Homeאלבומים חדשים

אלבום למרחקים ארוכים /// רועי ויינברג על האלבום החדש של King Gizzard and the Lizard Wizard

האזנה צמודה לאלבום החדש של קינג גיזארד והליזארד וויזארד, לחובבי פרוג בעלי ראש פתוח

האלבום החדש של קינג גיזארד והליזארד וויזארד, L.W, מהווה המשך ישיר ל-K.G, האלבום הקודם של הלהקה. זה מתחיל כבר מהשם שלו. בעוד KG הם ראשי התיבות של קינג גיזארד, LW זה הקיצור של "ליזארד וויזארד". אפשר להתייחס אליו בתור הצד השני של האלבום ההוא, במיוחד בהתחשב בכך שהשניים יצאו בהפרש של 98 ימים אחד מהשני. חלק ממגזיני המוזיקה, כמו פיצ'פורק, הגדילו לעשות וסקרו את שני האלבומים כיצירה אחת.

הדמיון ממשיך גם בנושאים של השירים. המילים אף פעם לא היו הסיפור המרכזי של קינג גיז, אבל הם מתייחסים כאן בכובד ראש לנושאים כמו משבר האקלים (O.N.E הנהדר) או פרשת ההתעללות בילדים בכנסייה הקתולית (Supreme Ascendancy). הדבר המיוחד בלהקה הזאת, גם כאן וגם בכל אחד משישה-עשר האלבומים הקודמים שהלהקה הוציאה מאז 2012, הוא העיבודים והלחן שממלאים כל שיר בעולם פנימי עשיר.

לכל אחד מהשירים יש את הסיפור שלו. Ataraxia מתחיל בריף שלא היה מבייש את בלאק סאבאת' והופך למשהו שיוצא מאזור הנוחות של אוזי אוסבורן וטוני איומי. Static Electricity המעולה והקליט במיוחד מתחיל בריף של כלי מיתר מזרח תיכוניים, כזה שנותן את הקצב לכל השיר עד לחגיגת רוק בסיום. See Me הכיפי מהדהד את פרנק זאפה, כשלפסנתר יש תפקיד מרכזי. ההשפעות השונות שמתחלפות משיר לשיר, המעבר מווליום גבוה לנמוך והדומיננטיות של כלים שונים בכל אחד מהשירים עלולים להרתיע, בהתחשב בחשש מתוצאה מפוזרת שלא תצליח להגיע לשאיפות הגלומות בניסיון כזה, אבל זה לא הסיפור כאן. קינג גיזארד מצליחים לשמור על זהות ברורה לצד כל שינויי הכיוון, ואפשר להרגיש שזה אלבום קוהרנטי וממוקד של חבורת מוזיקאים מוכשרת במיוחד.

שני השירים שמייצגים זאת בצורה נפלאה הם Pleura, אחד משלושת הסינגלים שיצאו לפני האלבום, וקטע הסיום K.G.L.W. "פלאורה", בדומה ל-Static Electricity, מתחיל בגרוב מזרח תיכוני. הפעם הוא מלווה בגיטרה חשמלית. בהדרגה הגיטרה משתלטת על השיר, שהופך לשיר רוק עם מבנה קלאסי יותר של שתי גיטרות-בס-תופים. ואז, אחרי שתי דקות, הוא עוצר לכמה שניות וחוזר בגדול עם נוכחות חדשה של אותן השפעות מזרחיות ושינויי קצב עם פייד-אאוטס, הרמוניות קוליות והרבה מאוד אפקטים. כל זה בארבע דקות בהן השיר לא מפסיק לשנות צורה.

קטע הסיום הארוך, KGLW, מזכיר את קינג גיז המוקדמים יותר. הוא מתחיל בריף יחסית שקט שחוזר על עצמו בגרסה חשמלית. הריף הזה הופך לכבד ואיטי ובהמשך הופך לקטע אנרגטי יותר, משהו שיקפיץ קהל בהופעות. הוא מתפתח ומתפתח לאורך 8 וחצי דקות נפלאות וכבדות, ביצירת פרוג מורכבת ומסועפת שמסכמת שני אלבומים שזוכים למקום משלהם בהיסטוריה הרחבה של הלהקה. KG+LW מצד אחד מסכם עשור של פעילות ענפה ומצד שני נותן פתח לעשור המסקרן הבא.

זה אלבום מצויין של להקה מצוינת. הוא לא האלבום הנגיש ביותר שלהם, ולמי שלא מכיר את הלהקה עדיף להתחיל מהאלבום Fishing for Fishes, או לפחות להתחיל להאזין לאלבום האחרון מהשיר Static Electricity. האלבום הזה נועד לכל מי שרוצה ללכת למרחקים ארוכים בעולם הרוק הפרוגרסיבי, או למי שמגיע עם ראש פתוח במיוחד. אם אתם כאלה, הוא לא יאכזב אתכם.

להאזנה: https://spoti.fi/2PuEsPH

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0