Homeביקורת הופעה

הפלא ופֵּלֵה: שמרית דהן על מופע המחווה של סאו ג'ורג' לדיוויד בואי

חמוש בגיטרה אקוסטית בלבד, פלה דוס סנטוס שובר את הקיר הרביעי ויוצא לסיבוב הופעות עולמי. התוצאה היא מסע פנטסטי ומכשף אל בטן אניה פיקטיבית ואל לבו של אמן

לפני כמה חודשים נערך כאן סקר ששאל מהם האלבומים שאנו תמיד חוזרים אליהם, אלו שתמיד עובדים לנו, בכל מצב. מיד חשבתי על Seu Jorge: The Life Aquatic Studio Sessions.
יש אלבומים לבית, יש לנסיעות, לשיפור מצב הרוח או לגעגוע נוגה, להקשבה ערה או לשים ברקע, האלבום הזה תופס אצלי את כל המשבצות. הוא מבוסס על קלאסיקות רוק אבל מביא אותן בשפה זרה ובמקצב טרופי, הוא משעשע וגם חודר, הוא מביא קטעים קשים לביצוע ועדיין עירומים בפשטותם. אם לא די בכך, זה אלבום שגם לוקח אותך לקולנוע. נכון, פס קול הוא לא המצאה חדשה, אך כאן לא מדובר בפס הקול של הסרט (אוסף משובח ומומלץ כשלעצמו הכולל בין השאר את סיגור רוס, הסטוג'ס, פקו דה לוסיה וכמובן דיוויד בואי) אלא קטעים השזורים בתוך העלילה עצמה ומבוצעים על ידי אחת הדמויות. לא סתם סרט, כי אם "מתחת למים" של ווס אנדרסון. ולא סתם דמות, אלא פֵּלֵה דוֹס סַנְטוֹס, המלח השרמנטי מברזיל, חבר לצוות ה"בלפונטה", אשר נדמה כי רוב תפקידו בכוח הוא לבצע שירים של דיוויד בואי בפורטוגזית, בזמן ששאר חברי הצוות עסוקים בחקר תת-ימי, קרבות עם פיראטים ומלחמות אגו.

אם כך, אפשר לתאר את גודל ההפתעה מול ההודעה על בואו של סאו ג'ורג' לארץ עם המופע The Life Aquatic – A tribute to David Bowie. לא בכל יום דמות מסרט יוצאת מהמסך אל העולם האמיתי, ובידיה האלבום שלא זז מרשימת המועדפים שלך. חמוש בגיטרה אקוסטית בלבד, פלה דוס סנטוס שובר את הקיר הרביעי ויוצא לסיבוב הופעות עולמי. התוצאה היא מסע פנטסטי ומכשף אל בטן אנייה פיקטיבית ואל לבו של אמן.

התלחשויות בפורטוגזית מסביב. נראה שהגיעו לכאן לא מעט ברזילאים שבטח מקווים לשמוע חומרים מימי "אנה וג'ורג'" או מ"עיר האלוהים", או מכל שלב אחר בקריירה העשירה והמתובלת בסמבה של סאו ג'ורג' שלפני הוליווד. יש מן הסתם מעריצים של דיוויד בואי שהגיעו לחלוק כבוד, ויש ודאי מעריצים של ווס אנדרסון והשפה הקולנועית הייחודית שלו, שהגיעו כדי להיזכר בסרט אהוב. אלו שמחים לגלות עם כיבוי האורות בחור גמלוני למראה, בתלבושת המוכרת של צוות הספינה, מכובע הגרב האדום דרך המדים התכולים ועד לנעלי האדידס, מכריז במבטא זר לא מזוהה על תחילת המופע.
הוילון מוסט ונגלה אלינו פלא: בין עששיות, רשתות דיג וחבלים, יושב מַלָּח. גם הוא לבוש בתלבושת המדויקת מהסרט. מלפניו הגה ולצדו חבית עץ ועליה כוס יין וספל תה. עוד אנו סוקרים את הבמה שהפכה לספינה ובהבזק ברק נדלקת ברקע דמותו של זיגי סטארדאסט. הגיטרה מנגנת אקורדים של שיר מאוד מוכר והמלח מתחיל לשיר.

לא כולם יודעים, אבל למילות השירים שכתב סאו ג'ורג' עבור הסרט יש קשר קלוש, אם בכלל, לטקסט המקורי. הנה דוגמא בתרגום חופשי לשיר על זיגי והעכבישים ממאדים בגרסתו של ג'ורג':

"אני לא יודע לצייר,
ולא ראיתי את הסרט שלך.
אני לא משחק
לא שותה בעמידה
ולא יוצא לברים

ככה טוב לי,
לא חייב לאף אחד
ואני לא הולך להשתנות
אני נשאר עם הצוות שלי
ולא אערבב
קשאסה עם קפה
רק כדי לבדר אותך."

"לילה טוב, תל אביב" סאו יוצא מהדמות של פלה כדי לדבר איתנו. "בואו ואספר לכם סיפור". באנגלית מאוד אמריקאית ובמבטא ברזילאי מחויך, הוא מספר איך הכל התחיל.
"אני יושב לי בבית, רגוע, עסוק בפעילות האהובה עלי: פלייסטיישן. אני אמנם ברזילאי אבל הכדורגל היחיד שאני משחק זה פיפא. הטלפון מצלצל ואני עצלן מדי בכדי לענות…" כשאשתו עונה לבסוף, הוא לא חוסך בפרטים וגם מדגים – "יש לה כזה פרצוף!" "מה?! רוצים שאשחק את פלה בסרט? אבל אני לא משחק כדורגל!…
-הלו?
-כן, זה הוא.
-מי? דיוויד בואי?
-כן אני מכיר, זה הבלונדיני עם עיניים לא באותו צבע, נכון…?"

"אתם מבינים?" ג'ורג' מסביר לנו, "אני ברזילאי שחור. אין לנו מושג ברוקנ'רול! אני רגיל לנגן דברים יותר כמו…" ומתחיל לפרוט מנגינה שהברזילאים בקהל מזהים מיד. הם מצטרפים בשיר והאולם מתמלא צלילי בוסה נובה, לכמה רגעים נדמה שהאנייה עגנה לחופי ברזיל, תחת עצי קוקוס ודקלים…
"משהו כזה כן?"הוא עוצר בבת אחת והקהל המופתע שואג מצחוק. זו תהיה הפעם האחרונה שנשמע את המוזיקה שקדמה לסרט. הוא ממשיך ומנגן את Changes ואחריו את Oh You Pretty Things כאילו כדי להמחיש איזה שינוי וכמה יופי הביאה לחייו אותה שיחה גורלית, שפתחה את הצוהר להוליווד ולמוזיקה שלא הכיר קודם.

Rebel Rebel נולד על הסט בתור אלתור, מגלה לנו ג'ורג'. הוא פשוט הלך על מה שהוא כבר יודע. הוא מספר איך התייצב על הסט לפני שידע לדבר באנגלית, לא מכיר את שמות השחקנים האחרים וקורא להם בשמות הסרטים המוכרים שלהם ("פלאטון! "משפחת אדמס! "מכסחי השדים!") ואיך גילה להפתעתו שהוא מתבקש להקליט את הגרסה שלו ל Rebel Rebel כבר באותו יום, למרות שעדיין לא הספיק להכין שום דבר. "כן, בטח שזה מוכן! אני רק צריך 15 דקות להתרכז במקום שקט ולהתכונן…" הוא בילף בבהלה ורץ להתחבא. את צלילי החשמליות בס תופים המוזרים הוא פשוט תרגם לבוסה נובה.

הברזילאים בקהל מתלהבים מהצליל המוכר ומבקשים להיטים – "קרולינה!" סאו מסרב בנימוס: "מצטער, אבל הערב הזה מוקדש לדיוויד בואי. סאו ג'ורג' לא נמצא כאן היום, רק פלה דוס סאנטוס"
סאו אשף ביצירת אינטימיות עם הקהל. הוא גורם למופע באולם גדול להרגיש כמו הופעת סלון.
למעשה נוצר מצב, שבו אלו שבאו בגלל האהבה לאנדרסון ולבואי לא דוברים את השפה, ואלו שכן דוברים את השפה לא מכירים את מילות השירים. מה שמתקבל הוא קשב מוחלט. סאו נענה לאתגר בחן רב וכל הקהל מאזין בדממה. בלי להקה, אדם אחד עם גיטרה אחת, מחזיק אולם שלם על קצות הכסאות.

בהמשך המופע אנחנו זוכים לשמוע עוד סיפורים מאחורי הקלעים של הסרט והפסקול. Starman הוא השיר האהוב על ווס אנדרסון. השיר Lady Stardust, שבגרסתו המקורית מדבר על הצד הקווירי של זיגי, אליל הרוק, נכתב בהשראת המפגש עם קייט בלאנשט והוא מספר איך נותר המום מול יופיה והיכולת שלה לבצע סצינות אקשן כשהיא בחודש רביעי ויותר. לא מעט רגעים מרגשים מביא איתו הערב הזה, למשל הביצוע המצמרר ל-Space Oddity, מהשירים המזוהים ביותר עם דיוויד בואי, על אסטרונאוט שיודע שלא ישוב בחיים מן המשימה שלו. הקול של ג'ורג' מרחף בחלל, קורא לעזרה, עד שנמוג לאיטו.
בזמן שג'ורג' מבצע את Rockn'roll Suicide בלחישות צרודות ובשירה מטלטלת, קשה שלא להיזכר בכריס קורנל שמת רק ימים ספורים קודם לערב הזה, ולהרהר בעצב בצד הטרגי והאפל של תהילת הרוק, אותו צד שבואי נותן לו ביטוי באלבום המקורי The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars.

שיא הרגש של הערב מגיע כשסאו מקדיש את Life on Mars לאביו ולדיוויד בואי. הוא מספר איך בינואר 2016, שלושה ימים בלבד לאחר שהתבשר ביחד עם שאר העולם על מותו של דיוויד בואי, פקד אותו מותו של אביו. האובדן הפתאומי של שתי דמויות בעלות השפעה הזכיר לסאו ג'ורג' את שבריריות החיים, ואת המוות האורב מעבר לפינה לחלומות שלא התממשו. כך למעשה נולד המופע הזה. "זה היה רעיון שנזנח. משהו שחשבתי לעשות בשל מסוים אבל אף פעם לא התחלתי לעבוד עליו ברצינות." הוא מוחה דמעה ומבצע את Life on Mars אשר נכתב אמנם כשהשניים היו עוד בחיים, אבל מקבל משמעות נוספת ומרטיטת לב כעת:

"פעמים רבות הלב לא יכול להבין
את מה שהראש לא שואל.
אין לי את הכוחות לציית.
כמה חלומות כבר ניפצתי
כשנתתי להם לחמוק מבין אצבעותי?
אם העתיד ייתן לי הזדמנות
אני לא מתכוון לחיות לשווא…"

לפני שג'ורג' מבצע את When I Live My Dreams הוא מודיע: "השיר הבא ממש קשה. אני באמת מקווה שאצליח לנגן אותו כמו שצריך". בביצוע אכן ניכרים מאמץ גדול ואפילו מעידות קטנות, אך אין כאן כדי לחשוד שג'ורג' הגיע לא מוכן, להיפך; יש כאן שיעור חשוב על מה זה אומר להיות מוכן באמת. הרי לסאו ניתנה כל החירות היצירתית בעולם, הוא שלט על אופי העיבודים מבחירת האקורדים דרך שכתוב המילים ושינוי הז'אנר. אם השיר קשה לביצוע, זה כי הוא החליט שהוא יהיה קשה. הפרוייקט שלקח על עצמו מלמד אותנו מהי דרכו של האמן על פי ג'ורג': קודם כל צריך להסכים. אחר כך צריך להתייצב, להיות שם. מותר להתחיל במה שמוכר, רצוי גם לאלתר, כל עוד יש אתגר. סאו התחיל בלומר כן ומשם לא הפסיק להגביה את הרף עד שהמציא את עצמו מחדש ועל הדרך המציא את הסמבה-בוסה-רוק-נ'-רול. זה עוד יותר מרשים כשאנחנו נזכרים כי בשנות העשרים לחייו היה סאו ג'ורג' מוזיקאי חסר בית וחסר כל בפבלות של ריו דה ז'ניירו והיום חוץ מאת בית האופרה בתל אביב ממלא את ההוליווד בול והאלברט הול, בין השאר.

"אני מרגיש,
שאני כבר לא מרגיש את הגוף שלי
וללב שלי כבר הפסקתי להקשיב
אני רוצה לדעת
אם בחיים אחרים תינתן לי הזדמנות
להעיר את החלומות שלי"

דיוויד בואי וסאו ג'ורג' מעולם לא נפגשו, אבל בואי בעצמו אמר כי "לולא הקליט אותם בפורטוגזית, לא הייתי זוכה לגלות שכבה נוספת של יופי שסאו ג'ורג' העניק לשירים הללו". מי שנכחו באולם באותו הערב ודאי לא יחלקו על כך. כשכל הקהל על הרגליים ולקול תשואות רמות סאו ג'ורג' שב לבצע הדרן. זה היה הדרן מהסוג המסורתי, שבו אנו זוכים לשמוע פעם נוספת שלושה מהלהיטים האהובים (Rebel Rebel, Oh You Pretty Things, Queen Bitch) אבל הפעם נוסף גם וידאו ארט מרהיב ביופיו, שילוב של טבע תת ימי, דמותו של דיוויד בואי וקטעים מהסרט. עכשיו כבר היה ברור מעל לכל ספק: בין אם הגעת בגלל האהבה לדיוויד בואי, לווס אנדרסון, לסאו ג'ורג' או פשוט ליופי צרוף, הערב קיבלת את מבוקשך, ומעבר לו.

Seu Jorge // The Life Aquatic Tour – Live in Tel-Aviv 22/5/2017

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0