"אז אני שרה לעצמי, ומקווה שאשאיר משהו בעולם, שאהיה לתועלת" (ענת מלמוד, "מתוך הייאוש").
ענת מלמוד אולי היתה רוצה לשיר לעצמה, אבל יותר ויותר אנשים באים לשמוע אותה שרה, והרבה נשאר כבר בעולם שהיא הולכת בו. לפני פסח הלכנו לראות את מופע ההשקה שלה בתמונע, עם ההרכב המעולה שלה, ועם הדס קליינמן ואביב בכר, ואחרי כמה ימים, ישבנו ביחד לשיחה על האלבום הזה, הדרך אליו והדרך שממנו והלאה.
ענת מלמוד. צילום: ענר טאוסינג
ענת מלמוד, 27, גדלה ברמת הגולן וניגנה פסנתר קלאסי מגיל צעיר. "תמיד אהבתי מוזיקה, תמיד ניגנתי וכתבתי, אבל המעבר לאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים פתח בפני עולם חדש. ספגתי המון סגנונות ודברים חדשים שלא הכרתי, הקשבתי המון ולהכל".
"בשנה הרביעית באקדמיה צברתי מספיק אומץ כדי להופיע בבמה פתוחה, עם חומרים שנוצרו במשך השנים שלמדתי שם. באופן שהפתיע אותי, התגובות היו טובות וחמות, וזה עודד אותי לצאת החוצה ולהופיע".
הטקסטים שלך הם מאוד גלויים וחושפניים. איך היתה ההרגשה לחשוף את עצמך ככה בפני זרים?
"אני בן אדם כזה, גלוי ופתוח, אוהבת להגיד הכל באופן ישיר. בשירים שכתבתי, השתדלתי שזה לא יהיה 'יומן', אלא שהמילים ישרתו את הלחן, והלחן את המילים. אני מאמינה במוזיקה כביטוי אמנותי ולא רק כדרך להביע את עצמי. אחרי שסיימתי עם האקדמיה התחלתי לכתוב באופן אינטנסיבי, ומשם כבר הגעתי לעבודה על סינגל עם צח דרורי".
בואי נדבר רגע על העבודה עם צח דרורי. איך הגעת אליו? איך הייתה העבודה איתו?
"כל מה שקורה לי בחיים קורה מכוח של איזו אנרגיה חברתית ומפגשים בין אנשים. כך אגב גם התגבש ההרכב שאני עובדת איתו עכשיו: זה התחיל בדואו עם עדי (עדי גיגי, קונטרבס . א"כ), ואחר כך הצטרף חיים פסקוף על התופים וגל דהן בכלי נשיפה. זו כמו משפחה שגדלה. אז את צח דרורי הכרתי דרך חבר שעבד איתו ורצה שאני אבוא לנגן. הוא שמע דברים שלי והתלהב ואני הרגשתי שזה הבנאדם שאני רוצה לעבוד איתו על האלבום. הוא מאוד מדויק, מאוד רציני, ומאוד מיוחד. אחר בנוף".
אני קצת הופתעתי, כי צח דרורי התקשר אצלי לדברים יותר אלקטרוניים, והמוזיקה שלך היא מאוד לא-אלקטרונית, כמעט "אולד פאשן".
"אני באה מהעולם הקלאסי, והמוזיקה שלי מגיעה מהעולם הזה. לא היה איזה ניסיון לומר משהו על מוזיקה, או להתחבב על קהל מסוים. עכשיו אני מרגישה שזה מתקבל טוב שאנשים אוהבים את זה. זו המוזיקה שלי".
יש באלבום שלושה שירים של אחרים. יורם טהרלב הוא פזמונאי שהרבה מלחינים, אבל איך הגעת להלחין שירים של אורי- צבי גרינברג ואברהם (יאיר) שטרן?
"הציעו לי להלחין שיר של אצ"ג לתחרות, ומבחינתי זו הייתה הזדמנות להופיע מול קהל. הלחנתי את נחל קדרון וזכיתי במקום הראשון, אז היה שווה. אותו דבר קרה כשפנו אלי והציעו לי להלחין שיר של אברהם שטרן".
יש כאן אמירה פוליטית? בכל זאת, שני משוררים שמאוד מזוהים עם הימין הישראלי.
"האמת שלא הרגשתי שאני אומרת משהו פוליטי. "מולדת" ריגש אותי, כי אני כל כך אוהבת את הארץ, למרות שהחלטתי להוריד בית שלא הסתדר לי עם המנגינה. קיבלתי מעט מאוד תגובות שמתייחסות לפן הפוליטי של השירים או המשוררים".
למה "לפני השינה"?
"מבחינתי, לפני השינה, הוא הרגע לפני שהנפש צונחת, נרדמת, קופאת. זה מקום שבו אין לי מה לעשות, אלא ליצור. אני גם מרגישה שהאלבום כולו מספר סיפור, עם עלילה ופרקים, כמו סיפור שמספרים לפני השינה. זה אלבום שיש בו הרבה חיפוש פנימי, לא משהו שבא דווקא ממקום דתי, אלא חיפוש שכולם יכולים להתחבר אליו".
את מרגישה שיש בירושלים "סצינה" ושאת חלק ממנה?
"בהחלט יש סצינה בירושלים. הרבה אנשים שכיף להיות חבר שלהם. בהופעה בצוללת אירחתי את האחיות ג'משיד שהתחברתי אליהן מאוד לאחרונה, ויש כאן אווירה של חיבור בין עולמות שונים. צריך אבל להגיד שגם בתל אביב יש אנשים נפלאים ויוצרים מרתקים".
מה התכניות להמשך?
"הופעות ותחילת עבודה על אלבום חדש. יש לנו הופעת ל"ג בעומר במצפה רמון שאני מאוד מתרגשת לקראתה ב-26.5, ועוד אחת מיוחדת במנהל הקהילתי לב העיר בנחלאות (בירושלים) ב 1.06. מתקדמת עם החיים".
ונעבור למשחק החביב (עלי)- שליפות:
רמת הגולן: "בית. למרות שאני כבר הרבה שנים לא שם".
צח דרורי: "וואו. אהבה".
האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים: "קשה. קשה וטוב".
פסנתר: "אני".
ניגון (השיר): "שינוי גדול בחיים".
ענת מלמוד: "אני עוד מחפשת מי זאת".
דבר המבקר:
פסנתר, תופים, כלי נשיפה מעץ וקונטרבס – זה ההרכב שאיתו ענת מלמוד מנגנת. היא לא מפחדת להביא מוזיקה קלאסית מודרנית לגלגלץ ורשת ג', לתמונע ולצוללת. מה שכיף אצל ענת מלמוד, זה שהיא לא עושה הנחות, לא לעצמה ולא לקהל: "מרוב אהבה" ו-"לפני השינה" הם שירים אמיצים. עם מילים חושפניות ועם לחן ועיבוד מאתגרים. עם מלודיות מורכבות, "נחל קדרון" ו-"מולדת" נותנים כבוד למילים בנות עשרות שנים. "פעם" צובט את הלב בפשטות ובכנות שלו. יש הרבה כנות באלבום ובמופע של ענת מלמוד. הרבה אמת, אומץ ומוזיקה טובה.
COMMENTS
&#e0n2;Entr8ta2to, existe um princÃpio do Direito Canônico de suplência da Igreja – Supplet Ecclesia – que diz que, no erro comum de fato ou de direito, a Igreja supre a falta de jurisdição do sacerdote, tornando válido o Sacramento que, sem isso, não o seria, em benefÃcio do penitente que não tem culpa da confusão toda.” . Isso não poderia ser usado a favor da Fraternidade Sacerdotal São Pio X, devido a crise que estão envolvidos e as negociações com o Vaticano? O caso da FSSPX não é tão simples quanto parece.