Homeריאיוןהשאלון

ימתיכוני /// ריאיון עם הפסנתרן עומר קליין לקראת הופעתו בארץ ואלבומו החדש

למרות שהוא לא מתגורר בישראל כבר יותר מעשור, המוזיקה שלו הכי ישראלית שיש. ריאיון עם הפסנתרן עומר קליין, לקראת ההופעה בפסטיבל הג'אז של תל אביב

Photo by Ryan Holloway on Unsplash

הפסנתרן עומר קליין (36) הוא אחד ממוזיקאי הג'אז הישראלים המצליחים בעולם. אחרי מספר שנים בניו יורק הוא עבר לגרמניה, שם הוא מקליט, יוצר ומנגן את המוזיקה שלו. השבוע הוא מגיע לפסטיבל הג'אז של תל אביב להופעה חד פעמית עם מי שהיה המנטור שלו וסייע לו רבות בתחילת דרכו – הבסיסט הישראלי, עומר אביטל. אבל זו לא החגיגה היחידה שלו (ושלנו), בקרוב ייצא האלבום החדש שלו ששמו מסגיר את סגנונו – ״רדיו מדיטראן״ – האלבום השלישי של הטריו שלו עם חגי כהן מילוא ואמיר ברסלר והשני בלייבל ״וורנר מיוזיק״. ההופעה והאלבום הם הזדמנות נהדרת לשוחח איתו על מקורות ההשראה שלו ועל המוזיקה שלו.

במה שונה האלבום הזה מקודמיו?
"האלבום הזה מיוחד מהרבה בחינות. הוא מעין שיר אהבה לים התיכון, והוא תוצאה של תקופה ארוכה שביליתי בהקשבה למוזיקה שנוצרת מסביב לים הזה: צפון אפריקה, בלקן, המזרח התיכון ועוד. אחרי התקופה הזו הלחנתי את החומר לאלבום, ואז גם עברנו תהליך מאוד יצירתי ועמוק, שלושתנו ביחד. ממש שינינו את החומרים מהקצה אל הקצה. כשנכנסנו לאולפן הצטרף אלינו גיא שטרנברג שהפיק את האלבום ביחד איתנו, וגם איתו עפו רעיונות באוויר והיצירה המשיכה לגדול. אני חושב שזה האלבום שלי שבו הייתי הכי פתוח לשיתוף פעולה עד הסוף. לעומת העבודות הקודמות שלנו, יש באלבום הזה צבעים חדשים – סינטים אנלוגיים, כלי הקשה, כל מיני רעיונות מוזיקליים שלא השתמשנו בהם בעבר. אני מאוד שמח ומתרגש ש״רדיו מדיטראן״ מתחיל לצאת לעולם ולגעת באנשים".

עומר קליין נולד לפני 36 שנים בנתניה, ואף הקדיש לעיר הולדתו לחן באלבומו הראשון כמוביל.
קליין החל לנגן בפסנתר בגיל 7 ואז המשיך את לימודיו המוזיקליים במגמת הג'אז בתלמה ילין. בגיל 23 קיבל מלגת לימודים ל"ניו אינגלנד קונסרבטוריון" בבוסטון, ארה"ב. בשנת 2006 עבר לניו יורק והצטרף למי שהפך להיות המנטור שלו – עומר אביטל. בניו יורק, בסיועו של אביטל, הוציא קליין את אלבומו הראשון כמוביל – "הכרות עומר קליין". אחרי 3 שנים בניו יורק עבר קליין להתגורר וליצור בדיסלדורף, גרמניה. משם, שמר קליין על הישראליות שלו גם בסגנון היצירה שלו וגם בגיחות מוזיקליות לישראל. בין היתר, הופיע קליין בפסטיבלי ג'אז בארץ, הלחין שיר לאריק איינשטיין (במסגרת האלבום למילותיו של המשורר אברהם חלפי), כתב מוזיקה להצגה "פופר" של חנוך לוין בקאמרי ואפילו ניגן ושר באלבום הילדים המתורגם מיידיש: "אל אף הפיל".

קליין מתרגש מההופעה המחודשת והחד פעמית שלו עם עומר אביטל. "בעבר ניגנתי איתו המון, אבל מזמן לא הופענו יחד, רק לאחרונה התחלנו לחזור לזה ואני בטוח שהתוצאה תהיה מרגשת גם לקהל", אומר קליין ומוסיף: "גם אמיר ברסלר מאוד אהוב עלי והוא המתופף בטריו שלי. בנוסף יצטרף אלינו למופע יותם זילברשטיין שאיתו לא ממש עבדתי אף פעם, וכבר שנים אנחנו חושבים שיהיה כיף לעשות משהו יחד". לגבי תוכן ההופעה עומר קליין: "אנחנו ננגן בעיקר מוזיקה שלנו וגם קצת של אחרים. אני מצפה להופעה הזאת כי לארבעתנו יש תפיסה דומה של מה חשוב לנו במוזיקה, ונראה לי שזה יהיה חיבור חזק שיכול ללכת למקומות מפתיעים".

מה גרם להחליט ולהופיע כלידר? האם אתה מופיע גם בהרכבים שאינך מוביל?
"אף פעם לא החלטתי להופיע כלידר, זה פשוט היה ככה מהרגע שהתחלתי להופיע. תמיד הרגשתי שזה יותר נכון לי. גם כי הלחנתי ורציתי לחלוק את המוזיקה שלי, וגם כי עשיית מוזיקה היא דבר מאוד אישי בשבילי. היה לי חשוב מאז ומתמיד לעבוד רק עם חברים, אנשים יקרים שאני אוהב, ושהם גם מוזיקאים שאני חש חיבור עמוק לנגינה שלהם. כשאני מוביל את ההרכב, אני בוחר את הנגנים ובכך בעצם יוצר לעצמי סביבת חיים ויצירה שאני אוהב. עם אנשים טובים יש הומור, חברות, תמיכה, דמיון, מעוף, אמון. זאת סיטואציה שמשמחת אותי מאוד".

מה יחסיך לאלבום סולו פסנתר?
"אני יכול לומר על נגינת פסנתר סולו באופן כללי, שזה תמיד נראה לי האתגר האולטימטיבי. הניסיון לרגש אנשים ולהחזיק את ההקשבה והעניין שלהם ב-90 דקות של קונצרט פסנתר סולו, הוא אתגר טכני, גופני, רגשי, מחשבתי. אני מאוד אוהב את החופש שנגינה לבד מאפשרת. אפשר לשנות סולם, מהירות, משקל, מבנה, עוצמה, צבע, ובעצם הכל, בכל רגע. החופש הזה גם מפחיד. זה כיף".

מה הם מקורות ההשראה המוזיקליים שלך?
"כשהייתי ילד בן 12, המוזיקה של מתי כספי, יוני רכטר ושלמה גרוניך שינתה אותי סופית. הם הראו לי שאפשר לעשות מוזיקה עם הרבה (המון!) יותר צבעים ממה שהכרתי עד אז. דרכם הגעתי למוזיקאים שהשפיעו עליהם – סטיבי וונדר, אנטוניו קרלוס ז׳ובים, באך, הביטלס. מאז מקורות ההשראה שלי גדלו והלכו, וכל שבוע אני מקשיב לכמה דברים שלא הכרתי – זה הרגל שעוזר לי להמציא דברים חדשים משלי. ביקשת שאציין יצירות ספציפיות וזה ממש קשה. תמיד כששואלים אותי, אני בוחר כמה דברים שהקשבתי להם לאחרונה, במקום לנסות לבחור את הכמה האהובים עליי ״בכל הזמנים״ שזה ממש בלתי אפשרי. אז כמה דברים שהעיפו אותי לאחרונה: יש טריו של פרנסיס פולנק לפסנתר, בסון ואבוב – הפרק השני האיטי ממש יפה. ויש לו גם שישיה לפסנתר וכלי נשיפה – כבר הכרתי אותה אבל חזרתי אליה ואני אוהב אותה ויש עוד רבים".

האם רקע קלאסי הוא תנאי בעינך להפיכתך/כל מוזיקאי ג'אז לטוב יותר או שלם יותר?
"לא. אפשר לעזוב את ״טוב יותר״ או שלם יותר״, אבל הייתי אומר משהו על ״רחב יותר״. כשמוזיקאי – לא משנה מאיזה ז׳אנר – מבלה זמן עם צלילים מעולם מוזיקלי אחר, הוא מתרחב. הוא נעשה יותר פתוח ומגלה בעצמו יותר אפשרויות. במובן הזה, טוב לג׳אזיסט ללמוד מוזיקה קלאסית, אבל גם לקלסיקאי ללמוד ג׳אז".

האם בעתיד אתה רואה את עצמך (כמו חלק מעמיתך בעולם) משתף פעולה עם מוזיקאים שלא מתחום הג'אז? ואם כן, עם מי למשל?
"בטח, ולא רק בעתיד אלא עשיתי את זה בעבר וגם בהווה. זה טבעי בשבילי. למשל עכשיו אני חלק מדואט עם אבי אביטל שהוא נגן מנדולינה נפלא, מוזיקאי קלאסי, וזה מפגש מאוד מפרה. אנחנו לומדים הרבה אחד מהשני".

האם יש לך עצות לנערים/נערות מוזיקאים צעירים ומוכשרים שרוצים להצליח? דברים שלמדת על בשרך ואולי היית עושה אחרת?
"נערים ונערות כמובן. הייתי מציע להשקיע את רוב הזמן והאנרגיה בתוכן עצמו, במוזיקה. בלהיות המלחינה הכי טובה שאת יכולה להיות, בלהיות הנגן או הזמר הכי טוב שאתה יכול להיות. איך עושים את זה? זה קשה מאוד, זה דורש הרבה זמן ומחשבה, ואופטימיות ודבקות, ואין לזה נוסחה. אי אפשר שמישהו יגיד לך מה לעשות, ואז זה פתאום יהיה נורא קל והכל יעבוד כמו קסם.
אבל החיפוש אחרי זה – איך אני משתפר? לאיזה מורה ללכת? עם איזה נגנים לעבוד? איזה אקורד יותר מתאים כאן? – החיפוש הזה, לא במחשבות ולא בדיבורים אלא במעשים יומיומיים, הוא העשייה המוזיקלית, ועליו הייתי מציע ללכת בכל הכוח. צריך לעשות מה שאתה אוהב, מוזיקה שאתה אוהב עם אנשים שאתה אוהב, אבל חשוב להיות באמת ביקורתי כלפי זה – האם הקצב שלי מספיק חזק, האם השיר שלי מספיק מעניין, האם יש לי סאונד מספיק יפה על הכלי? ברור שיש גם ביקורתיות יתר שמעכבת התפתחות במקום לעודד אותה, וגם את הבאלאנס הזה צריך ללמוד. אבל יש זמן. לאט לאט…"

האלבום החדש להאזנה

ההופעה בפסטיבל הג'אז של תל אביב

COMMENTS

WORDPRESS: 1
  • comment-avatar
    מתי ס 6 שנים ago

    יפה 🙂
    אבל איך אין שום שאלה/איזכור של חברותו בהרכב הנפלא "מורה"?

DISQUS: 0