Homeספיישלים

הטוב, הרע והביזאר /// ספיישל שירי חתולים בעברית

שני שירי חתולים חדשים יצאו לאחרונה בארצנו הקטנטונת, ופשוט לא הותירו לנו ברירה: קבלו את מצעד שירי החתולים העבריים של קולומבוס

איור: Elad Elharar – Design & Illustration

סגר שלישי, החיים בזבל, אבל אתם יודעים למי ממש לא אכפת? נכון, לחתולים (בסדר, גם לממשלה). השעמום הקיומי ושני שירים חדשים על חתולים שיצאו לאחרונה (שאנן סטריט & ברי סחרוף, ג'ימבו ג'יי & רביד פלוטניק) לא הותירו לכתבתנו ברירה אלא להתחקות אחר שירי חתולים בשפה העברית, בתקווה למצוא אחת ולתמיד תשובה לשאלה: מה יש לנו, לעזאזל, עם חתולים?

בניגוד לכלב, החתול הוא לא חיה שמלווה את העם היהודי מראשית ימיו. הוא לא טיפס יחד עם חתולה לתיבת נח, ולא חמק תוך ליקוק שפמו מסדום החרבה (למרות שתודו שמתאים לו). למעשה, החתול נזכר לראשונה במקורותינו רק בתקופת חז"ל. למשל בתלמוד הבבלי אפשר למצוא את הדבר הנפלא הבא: ”אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה" (בבלי, מסכת עירובין – דף ק, עמוד ב, למי שמתעקש). מה שאנחנו למדים הוא שעוד מימי חז"לינו ועד לסרטוני החתולים בואכה המאה ה-21, החתול העברי מפרנס מְשָלים ועולם דימויים עשיר. כיאה ליצור בעל תשע נשמות, שירים על חתולים בעברית מתחלקים לשלושה סוגים: השירים הרציניים, השירים ההיתוליים ומחלקת הביזאר.

חי על אינסטינקטים – השירים הרציניים
נפתח את מחלקת השירים הרציניים בשני השירים שהביאו לכתיבת הפוסט הזה. 'חתולים' של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא שמארחים את רביד פלוטניק (הוא כבר לא עונה לשם נצ'י ביוטיוב) שיצא לפני בערך שעה, הוא שיתוף פעולה מצוין שמצליח לייצר מכפלת כוח לשניהם, וזה לא מובן מאליו. "איך לומר לך שאני אוהב אותך/ לא מוצא את המילים/ אז אני שולח לך/ סרטון של חתולים"; הפזמון לא עוסק בחתול עצמו אלא ב'סרטון של חתולים', מטאפורה לקושי לבטא רגשות בעידן הוואטסאפ. כדרכו של ג'ימבו בקודש, השיר מלא ברפרנסים ל'שירים של אחרים': איפה הילד, מאיר אריאל, כרמלה גרוס ואגנר ועוד, אבל בסוף, בסוף הוא רק שולח חתול. השילוב עם פלוטניק מצליח להוציא אותו מהקומפורט-זון הציני והקצת מרוחק, אל אזורים עם יותר רגש וחשיפה. הלחן וההפקה שמביאים קצת דבקה, קצת מערבון, מתכתבים יפה עם הטקסט והופכים את השיר לממכר ברמות גבוהות. בסוף הקליפ, האישה נותרת לבד, רק החתולים יושבים להם בזוג. עגום? ככה זה במחלקת השירים הרציניים.

שיר נוסף שיצא אך בחודש שעבר הוא 'חתול רחוב' של שאנן סטריט, שמארח את ברי סחרוף. עם הפקה טום-ווייטסית והסאונדים החתוליים ביותר שאפשר לייצר מבלי לסמפל חתול (הכפיים לבנו הנדלר), אנחנו מקבלים שיר-סיפור מנקודת מבט של דובר שעוקב אחר החתול. לפעמים הוא מעריץ אותו, לפעמים הוא מלגלג עליו, וחבויות בו כמה פנינים טקסטואליות שהופכות את השיר לאחת ההברקות באלבום החדש של שאנן עליו גם כתבתי בהרחבה לאחרונה. החביבה עלי: "נצמד לקיר, אוחז בחושך".

'חתול בשק' של ענבל פרלמוטר הוא השיר הפותח את האלבום 'הקלטות אחרונות' שראה אור ב-2016. ירון ברוידא כבר הכתיר אותו פה כאחת מהתחלות האלבומים המושלמות. זה באמת שיר מושלם. בגולמיות שלו ובלחן שחודר ללב ובטקסט הנהדר שמפרק ומרכיב קלישאות – "חתול בשק – קנייה רעה", לכדי שורה תחתונה שהיא רחוקה מכל קלישאה.

השיר הבא הוא שיר שאני אמביוולנטית לגביו, אבל בהחלט ראוי להכנס לקטגוריית השירים הרציניים. 'חתול עכבר' של שני פלג הוא שיר שצריך להופיע בספוטיפיי עם אזהרת טריגר עליו – בגדול מדובר בשיר על תקיפה מינית. זה שיר חזק מאוד, וקשה מאוד. פעם כשהיו הופעות, הייתי בהופעה של פלג שבה חבורת מעריצים (ממין זכר) ישבה ושאגה את הפזמון. בעוד שבדרך כלל קהל שיודע את המילים בעל פה זה כיף, בשיר מהסוג הזה החוויה הייתה קשה מאוד. כאמור, אמביוולנטית.

'חתולי' של בוטן מתוק בקרקס משתמש במטאפורה של חתול בתוך קופסת קרטון, כשער כניסה לסיטואציה אינטימית של מערכת יחסים. הדובר חנוק וכבול, מבולבל, אבל גם הנמענת מפתחת תכונות חתוליות – "אם את כאן או לא כאן/ אם את באה והולכת".

הייתם מצפים שהשיר 'חתולים' מתוך האלבום 'אין כניסה לפילים' של ג'ירפות יכנס לאגף השירים ההיתוליים. אבל לא כך. זה שיר עדין, עם לחן יפה, על חרדות שמתבטאות בחלום שבו מישהי מצילה חתולים. זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בחתול העברי בעמדה שבו הוא דווקא נזקק להצלה. טוויסט יפה בעלילה.

חתול הוא חתול – השירים ההיתוליים
נפתח את המחלקה ההיתולית עם שיר החתולים האהוב עלי בעברית: 'שיר על שלושה חתולים', מהאלבום המופתי 'משירי אברהם חלפי' של אריק איינשטיין ויוני רכטר. מהצלילים הראשונים של הפסנתר התנועה המיידית היא להשען אחורה, לחייך בשביעות רצון וללקק את הכפיים (סתם). ממש אפשר לראות את שלושת החתולים השמנמנים מתחרדנים בקרני השמש האחרונות ומשוחחים. עיבוד לא פחות ממושלם לשיר הזה. את המקור, המשעשע אך הרחוק משלמות, אפשר לשמוע פה.

במעבר לבלוז עם אופי קצת אחר, 'חתול' של אבנר שטראוס הוא שיר קאנטרי-בלוז עברי מלבב מתוך האלבום 'בלוז לאור הגנוז'. זהו שיר מעגלי, שימו לב לקשר בין משפט הפתיחה – "אם הייתי חתול הייתי יושב בשמש", לבין משפט הסיום – "אם היה לי הרבה אז הייתי/ כזה שמסתפק במה שיש". השיר יצא לפני כמה וכמה שנים אבל בהחלט מתאים לרוח התקופה.

לא התאפקתי והכנסתי לפה שיר ילדים אחד. קודם כל כי אמונים עליו אהוד מנור, יהודית רביץ ואריק סיני, ועם הפקה קצת יותר עכשווית הוא לגמרי יכול היה לתפוס גם את אוזני דור המגיפה (אני מתנצלת הורים, אבל איך עוד נכנה את ילדי העשור הזה?) אבל בעיקר כי השיר הקדים את זמנו בכל הנוגע לרפרנס לז'אנר סרטוני חתולים ופסנתרים ביוטיוב: "חתולים בפסנתר/ אחוזי זעם/ כמו מוכי רעם".

ולחתימת החלק ההיתולי, הנה 'חבל שלא נולדתי חתול' של 'כוכבת על', עם קליפ שמככב בו, ובכן, כלב.

או ילדה יפה – מחלקת הביזאר
אין מתאים יותר מ'חתול, מפלצת' של רמי פורטיס בשביל לפתוח את מחלקת הביזאר בשירי החתולים שלנו. הקטע המעניין הוא שאם מורידים את שתי השורות הפותחות את השיר, זה היה יכול להיות שיר אהבה רגיל למדי. אבל אצל פורטיס אין רגיל, והחתול, המפלצת והילדה היפה מתערבבים האחד בשני בהזיה שלו. המעבר החד בין התחושה הילדית של פתיחת הבית לבין האהבה הבוגרת אך נואשת של הבתים הבאים, הוא מעבר שאפשר למצוא הרבה בכתיבה הפורטיסית (כפי שכתבה דנית צמית בכתבתה 'מבעד לקליידוסקופ שבור' במגזין המודפס שלנו). החתול, במקרה הזה, משתייך לעולם הילדי.

עוד שיר בשבח ההתחרדנות, מתובל בקצת יידישקייט: 'חתול על הגג' הוא הזדמנות להודות לאל (וללואי להב) שהוציאו את ישראל מעידן חבורות הזמר אל עידן עכשווי שאולי לא כולו טוב, אבל לפחות כבר לא שרים בו מוזר!

קוראות וקוראים יקרים, אתם יודעים שאנחנו נחרף את נפשנו במשימות מוזיקליות בשבילכם. לא הכרתי את השיר 'רקוויאם לחתול יהושע' של איזי והפתולוגים לפני הכתבה הנוכחית. יש סיכוי לא רע שהוא ירדוף אותי הלילה. שיר של 13 דקות לחובבי קרינג' בלבד.

ואי אפשר בלי האבא של החתולים הביזאריים, החתול השחור. זאב טנא חותם פה את האייטיז עם חתול שחור שנזרק לתוך יער אפריקני, ומעורר בדובר חששות כבדים ותהיות קשות, כמו מה הוא אמר לג'ירפה, או מה יש לו בין אברי המין. יש עליכם איזה כוס חלב?

ובשביל לסיים בטעם טוב, קבלו את אחת החתולות המפורסמות של העשור הקודם, חתולה שחורה ומיוחמת מבית היוצר של מירי פסקל. יבוא כריש, יכרש כרש כרש.

הבהרת מערכת: הכותבת היא בכלל אדם של כלבים.

הפלייליסט עם (כמעט) כל שירי החתולים שמופיעים בכתבה

תגובות

וורדפרס: 4
DISQUS: 0