Homeאלבומים חדשים

סיאטל צבעונית: שחר רודריג על האלבום I'm Not Your Man של מריקה האקמן

"מה אהבת באלבום הזה?", היא שאלה אותי. "כי את מדברת על השיר הזה כמו שהיית מדברת על מוזיקה פעם, כשמוזיקה רק התחילה לקחת חלק מאוד גדול בחיים שלך" ואני באמת חושבת לעצמי שאולי מיותר לכתוב כתבה שלמה על אלבום שאם אפשר פשוט להגיד עליו שתי מילים הן: "אהבתי. מאוד." או אולי "מהמם. מאוד." או פשוט "תקשיבו".

I’m Not Your Man הוא אלבום ייחודי. הוא לא מרגיש נוסטלגי, הוא גם לא מרגיש מיושן, אבל איכשהו הן באסתטיקה והן בסאונד שלו – הוא מרגיש כגרסא צבעונית ועשירה מאוד של הסצינה הסיאטלית של שנות ה-90' – אה, ובאישה בריטית. בריאיון שנתנה לאחרונה, האקמן גם מזכירה מספר פעמים את נירוונה וקורט קוביין כהשפעה מרכזית על האלבום ובניגוד להרבה אמנים אחרים שמזכירים את קוביין ברשימת האמנים שנכון להזכיר – זה אכן ניכר. האלבום הזה מביא איתו אמירה מאוד לא יומרנית (שעלולה אולי להתפרש ככזו דווקא בגלל הפשטות) על יחסים, על נשיות, על חוויה אנושית.

האלבום נפתח בריף ממכר במיוחד לשיר Boyfriend וכבר בשיר הראשון באלבום, האקמן מוסרת הצהרת כוונות:

It's fine ’cause I am just a girl
"It doesn't count"
He knows a woman needs a man to make her shout

(I hope your boyfriend doesn't mind (I know he doesn't mind
(You tell me that you love me every time (You love me all the time
(I held his girl in my hands (I know he doesn't mind
(She likes it ’cause they're softer than a man's (I like to moisturise

פתאום, כותרת האלבום "I'm Not Your Man" מקבלת משמעות אחרת. האקמן היא לא הגבר שלָךְ, אבל היא גם לא בדיוק האישה שחשבתָ שהיא. האקמן, שחיממה ב-2015 את סיבוב ההופעות של לורה מארלינג, מביאה אלבום שמשלים מעט את אלבומה האחרון של מארלינג, Semper Femina. "תמיד אישה" נסב סביב מה שמרכיב נשיות: הילדה, האישה והמטפלת שכולן אחת היא. האקמן מכסחת עם הצד הגראנג'י והנושך יותר וטוענת – להיות אישה זה גם פשוט… לא להיות גבר.

אני מאוד מקווה שבסיכומי השנה של עטיפות האלבומים היפים ביותר, יזכירו את האלבום הזה של האקמן. על העטיפה אמון הצייר טריסטן פיגו אשר מרבה לצייר חוויות מילניאלס יום-יומיות: החל מאוננות לייט-נייט מול המחשב ועד לגוויעתם של המכשירים הניידים של שנות ה-90. אם בוחנים את עטיפת האלבום בסבלנות, מריקה האקמן מופיעה שם יחד עם להקת Big Moon האמונה על האלבום, כשברקע מפוזרים אביזרים פאליים חתוכים: מלפפון, קקטוס, שפופרת ממרח כלשהו ו-2 ביצי עין מטוגנות עם נקניקיה על המחבת. גרפי. יש גם רמזים לשירים המופיעים באלבום: Cigarette, Apple Tree, Gina's World בעיתון הפתוח על גבי שולחן האוכל…. האקמן אף פרסמה באתר שלה משחק אינטרקטיבי בו ניתן ללחוץ על אובייקטים שונים הפזורים בעטיפה ולגלות מה המשמעות שלהם. הביצים השבורות אשר נותרו על השולחן, לדוגמא, הן בעצם קריאה נגד הפטריארכיה והקופסאות הסגורות הן מטאפורה למיניות בניו-אייג'. בלחיצה על הפוסטר של ג'ינה מתגלה כי היא בעצם חברתה הטובה ביותר של האקמן.

מה שמביא אותי להתמקד לרגע בשיר הזה, Gina's World, השלישי באלבום – הוא זה שגרם לי להתאהב בהאקמן וב-I'm Not Your Man. הדימוי של דמעות היורדות מעיניה של האקמן הישר על פניה של ג'ינה, שבה אותי, וקו הבס הפשוט שפועם לאורך השיר, דועך וחוזר…אוף. לשים אזניות, ולהגביר:

Gina had a gun
She shot the horizon and killed the sun
We never liked the sky, Gina and I

And when I find the words
I’ll tell her you hate me and how it hurts
And she’ll be at your house, with my tears in her mouth

עוד ממתקים מתוך האלבום הזה הוא השיר הראשון שנכתב לאלבום: Violet, והסינגל הראשון שיצא ממנו: My Lover Cindy. לבחור סינגל ראשון מאלבום, בטח מאלבום כזה, הוא משימה קשה. My Love Cindy הוא שיר מעולה, קצבי, כנה באופן בלתי מתפשר…. ו-Violet? הוא הרבה יותר חושני, מורבידי ומטלטל. שניהם, בקצוות של האלבום, מביאים את מריקה חשופה לקדמת הבמה. בריאיון שנתנה לאחרונה היא סיפרה שבכל השירים יש גרעין אוטוביוגרפי וזה לחלוטין ניכר במילים ובשירה.

האלבום הזה נפתח עם תחושה מאוד גראנג'ית, אבל עמוק בתוכו אפשר למצוא גם מן הפולק שיותר מאפיין את החומרים הקודמים של האקמן עם Cigarette, ואפילו קריצה לאמריקנה בשריקה הפותחת את Apple Tree ובקצב המערבוני שלו ושל רצועת הבונוס Am.

ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מתפלאה כמה האלבום לא עורר בי תחושת קבס. הרי האקמן מדבררת את דמויותיה: מיזנתרופיות, מדוכדכות, כועסות, מתוסכלות. הן הכל פרט לנשים חזקות. ובכל זאת – האלבום משדר עוצמה שבישירות הזו: אני אולי לא יודעת מה אני, אבל אני בטח לא הגבר שלך. אני לא יודעת מה אני אוהבת – אבל אני בטוחה שאני לא אוהבת אותך. הרי גם לידיעה של "מה לא" יש חשיבות ובסוף היא תכוונן אותנו למקום שבו יודעים גם מה כן.

I'm Not Your Man הוא אלבום מגוון, מעניין, כזה שכיף להאזין לו ברקע אבל לא פחות חשוב ומרתק להתעמק בו; גם העטיפה שלו היא כזו: נעימה לעין, מגוונת וצבעונית; אבל אם תרצו, היא מספרת סיפור לא פחות משמעותי ממה שבתוך הקנקן.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0