ג'נסיס אוואסו (Owusu) הוא לא מוזיקאי רגיל ואלבום הבכורה שלו, Smiling With No Teeth, הוא לא אלבום רגיל. ג'נסיס, שם הבמה של קופי אוואסו-ענאסה, עובר בין השפעות שונות, נושאים שונים וז'אנרים מגוונים לכל אורך 15 השירים, כשכל אחד מהם מראה עוד צד מהכישרון העצום שלו. הוא גם הרבה להתראיין על האלבום, ולכן דרך מעניינת להתייחס אליו היא באמצעות מה שג'נסיס עצמו סיפר, ברעיונות לגארדיאן, DIY והדיילי סטאר.
אני פרינס, אם פרינס היה ראפר באוסטרליה של 2020
רשימת ההשפעות השונה שג'נסיס מתאר ארוכה במיוחד וכוללת את טוקינג הדס, To Pimp a Butterfly המופתי של קנדריק למאר ואת פרינס, אחד המוזיקאים הגדולים לדעתי בהיסטוריה. ההשפעה הזאת בולטת במיוחד בצלילים של שירים כמו Drown או Gold Chains, בעלי הסאונד האייטיזי במיוחד, אבל גם בגישה. פרינס הוא גיטריסט גדול, אבל בחלק משמעותי מהשירים שלו הגיטרה לא מספרת את הסיפור. הוא הלך לכיוונים שונים לכל אורך הקריירה, לרבות באלבומיו הגדולים ביותר. ג'נסיס עושה כאן משהו דומה. בחלק מהשירים הראפ נותן את הקצב, אבל לא משתלט על כל האלבום. חלק מהשירים, כמו On The Move הפותח הולכים לכיוון טראפי וניסיוני יותר, וחלק (Waitin' on Ya) לא היו מביישים את צ'יילדיש גמבינו או ג'ורג' קלינטון. ג'נסיס עומד על כתפי נפילים, וזה עובד.
יש כאן שירים סקסיים, יש שירים שגורמים לך לרצות לרקוד, אבל כשאתה צולל פנימה משהו חסר. תמיד האמנתי שיותר קל לתפוס זבובים עם דבש מאשר עם חומץ. כשאתה שומע את 1999 (האלבום של פרינס) אתה חושב שהוא מדבר על מסיבה, אבל הוא אומר שהוא הולך לחגוג כאילו אנחנו ב-1999 כי הוא האמין שהעולם הולך להגמר
המסיבה הדיסטופית של פרינס מורגשת בחלק מהשירים, במיוחד ב-Don't Need You שמשלב בין ביט כיפי לטקסט על הרחקה של אנשים רעילים מהמעגל הקרוב. ב-Drown, שכאמור מושפע מוזיקלית מפרינס, הוא משלב בין מוזיקה אייטיזית לטקסט על דיכאון. "אתה חייב לתת לי לטבוע", שר בשיר שנשמע אחרת לגמרי בשמיעה הראשונה.
רציתי לדבר על נושאים גזעניים, אבל לא סתם להביא ערימה גדולה של סטטיסטיקות
מאחורי הניסיונות המוזיקליים והווייב השונה של כל שיר יש מסרים נוקבים שאוואסו מצליח לעטוף במטאפורות. הבולטת בהן היא מטאפורת הכלב השחור שחוזרת פעמיים, ב-The Other Black Dog וב-Black Dogs!, והוא מצליח להעביר דרכה גם מחאה על גזענות וגם תחושת זרות, שבולטת בשורות כמו "הפכתי את עצמי לפלסטיק ואני לא יודע איך להפוך בחזרה".
לא הייתה לי תוכנית מסודרת לפני ההקלטה של האלבום. חשבתי על אלבום בכורה לפני שהפכתי בכלל למוזיקאי ולא ציפיתי שיצא לי משהו כזה, אבל זה מה שאני אוהב. אני אוהב רכבות הרים ואני אוהב להיות על רכבת הרים כמו כל אחד אחר
הציטוט הזה מסכם את האלבום בצורה הטובה ביותר. הוא חוצה רעיונות, חוצה סגנונות והופך כל אחד מהם לשלו. זה מוביל אותנו לאחד מאלבומי הבכורה המבטיחים ביותר בהיפ-הופ, ובעיני, אחד האלבומים הטובים ביותר של 2021 עד עכשיו. Smiling With No Teeth הוא רכבת הרים מרגשת ומגוונת שמזמינה אתכם להכנס. אתם כנראה לא תתחרטו.
COMMENTS