סופ"ש משוגע בבית השמש
היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה. לא מצאתי נחמה בעיתון מכמה סיבות: א. כי מי לעזאזל מוצא נחמה בעיתון?! (בטח בתחילת שנות ה-2000, וזה לא שבימינו החדשות נפלאות), וב. כי ההורים שלי החליטו להראות למחלקת המנויים של "העיתון של המדינה" למי יש יותר גדול, אז הם עברו למתחרים מהמערב.
אני בנאדם של שגרה והרגלים רעים, ברגע שמשנים לי משהו בשגרת החיים, הכל קורס. בטח ובטח כשמדובר בטקסי הבוקר שלי. אבל היום היה פנוי והבית היה ריק, זמן טוב לטבוע במוזיקה חדשה. באחד המוספים של העיתון מצאתי נחמה (כן אני יודע שאני סותר את עצמי, אבל עקביות מוערכת יתר על המידה), ריבוע קטן בפינת הנייר האפור צד את עיניי, הייתה שם עטיפת תקליט מוזרה ובה צילום של חנות. על השלט של החנות נכתב "Sunhouse: Chinese Take Away, Tel 35696" לצד אותיות סיניות. ולמטה, מתחת לחלון הראווה נכתב: Crazy On The Weekend.
סאן האוס?! מה הקשר בין אגדת הבלוז, האיש שלמד את התורה מצ'ארלי פאטון, גירש את רוברט ג'ונסון ולימד את מאדי ווטרס, לTake Away סיני? אין קשר ואל תסתכלו בתקליט אלא במה שיש בו, פשוט תמשיכו לקרוא כמו שאני עשיתי. מתחת לעטיפה הלא מוסברת, הפלא ופלא, חיכה הסבר. האמת היא שאני כבר לא זוכר מה היה ההסבר, אבל הוא עשה לי חשק להאזין ללהקה הזו מנוטינגהם (כן כן רובין הוד וזה), שנקראת Sunhouse ולאלבום היחיד והחד פעמי שלהם
Crazy On The Weekend.
באינטרנט של אז, מצאתי רק את שיר הנושא הקסום וזה הספיק לי בכדי לצאת למסע חיפושים אחר כל החבילה. כשמצאתי עותק משומש הייתי המאושר באדם. אלבום קטן, אינטימי ומלטף שנוצר בזכות מפגש בין הבמאי Shane Meadows וכותב השירים Gavin Clark. מדוז ביקש מקלארק ליצור מוזיקה לסרט דל התקציב שלו Small Time. לצורך הפסקול, קלארק גייס את את הגיטריסט Paul Bacon ואת חטיבת הקצב (לשעבר), של להקת Telescopes, הבסיסט Robert Brooks והמתופף Dominic Dillon. הרביעייה חתמה על חוזה הקלטות בחברת Independiente Records והקליטה פסקול נוסף לסרט הבא והראשון באורך מלא של מדוז, 24/7. במקביל הלהקה הוציאה EP עם שירים מהפסקול והסינגל Monkey Dead שהיה הסנונית הראשונה מה-LP היחיד של הלהקה. כש-Crazy On The Weekend יצא בשנת 98', הלהקה כבר התפרקה. קלארק הקים עוד כמה להקות (Clayhill ו-Unkle), והמשיך לעבוד עם מדוז בכל הסרטים שלו עד מותו המוקדם בפברואר 2015. באוקטובר של אותה שנה, חבריו מלהקת Unkle, השלימו והוציאו את אלבומו האחרון Evangelist. אבל שום דבר לא משתווה לאלבום החד פעמי ההוא של להקת Sunhouse.
אמרתי שאני לא זוכר מה היה ההסבר בעיתון, אבל אני זוכר מי כתב אותו, בועז כהן. אחרי הפעם ההיא בדקתי כל בוקר את העיתון וחפשתי את הטור של כהן, "סל מחזור" קראו לו. בכל פעם כהן העלה באוב אלבומים שנפלו בין הכסאות ואני חייב לו את האלבום הזה ועוד כמה (ההורים שלי נשברו בסוף והחליפו עיתון). כיוצא בכך אני חייב לו את הרעיון לטור הזה ולכן בחרתי להתחיל דווקא באלבום הנ"ל. תחשבו רגע כמה היה קשה אז לכתוב על מוזיקה. היום אפשר לחנוק אותנו בהיפר-לינקים למושא הכתיבה, אבל אז? בעזרת דיו על נייר היו צריכים לשכנע אותנו ללכת ולחפש את האלבום. גרמו לנו להתאהב ולדמיין צלילים, ריחות וטעמים בעזרת מילים ותמונות. אני מקווה שאצליח לשכנע אתכם לחזור ולקרוא את הטור הזה מידי שבוע, ללחוץ על ההיפר-לינקים ולהתאהב. מי יודע, אולי תמצאו כאן נחמה?
כותב שורות אלו הוא עורך, מגיש, מפיק, רכז רשתות חברתיות ונערת מים ב-88FM של קול ישראל.
COMMENTS
גיליתי את הטור הזה רק עכשיו אבל זה החזיר אותי אחורה,ממש באותו האופן גם אני גילתי את האלבום המיוחד הזה מהטור של בועז כהן, אבל הייתי ילדה ורק האלבום הזה נשאר איתי. מאז חיפשתי את שם הטור כדי לבדוק אילו אלבומים פיספסתי. אז תודה לך, עכשיו אני יכולה לחפש אותו.