Homeריאיוןבכורה בקולומבוס

התנועה של השפה של הלב: ריאיון עם ניל פרידלנדר + סטרים בכורה לאלבום "Movements Into Language"

אנחנו שמחים להציג בפניכם בהשמעת בכורה לקולומבוס את אלבומו של ניל פרידלנדר – "Movements Into Language". אפשר למצוא באלבום מגוון של כיוונים, מ-"Navigation" הפתוח שמביא אלקטרוניקה אוורירית ומרחפת, דרך "Should Have Stayed", שיר פרידה קלאסי עם גיטרות קצת דרים-רוקריות בסגנון של Wild Nothing, עד לשירים מינמיליסטיים יחסים כמו "Undoing Of" שסוגר את האלבום בנימה אינטימית.

בניל פרידלנדר נתקלתי לראשונה בפייסבוק, כיוון שאני עוקבת אחרי המפיק אביב משולם (דבר שקרה בעקבות הריאיון שערכתי איתו בקשר לפרויקט המעולה שלו "לוויתנים" לקולמבוס). הסינגל הראשון של ניל, "What Part of Love", היה תולעת אוזן שסירבה להרפות, שיר מריר-מתוק בסגנון של "Somebody That I Used to Know".

עוד שירים ששוחררו בהמשך הראו שזו לא מקריות, מדובר באחד היוצרים הצעירים המוכשרים שיש, שעושה אינדי פופ מהסוג שאני מאוד מתחברת אליו (עשיתי בהמשך קצת ניים דרופינג ליוצרים האלה, והתברר שגם ניל אוהב אותם, שלא במפתיע), אבל האמת היא שגם אחרי שנחשפתי לעוד שירים שלו, לא ידעתי הרבה פרטים על ניל, ולכן ממש רציתי לראיין אותו. התיישבנו ביום סגרירי בקפה חליטתה שבירושלים, לכוס תה וארוחת בוקר שהתאימה לקור בחוץ. מהר מאוד התגלה שיש לנו הרבה מן המשותף, בתור מי שגדלו בירושלים למשפחות "סרוגות" ודוברות אנגלית, ואפילו התברר שהוא למד ביחד עם אחי באותו תיכון (מה שהוכיח שחוק "הירושלמים השלובים" שטוען שתמיד יימצא מכר משותף בין שני ירושלמים עדיין נכון). למרות שלכאורה ניל נראה רחוק כיום מהרקע הזה, כפי שכתבו עליו במאקו הוא עבר תהליך של התרחקות מהדת ויציאה מהארון ויש אפילו צילום בעירום חלקי לקליפ (שהבאתי בהמשך), השיחה אתו העלתה שזהו עדיין תהליך מתמשך, והוא לא בהכרח הולך בקו ישר כמו שזה נראה מבחוץ. אחרי שהעברנו כשעה בהשוואת רשמים על הטעם החופף שלנו במוזיקה ובספרים, הגענו לראיון עצמו אותו החלטתי לפתוח מנקודת הפתיחה, ההכרות שלי עם המפיק של האלבום.

איך יצרת קשר עם מפיק האלבום, אביב משולם?
"דרך חברה משותפת שהכירה ביננו, בתל אביב. לא ידעתי עליו שום דבר, נפגשנו, והייתה כימיה טובה, הייתה חפיפה במוזיקה שאנחנו אוהבים, גם ניגנתי לו כמה שירים שלי…

במה אתה מנגן?
"אני לא נגן מדהים, אבל אני מנגן בפסנתר, קלידים וגם בגיטרה".

גם אביב מנגן בקלידים בדרך כלל, ממה שזכור לי.
"בהופעה שלנו הוא מנגן בגיטרה, או באבלטון".

ומאיפה הגיעו הנגנים האחרים?
"זה התפתח פר שיר, נגיד היה שיר לו רצינו זמרת, אז הגענו לכרמל אקמן ששרה באחד השירים, ואל מקהלת הילדים אביב הגיע דרך בי"ס יסודי ליד ה"בימה" וזה היה ממש מדהים".

וגם מתארחות אצלך בהופעת ההשקה ב"אזור" עינב ג'קסון כהן ורז שמואלי.
"כן, אביב הכיר ביננו. וגם בהופעה יצטרף אלינו המתופף סתיו ליפיץ, ועודד שכטר גם יתארח".

אני משערת שאתה מנגן זה זמן מה…
"אני עושה מוזיקה מגיל קטן (וגם השתתפתי במקהלה בתור ילד). זה בעיקר היה בכתיבה והלחנה ושירה".

קראתי ששירתת בחיל הים 7 שנים, וגם היית קצת בישיבת מעלה גלבוע מקודם, האם זה השפיע על ההתפתחות המוזיקלית שלך? זה האט אותה?
"לא כל כך. יש שירים שכתבתי בתקופה שהייתי בצבא, על קשרים מהתקופה הזאת, מערכות יחסים, זאת הייתה הדרך שלי להתמודד איתם".

זה באמת אלבום מאוד אישי, שעוסק בעניינים רומנטיים, על בינו לבינו נקרא לזה. זאת הייתה בחירה מודעת, להתמקד בנושאים האלה? היית מוכן שישאלו אותך על הדברים האלה בעקבות זאת?
"כן, זה לא מפריע לי בשום צורה שישאלו אותי על זה. אני כן יודע שאחת הסיבות שאני אוהב אנגלית, שכתבתי באנגלית, זה כי אני אוהב את זה שאין מגדר באנגלית. כשאני שר You זה מרגיש מאוד נקי. נגיד יש שיר אחד שהוא על מישהי. זה כמו לכתוב מכתב, נורא ישיר בסגנון שלו".

עברית שפה "סקסמאנייקית": (כדברי וולך).
"כן, זה מוסיף מטען, שאני מרגיש שאין לי צורך בו. אני גם מרגיש שבאנגלית אוצר המלים רחב יותר, כל דבר אומר בדיוק מה שזה אומר, בעברית אפשר להסתיר יותר מתחת למסך, מתחת למילים. זה דבר מאוד יפה, אני לא חושב שאחד יותר טוב מהשני, אבל בשביל מה שרציתי להשיג זה פחות התאים. לא הכל היה על מערכות יחסים, חלקם כן, חלקם לא. ובכלל, פחות יצרתי מתפיסה של אלבום. זה סיכום של פרק בחיים, יחידה שלמה, של כל מיני דברים שהעסיקו אותי אז – כמו קצת עיסוק בדת ורוחניות. מבחינתי השיר "Movements Into Language", שיר הנושא, עוסק בזה שלהיות עצמך יכול להיות חוויה רוחנית".

אז זה מוביל לשאלה הבאה שלי, הרגשתי שחלק מהשירים, כמו "Navigation" שיר הנושא וגם במובן מסוים "What Part of Love", עוסקים בניסיון לגשש, למצוא את המילים הנכונות לרגשות. אתה מרגיש שזה איזשהו תהליך שעברת? לאלו תובנות זה הוביל?
"לגמרי, במילה אחת. אני חושב שזה באמת תהליך של חיפוש, של חקירה עצמית ונסיון ללמוד".

משהו שקצת מאפיין אנשים בשנות ה-20 שלהם.
"אחד הדברים שלמדתי זה לשחרר את זה, לשחרר את החיפוש והנבירה. זה מתבטא במוזיקה שאני כותב עכשיו".

אז יש כבר שירים חדשים, המשך?
"אנחנו כבר עובדים על אלבום חדש. אני כותב כל הזמן, זה משהו אני כנראה אמשיך לעשות".

אני יודעת מאחי שלמד באותה ישיבה, מעלה גלבוע, שעודדו לכתוב שירה שם. זה משהו שיצא לך לעשות שם?
"כן, הייתי בסדנת כתיבה בישיבה. כתיבה בעברית זה משהו שאני עדיין מנסה לפענח, זה משהו שמתישהו ארצה לעשות, עוד אגיע לזה".

אני מרגישה שיש איזשהו ניסיון לאזן בין פופ לסגנון כתיבה של סינגר-סונגרייטר אצלך. קצת דומה ללהקות שאני אוהבת כמו Foals (שכמעט היו בארץ), Wild Beasts. איך החלטת באיזה כיוון לבחור מבין השניים?
"זאת הייתה החלטה של שנינו. אנחנו מדברים כל הזמן על הסאונד הרצוי. הסאונד התגבש תוך כדי עבודה, מה שמתאים לקול שלי, לאיזו מוזיקה אנחנו שומעים, עכשיו למשל אנחנו מדברים הרבה על השיר "Oh Baby" באלבום האחרון של אל. סי. די סאונדסיסטם. שנינו גם אוהבים את פליט פוקסס, ואת Feist. יש דברים שאנחנו שונים בהם, אני יותר לכיוון דברים שמאלץ, נגיד ברברה סטרייסנסד ומיוזקלס.
מההתחלה הייתה כוונה שיהיה שם פופ, אבל לא יותר מדי, שזה לא ישתלט. יש שם הרבה גיטרות, סאונד שמושפע מ-Beach House. ב-"Best Behavior" קצת מרגישים את זה, לא שניסינו להישמע כמו משהו שכבר קיים, אבל ניסינו להתאים לכל שיר את הסאונד שיהיה אופטימלי לו".

צילום: עוז ברק

אז בניגוד למוזיקאים אחרים, נגיד "האחיות ג'משיד" (שגם אותן אביב הפיק), שמופיעות הרבה, לא יצא לך להופיע יותר מדי. אז איך הגעת לקהל, כשגייסת כסף לאלבום בהדסטארט?
"התחלתי לשחרר רמזים של מוזיקה בפייסבוק, וזה תפס ויראלית. אני מרגיש שעבדתי מאוד קשה באותה תקופה, על הויז'ואלס לצד המוזיקה, וככה זה יצר עניין".

יש סיכוי שנראה אותך גם בירושלים בהמשך?
"כן, אני אשמח להופיע פה, אחרי הופעת ההשקה ב-31.1".

בסיום הריאיון הרגשתי שיש לי צורך להאזין שוב לשירים, ולמצוא בהם משמעויות שאולי חמקו ממני בהאזנה ראשונה. בזכות השליטה של ניל בשפה האנגלית, הוא הצליח לעשות את הטריק שאני מאוד אוהבת של "לחן קליל – מילים קצת פחות", שעושה רושם קצת מטעה בכוונה תחילה. ההפקה המדויקת של אביב משולם (כמו תמיד) והקול הצלול של ניל מאפשרים לשחק בין האלמנטים השונים האלה. אין לי ספק שהחיפוש שניל דיבר עליו בראיון, של שפה גם במובן המילולי וגם במובן המוזיקלי, יוביל אותו למקומות מעניינים נוספים. אני מקווה שגם לכם ההאזנה לאלבום תעשה חשק להאזנות נוספות.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0