רץ למרחקים ארוכים /// ראיון עם שי מאסטרו לרגל צאת אלבומו החדש

שי מאסטרו מתנהל לא רע בעולם המוזיקה עם שם המשפחה המחייב שלו. יותם זיו ישב איתו לריאיון לרגל צאת אלבומו החמישי כמוביל -"גנב החלומות"

צילום: גבריאל בהרליה

לפני כשנתיים הגיע הפסנתרן האמריקאי ארון גולדברג להופעות וכיתת אמן בקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב. בין היתר תוכננו לגולדברג כמה קטעי דואט עם הפסנתרן הישראלי שי מאסטרו. באותו ערב, בני הקטן (אז בן 11) הסכים לבוא איתי לקונצרט. בכניסה, פנו אליו (ואלי) זוג שנראו קצת יותר מבוגרים משאר באי האירוע. "אתה יודע", הם פנו לבן שלי, "גם הבן שלנו, כשהיה צעיר יותר, היה בא איתנו להופעות ותמיד היה הכי קטן". הבן שלי, בתמימות, שאל אותם: "איפה הוא היום?" והם ענו: "היום באנו לראות אותו מופיע. קוראים לו שי מאסטרו".

שי מאסטרו נולד ב-1987 בכרמי יוסף והתחיל לשחק עם הפסנתר בגיל 4 בערך: "ישבתי בסלון של ההורים ובזמן שאמא בישלה במטבח אני ניסיתי לחקות את הקולות של היער על הפסנתר. בגבוהים הייתה הרוח, באמצע הפסנתר היו כל החיות שרצו לכל הכיוונים והנמוכים היו הרעמים". אחרי שנים של מוזיקה קלאסית שמע שי הצעיר את The Gershwin songbook של אוסקר פיטרסון ונשבה בקסם הג'אז.

מה גרם לך, לצד הופעות כחלק מהרכב, להקליט ולהופיע כלידר?
"תחושה פנימית חזקה. מין אש בוערת בפנים שאמרה לי שאני צריך לקחת סיכון גדול, לעזוב את ההרכב של אבישי כהן בו הייתי חבר יותר מחמש שנים ולצאת לדרך חדשה, לא ידועה ולנסות להפוך ליוצר עצמאי. התחלתי לכתוב מוזיקה כבר בגיל 16 ועם השנים הקומפוזיציות התעבו, נהיו מורכבות יותר וגם (לפחות כך אני מנסה) עמוקות יותר. היום אני מרגיש שזה חלק ממני. אני מלחין ומבצע".

מה יחסך לאלבום סולו פסנתר?
"סולו פסנתר מבחינתי זה אחד הפורמטים הקדושים והקשים ביותר. הדיסק האחרון שהקלטתי לאי. סי. אם, היה אמור להיות סולו במקור, אבל ככל שהדד-ליין התקרב הבנתי שלמרות שאני מנגן בהרבה הופעות סולו, אני עדיין לא בשל. לכשיגיע הרגע ואהיה מוכן להקליט אלבום סולו, אני רוצה שזה ייעשה בצורה הכי עמוקה שאני יכול ובשביל זה אני צריך עוד קצת זמן.

מהם המקורות המוזיקליים שלך?

Oscar Peterson – The Gershwin songbook

Chick Corea – Light As a feather

Keith Jarrett – The Koln Concert

Gerald Clayton – When an Angel sheds a feather

John Coltrane – Blue Train

יש לך רקע קלאסי. האם זה תנאי בעינך להפיכת מוזיקאי ג'אז לטוב יותר או שלם יותר?
"בשבילי זה היה. אני לא יודע אם זה מתאים לכולם, אבל בשבילי מוזיקה קלאסית היא אבני הבניין היציבות והחזקות ביותר כדי לבנות בסיס טוב להמשך. למדתי איך להחזיק את הידיים נכון על הכלי, חוקי הרמוניה בסיסיים, מלודיות מדהימות, איך להסתכל על התמונה הגדולה, קורדינציה וכו׳. אני מכיר הרבה מוזיקאים שלא ניגנו מוזיקה קלאסית אבל יש להם את כל זה בצורה טבעית. אני הייתי צריך לעבור את הדרך הספציפית הזאת כדי להתקרב יותר למה שאני רוצה לעשות".

האם בעתיד אתה רואה את עצמך (כמו חלק מעמיתיך) משתף פעולה עם מוזיקאים שלא מתחום הג'אז? ואם כן, מי למשל?
"כן, אשמח מאוד. הכל מפול מקרתני וכלה בפינו פאלאדינו, פדריטו מרטינז, ג׳ייק שרמן, מתי כספי ועוד".

האם יש לך עצות לנערים/מוזיקאים צעירים ומוכשרים שרוצים להצליח? דברים שלמדת על בשרך ואולי היית עושה אחרת?
"לא להרים ידיים! היו לי הרבה משברים בדרך אבל קיבלתי עצה מדהימה מסקסופוניסט בשם אנטוניו הארט שאמר לי: 'זה לא כמה גבוה אתה מגיע, זה כמה זמן אתה נשאר'. מוזיקה היא לא ספרינט, היא מרתון, שלא יגמר לעולם. אני ממליץ ללמוד לאהוב את העבודה הקשה. בסופו של דבר זה המקצוע הטוב בעולם!!"

אתר שי מאסטרו

האלבום החדש להאזנה

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0