תמיר-מוסקט-קרדיט-צילום-סאשה-פרילוצקי
זו השנה החמישית של פסטיבל הג'אז הירושלמי, הצעיר יחסית בנוף פסטיבלי הג'אז בארץ. אבל השנה, אחרי צום ההופעות של משבר הקורונה, פסטיבל בסדר גודל כזה הוא מרגש יותר מהרגיל, עם אתגרים לא קלים שניצבים בפניו. נוסף על המגבלות שנובעות מהנחיות משרד הבריאות, פסטיבל כזה שעד עכשיו התהדר במיטב האמנים מרחבי העולם – סין, פולין, שוודיה, ארה"ב ועוד, היה צריך להסתמך כולו על הסצנה המקומית. בעוד פה תוכלו למצוא המלצות של יותם זיו לפסטיבל עצמו, עניין אותי מה היו הפתרונות היצירתיים שלהם נדרשו המנהלים האמנותיים של הפסטיבל. שוחחתי עם תמיר מוסקט, חבר הבלקן ביט בוקס ומפיק של עשרות אמנים אהובים ומוכרים, ומי שאחראי על הניהול האמנותי של רצועת 'משפחה' בפסטיבל, לצד אבישי כהן.
איך הגעת לפסטיבל השנה?
"אבישי כהן אוצר את הפסטיבל לאורך שנות קיומו, ואני באתי מהצד של פסטיבל ישראל לעשות ערב משותף. מכיוון שהקורונה דחקה בזמנים של כולם, פסטיבל ישראל הוצמד לפסטיבל הג'אז, מה שלא קורה בדרך כלל. הביאו את אבישי ואותי לעשות מעין ערב השקה, ערב שיגשר בין שני הפסטיבלים. בשנה שעברה הפקתי את ערב הפתיחה של פסטיבל ישראל עם גלעד כהנא, ומשם החליטו לפנות אלי. והשנה, ככל שהשתנו המתווים והזמנים זזו בגלל הקורונה, זה פתאום נפרש לאורך כל שלושת ימי הפסטיבל".
אחד הדברים שחוויתי בפסטיבל הג'אז בעבר היו רגעים של מפגשים מיוחדים, כמו המפגש בין להקת קולולוש שבאה מגרוב והיפ הופ עם אלתורים של מנהל הפסטיבל, אבישי כהן, בחצוצרה. האם תכננתם כאלה דברים?
"לא הייתי בעבר בפסטיבל, כך שאני לא יכול להגיד לגבי מה שהיה בעבר, אבל הפעם התבקשנו ליצור משהו ביחד, שבא לגשר בין העולמות. אבישי בא מג'אז, ואני מפיק אמנים, דברים אחרים לגמרי. ובתוך המקום הזה הגענו לגורם של "המשפחה". העניין היה לראות מה בזמנים ההזויים האלה הכי מהדהד ביצירה, והבנו ש"התבודדות", פשוטו כמשמעו, היא הנושא, התבודדות בתוך המשפחה. כשזרקנו את זה לאמנים – רונה קינן, אביתר בנאי, נטע ברזילאי, דודו טסה, כל אחד פעל בתוך הנרטיב הזה. אלו אנשים שבתוך המשפחתיות שלהם יש עולם מאוד יצירתי וקסום, כל אחד לקח את זה למקום אחר. דודו וה"כוויתיות" לקחו את זה למקום אחד על אחד, הוא הזמין את הנשים מהמשפחה שלו להשתתף במופע; רונה קינן לקחה למקום של אימהות ורוחניות, והזמינה את הילה רוח ואת אסתר רדא לדבר מהזווית הזו; אחרים לקחו למקום של זוגיות בכלל. אז הפרויקט "משפחה" שזור בתוך כל הפסטיבל, בפתיחה בסגירה וגם באמצע. וביניהם יש את כל המופעים שאצר פסטיבל הג'אז.
מה שהוביל אותי ואת אבישי בעשייה היה לדחוף את האמנים למקומות חדשים, לא שגרתיים. הציפייה היא שנביא אמנים עם 'שמות', כמו שקורה בפסטיבל ישראל או הג'אז, אבל אנחנו דחפנו את כולם לאזוטריה, לא לנגן להיטים, לא שום דבר מוכר. פה זה באמת הייחוד של מה שאבישי עושה. הפעם ביקשנו מאמנים אינטימיות, להתכנס עם המשפחה, וגם עם האסתטיקה של הדברים, ולבוא עם הנרטיב ממקום אחר, בלי חנופות מה שנקרא".
באמת נתקלתי בתגובות מופתעות, לראות פתאום אמני "מיינסטרים" בפסטיבל ג'אז. איך תעבירו לקהל שזה כן משתלב עם הרצון לאתגר ולחדש?
"כל אחד בחר בדרכו לעשות את הדבר שלו עם זה, אני חושב שאני לא צריך לענות למתלוננים. מה שנותר זה לסמוך. מי שמכיר את פועלו של פסטיבל ישראל ופסטיבל הג'אז, יודע שאף אחד לא יזלזל באינטליגנציה של הקהל שלו. זה קהל מאוד משכיל, שמגיע בלי קשר לשמות שמופעים בפסטיבל, שזה הדבר הכי מהמם.
זה באמת פסטיבל שבו אנשים משוטטים ממקום למקום במרחב, הם לא מתכננים מראש לאיזה מופע ללכת אלא יש מקום לספונטניות, כמו שתיארת.
"השנה זה לא יכול לקרות, בגלל ההגבלות, אבל עשינו משהו מאוד מעניין במקום זאת. ברגע שלא נתנו אישורים להסתובב ולשוטט, הוצאנו את השוטטות החוצה. באמצעות וידיאו צילמנו אמנים בתוך הגלריות ללא נוכחות קהל, וככה יצרנו עבור הקהל שיטוט בתוך המוזיאון, שהם יכולים לצפות בו במסכים בחוץ. זה עובר לבמה שלהם, מצולם מדהים ומבוים מדהים, וזה הולך להיות בצמוד לכל הופעה".
מי ביים?
"גילי לוי. לקחנו את הרעיון הזה, קטעים בתוך המוזיאון, וכשאני מדבר איתך אני קולט שהפכו לנו את החוקים כמה פעמים, בזמן ההתהוות של המופעים, והינו צריכים להגיב לזה".
זה באמת אתגר להקים פסטיבל במצב של אי וודאות, שאפילו לא היה בטוח שיתקיים. אז אתה אומר שהנסיבות דחפו אתכם למקומות יצירתיים, בעצם.
"כן, במקום להגיד 'אוי אוי אוי' זה היה להגיד 'פאק ד'את, אנחנו מרימים'. לא נכנענו לפשרה. אם אומרים שאי אפשר בפנים, תוך שלושה ימים מארגנים יום צילום. זה היה מאתגר, אבל עם צוות מהמם, אז ניתן לפסטיבל לדבר בעד עצמו".
פסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים הוא מבית היוצר של פסטיבל ישראל בשיתוף עם הצוללת הצהובה ומוזיאון ישראל. הפסטיבל יתקיים בין ה-8-10 בספטמבר במוזיאון ישראל, ירושלים. יש אפשרות לרכוש כרטיס לצפייה אונליין במופעים, וכן כרטיסים (בכמות מוגבלת כמובן) למופעים בגן הפסלים של המוזיאון. פירוט על כל זמני המופעים ברצועת "משפחה" מופיעה באתר הפסטיבל. בנוסף למופעים שהוזכרו בראיון, הרצועה כוללת מופע פלמנקו של שני זוגות מובילים בתחום: קרן ואבנר פסח מלהקת רנגמאר ויעל וערן הורוביץ; ומפגש בין הרקדנית רינה ורטהיים קורן לאמן כלי ההקשה איתמר דוארי.
פרטים וכרטיסים כאן באתר.
COMMENTS