Homeאלבומים חדשים

שבע השנים של שאנן /// תום יוגב על האלבום החדש של שאנן סטריט

מנחם בגין, חתול רחוב, מרים ילן שטקליס ודי ג'יי מש – צלילה לאלבום החדש של שאנן סטריט

שבע הוא מספר יפה אצלנו. שבע שנים עבד יעקב כשהמתין לרחל. שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות מחלום פרעה. וגם שאנן סטריט – שבע שנים בין אלבום סולו ראשון לשני, שבע שנים נוספות עד ל'אידיאלים', אלבומו השלישי שיצא החודש, ינואר 2021, בעיצומה של מגיפה עולמית. אני אוהבת את אלבומי הסולו שלו. אנחנו ממתינים להם הרבה אבל כשהם יוצאים, יש בהם עומק רגשי שהוא לא מובן מאליו בעולמות הגרוב ששאנן מגיע מהם. איזה מרחב מלודי שנפרש פתאום, של שירים שהם קודם כל שירים יפים, ורק אחר כך כל השאר.

האלבום נפתח בקטע ספוקן-וורד שמתגלגל לטקסט מולחן, מילים מנחם בגין, לחן שאנן סטריט ודודו טסה. כשרק ראיתי את הקרדיט האינסטינקט הראשוני שלי היה להגיב בציניות. הצד השמאלי של המפה נהנה בשנים האחרונות לאמץ אליו את מנחם בגין, והמהלך הזה קצת מריח מהתנשאות לפעמים. אבל כששאנן מספר שהוא נתקל במקרה בציטוט בתוך ספר שקיבל מתנה, ו"זה הרגיש לי טקסט רגאיי כזה שקורא להתעוררות ולאמונה בצדקת הדרך, ומחזק אדם ברגעיו הקשים. רק שזה לא רגאיי, זה משלנו!" (מתוך עמוד הפייסבוק שלו), אז אפשר להניח את הציניות בצד. ובאופן כללי, באלבום שנקרא "אידיאלים" רצוי להניח את הציניות בצד.

כל שיר באלבום הזה הוא תוצר של כמה שיתופי פעולה. בלחן, בביצוע, בהפקה. לאורך שנתיים, כל שיר הוקלט באולפן אחר. אצל הרבה אמנים אחרים התוצאה הייתה יכולה לצאת מבולגנת. אבל הפרסונה המוזיקלית של שאנן סטריט כל כך חזקה, ששאר האלמנטים מתארגנים סביבה בהרמוניה. 'ואמרתי לעצב' הוא אחת הבחירות המפתיעות באלבום, אחת שלא הייתה יכולה להמצא באלבום של הדג נחש. המילים הן של מרים ילן שטקליס, רובנו לא יודעים אבל היא כתבה גם למבוגרים. זה שיר עדין ויפה שעוסק בפיתוי של הדיכאון והוא נפתח אולד-סקול, בפריטת גיטרה שהולמת שירים שנכתבו בתחילת המאה הקודמת. אבל אז מצטרפים ביט, וקצת כלי נשיפה, ומשיר בעל פוטנציאל יום-זיכרוני הוא הופך לפנינה מתוקה-מרירה, דוגמה נהדרת להפקה שמתאימה בדיוק לטקסט. השיר 'סנוקרת' הוא המשך רעיוני לשיר הזה, הפעם מילים ששאנן עצמו כתב, "הייתי מסתדר מעולה אם לא הייתי רואה אותך יותר", הוא שר לדכאון.

'לא נדבק' הוא פצצת גרוב שהופקה יחד עם כהן ודי ג'יי מש, ומרגיעה את מי שאלבומי הסולו גורמים להם להתגעגע לשאנן של הדג. כיאה לשיר בשם הזה, הוא השיר הקליט והממכר ביותר מהאלבום. זמן ממוצע להמשך פיזום "לא נדבק" אחרי שתי האזנות: תום תזמנה שלוש שעות. השיר הבא הוא בעיני אחת ההברקות באלבום: 'חתול רחוב' הוא שיר עם ניחוח טום-ווייטסי, קברטי ומהנה. יש היסטוריה ארוכה בעברית של שירים על חתולים, ובדומה ל'שיר על שלושה חתולים' של השילוש הקדוש חלפי-רכטר-איינשטיין (הלחן של יוחנן זראי, אגב), גם פה הלחן וההפקה ממש מצליחים להמחיש את התנועה והקול החתוליים. כששני ענקי תרבות מקומיים כמו שאנן וברי נפגשים, יש חשש שהתוצאה לא תעמוד בציפייה, בקיצור, שיצא שיר קצת פרווה (בירושלים עדיין מותר להשתמש במונח הזה). אבל פה השיר הולך לאזור שהוא לא אזור הנוחות של שניהם, ובדיוק בגלל זה התוצאה מפתיעה ומצוינת.

שיר הנושא של האלבום, 'אידיאלים', הוא משל על תרבות הכוכבים והפרסום – "אידיאלים הם כמו כוכבים, אבל זה לא עובד הפוך". הוא נשמע קצת כמו מסר ממי שרבים מכנים כסנדק ההיפ הופ הישראלי אל הדור הצעיר יותר. אצל כל אחד אחר זה היה יוצא טרחני, אבל שאנן, כבר אמרנו ונוסיף ונגיד, הוא לא כל אחד אחר. לא מזמן קראתי ריאיון עם אהוד בנאי שבו הוא אמר שלאמנים יש אנטנה שקולטת שינויים בסביבה ופולטת אותם בצורה של שירים, עוד לפני שהם עצמם מודעים לזה. האלבום של שאנן אמנם נוצר ברובו לפני תקופת הקורונה, אבל משהו בשיר הזה, שמנסה להסיר את המסכה מעל ה'כוכבות', מתאים היטב לתקופה הזו שבה הבהירו לכולנו מה בדיוק מוגדר חיוני. למיטיבי לכת, באתר החדש של שאנן יש פוסטים שהוא כתב סביב התקופה הזו. ספויילר: גם בפרוזה כיף לקרוא אותו. אם תצללו לעומק, תגלו שם אפילו אגף של טקסטים שהוא כתב ומזמין אחרים להלחין, להפיק ולבצע בהם את זממם.

יש איזה חוט מוזיקלי יפה ששזור בין שלושת השירים הבאים באלבום: 'חלקה טובה' שהלחן שלו לקוח בחלקו משיר יווני, 'הטיח שנפל' שנכתב ללחן של אהובה עוזרי ז"ל, ו'ערביאתי אלמכסורה', ראפ בערבית שמחזיר אותנו אל מחוזות ההיפ הופ. 'על אגדות' החותם את האלבום הוא שיר שהלחינה קרולינה, עם פזמון נטול-מילים שצובט את הלב. נסיים עם המשפט ששאנן עצמו כתב על השיר: "'על אגדות' נכתב כדי להזכיר עד כמה חיונית האמונה שהבלתי אפשרי בחיינו בכל זאת יקום ויהיה".

להאזנה לאלבום המלא

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0