Homeבכורה בקולומבוס

בכורה בקולומבוס /// מוטי עמיר – "שירים אחרי השמש" (סינגל)

שיר הנושא מאלבומו החדש של מוטי עמיר הוא קצת מתעתע. הוא נשמע שיר פשוט מאוד, אך בעצם לא בדיוק כזה. המפיק אור בהיר החליט לשמור על הליבה האינטימית, הפולקית של עמיר, תוך כדי הוספת משיחות מכחול עדינות של כלים נוספים ברקע. הוא נפתח עם קלידים ושירה של עמיר, אך ככל שהשיר מתקדם נוספים עוד אלמנטים, עד לסוף שבו הפדל-סטיל יחסית דומיננטית. לצד עמיר משתתפים בשיר הזה שמונה נגנים – בהיר עצמו בגיטרה חשמלית, חברי להקתו הקבועים של עמיר: אריאל חרוב בעוּד, עדן ג'משיד בצ'לו, ונדב מטלון בכלי הקשה; ואיתם גם קלידים (אלעד הדר), תופים (קרן טפרברג) ובס (בנצי גפני). בפועל יש פה עיבוד כלי יחסית מלא, רחוק מהסאונד הרזה שאפיין את אלבומו הראשון. אבל עמיר ובהיר שמרו על מינון כל כך מדויק של הכלים, כך שכמעט לא מורגש שיש בשיר הרבה משתתפים. הוא שומר על אווריריות שמזכירה לי זמרי פולק כמו סם בים (Iron and Wine), שבעבר עמיר ציין שהוא אחד מהאומנים האהובים עליו.

הנימה האינטימית הזו מתאימה לנושא השיר, שעוסק במערכת יחסים בין אחים, ובמתח בין הילדות המשותפת למצב הנוכחי שבו הם כבר לא חולקים חוויות כמו בעבר. אבל כמו בעיבוד, גם בטקסט עמיר שומר על מינונים מדויקים של רגש, נמנע מלהיסחף לקיטש נוסטלגי. לקח לי זמן להבין למה עמיר מתכוון כשהוא שר "שירים אחרי השמש, חלק ב'" – בשביל מה חלק ב' נחוץ? בהאזנה נוספת, הבנתי שזו בקשה ליצור המשכיות ישירה למה שהיה, ליצור חלק נוסף על בסיס משהו שכבר קיים. בגעגוע יש עצב, אבל גם תקווה שלא מאוחר מדי לשנות את המצב.

מוטי עמיר. צילום: הדר בשארי

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0