטן אצלנו.

כתבתי על האלבום אז שהיה שווה לחכות לו, בינתיים אנחנו בזמן ההמתנה הארוך ביותר שרדיוהד נתנו לנו לחכות לאלבום – האם הוא יגיע? אני מאד מקווה (2023?), למרות שאני אוהב להיות צודק.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0