Homeחדשים על הספינה

בגלל המלחמה ההיא: אלקנה כהן כותב מהמילואים על "סיר בשר", הסינגל הראשון מתוך אלבומו החדש של יאיר יונה

עטיפת הסינגל ''סיר בשר''

עטיפת הסינגל "סיר בשר"

אני כותב את הפוסט הזה תוך כדי אימון טנקים ארוך בצאלים, בין תרגיל פלוגה לתרגיל גדוד, פריסות זחל וטיפולים בטנקים. תוך כדי, אני מקשיב לסינגל הראשון מתוך "חרב", פרויקט מלחמת יום הכיפורים של יאיר יונה.

כשריונר ששירת בסדיר ברמת הגולן, מלחמת יום הכיפורים היא חלק מה"זהות הצבאית" שלי, אם יש דבר כזה. הסיפורים ומורשות הקרב היו בשבילנו אירועים קיומיים: כאן נפל המח"ט בן שוהם, כאן נלחמו קהלני ושרידי גדוד 71, כאן פרץ יוסי בן חנן עם הטנקים שלו לתוך סוריה, ואלו הרמפות שלנו: 2א, 2, 2ב. כל אחד מכיר את הדרך לרמפות בעל פה, גם כשמעירים אותו באמצע הלילה. חיינו את ההיסטוריה של המלחמה, את ההווה של הכוננות בין הרמפות לקו התילים ואת העתיד של המלחמה הבאה, שבסך הכל האמנו שתהיה שידור חוזר לאוקטובר 73'.

המלחמה הזאת תופסת כל כך הרבה מקום בזיכרון ההיסטורי הישראלי, עד שנדמה שכבר אין עוד מה לומר עליה, וזה בדיוק מה שיאיר יונה לא עושה: הוא לא אומר כלום, רק נותן למוזיקה לדבר.

"חרב" הוא יצירה אינסטרומנטלית. גיטרות ותופים תופסים בה את הנפח העיקרי, ומשלימים אותם סירנות, קולות נפץ, והקלטות מרשתות הקשר. יונה מספר סיפור שכולם כבר מכירים, ובאורח פלא הוא מצליח לרגש איתו גם את מי שמכיר כל פרט.

שמו של הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום הוא "סיר בשר" – ביטוי טעון ומשמעותי, שנשמע בדרך כלל בנימה ביקורתית, אך מסתבר שהמשמעות שיונה נותן לו היא פשוט כסיסמת גיוס פומבית שהשתמשו בה במלחמה. מעין בנאליות מצמררת. שיחות קשר מוקלטות מתכסות בשכבות של גיטרות ותופים טורדי מנוחה, שנשמעים כמו משהו שבין תופי מלחמה לרעש של זחלי טנקים מתקדמים, מרפים רק כדי להדגיש את המשפט "המוצב מודיע שעולים עליו, עולים עליו, עבור".

יונה, שבדרך כלל מושפע בעיקר מאמריקנה, נכנס כאן לבטן הרגישה של ההוויה התרבותית הישראלית. הוא יוצר כאן פסקול למלחמה שקרתה כבר, ומספר סיפור בכלים שונים לגמרי מאלו שהורגלנו אליהם, והוא מצליח לגרום לו להישמע מוכר וחדש, מעניין ומרגש באותו הזמן.
האלבום עצמו יצא בחודש יוני. עד אז, ממשיכים להתאמן. "תחנות 2 כאן 2, עמדותינו בחזית 200. נוע, נוע, סוף".

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0