בהתחלה נשמע כאילו האלבום החדש של ספרינגסטין, Letter To You, היה צריך להיקרא "יום שמש חורפי ביערות השלג של ניו-ג'רזי עם האח הבוער בבית החווה שליד האגם". אבל כשמעמיקים במילים מגלים שלא רק שהאלבום הוא הרבה יותר מזה, אלא שהוא גם אחד האלבומים הכי טובים של הבוס מזה הרבה זמן. אולי אפילו אי-פעם.
לצד המון יחסי ציבור, שאצל הבוס הם כבר מכונה משומנת, האלבום טומן בחובו את אותו העומק הרוחני שמלווה את האלבומים הטובים ביותר שלו. שני אלבומים שיצאו בעשור הראשון של שנות האלפיים, The Rising ו-Devils and Dust הם אולי תמצית תהליך ההתבגרות הרוחנית של ספרינגסטין. The Rising שיצא בשנת 2002 ונכתב אחרי 9/11, היה ניסיון (שהצליח) למצוא כוחות פנימיים, אישיים וקולקטיביים, כדי להתגבר על הטראומה, הכאב והמשבר שגרמה הטרגדיה. ישו, מריה, כְּמרים, ביטויים שונים של גן עדן וגיהינום, אלוהים והרבה מחשבות על משמעותם של ניסים וכוח האמונה, הפכו לתמה מרכזית אצל ספרינגסטין של אחרי 9/11. גם Devils and Dust, אלבום אקוסטי שיצא ב-2006 באסכולת נברסקה (1982), נשמע כמו המשך עדין ל-The Rising, כאילו ספרינגסטין מנסה למצוא משמעות בישימון הקיומי והרוחני שהוא ארצות הברית.
זה לא מסע אישי. המסעות של הבוס מאז ומתמיד הם של אמריקה כולה. הקול של מעמד הפועלים האמריקאי, מי שהיה שר: "בואי נברח מעיירת החלום האמריקאי המתה והמשמימה הזו ונחייה את הדרכים"; על צעירים שמתחרים במרוצי מכוניות מחתרתיים או על חיילים שחוזרים מהמלחמה בווייטנאם למפעלים סגורים ועיירות בלי עבודה; הפך למי שמחפש את הדרך בעצמו. לקח למוזיקה שלו כמעט עשור להתאושש מזה, וגם אז החיפוש מעולם לא עזב אותו. הוא תמיד חזר בשיר פה ושם, או כמו במקרה הזה, באלבום שלם.
האלבום החדש נכתב בעקבות מותו של ג'ורג' תייס, חבר נעורים של ספרינגסטין ומי שהיה חברו ללהקה הראשונה בחייו, הקסטילס (The Castiles), לפני כמעט שישים שנה. דרכיהם של תייס וספרינגסטין נפרדו, אך עם השנים הם חזרו לקשר עד שג'ורג' חלה ונפטר בשנה שעברה. אחריו, ספרינגסטין נותר היחיד בחיים מלהקת הנעורים הזו. המכתב של Letter To You נכתב אל תייס. לא סתם האלבום נפתח בשיר השקט והעצוב One Minute You’re Here, לא משהו שכיח באלבומים לא אקוסטיים של ספרינגסטין. בדומה ל-Magic and Loss של לו ריד שנכתב בעקבות אובדן של שני חברים בשנה אחת ממחלת הסרטן, גם Letter To You הוציא מספרינגסטין אלבום סופר אינטימי, ועם עומק רגשי שזור בעומק רוחני.
השיר הראשון שספרינגסטין כתב לאלבום, שהתחיל את תהליך היצירה, היה Last Man Standing. השיר שבא אחריו הוא The Power of Prayer, המתאר את החיפוש אחר כוח פנימי ורוחני לשאלות הקיומיות של היומיום. נראה שבסופו של דבר, נושא החיפוש הלך והתעצם ביצירתו של ספרינגסטין עם השנים, למרות שלמעלה מעשור הוא ניסה להתרחק מהנושא. זה לא עוד אלבום של ספרינגסטין ובטח לא אלבום שאפשר להתעלם ממנו. לא מהיח"צ, לא מההפקה, לא מהלחנים, אבל במיוחד לא מהמילים והרגשות.
COMMENTS