לרגל ציון עשור לפטירתה של שושנה דמארי, רשת ג', לינקטון ו-ynet השיקו פרוייקט בשם "לשיר איתה" – אלבום מחווה לשיריה של דמארי. שירן אברהם ועופר פנחס איחדו כוחות ובחרו לבצע שיר אפוף מסתורין בעיבוד עכשווי. שחר רודריג שוחחה עמם על תימנים, עראקים ועל שיתופי-פעולה ארוכי טווח…
הי שירן, עופר. נתחיל מההתחלה – בעצם שניכם מופיעים בנפרד, שירן כסולנית ועופר כחלק מההרכב "פנחס ובניו" אבל לרגל הפרוייקט הזה איחדתם כוחות. איך האיחוד הזה קרה?
שירן: "אני מופיעה כבר שנתיים עם חומרים מקוריים שכתבתי והלחנתי והוצאתי אלבום בקיץ האחרון, "השתקפות", אותו הפיק משה דעבול. חוץ מזה, אני מופיעה עם ההרכב של אהובה עוזרי ומבצעת שירים שלה וזה כבוד גדול להופיע מול הקהל שלה. אני אוהבת מאוד ליצור שיתופי פעולה, ובתור אמן צעיר יוצא לך לראות הרבה הופעות של אמנים צעירים כמוך, ככה בעצם הגעתי להופעה של עופר. עברתי תהליך מדהים בהופעה ובסופה ניגשתי אליו כמו מעריצה בת 12 ונתתי לו את האלבום שלי, ממש התרגשתי להכיר את הראש שמאחורי ההרכב הזה. מצטערת שאני מביכה אותך, עופר…"
עופר: "האמת היא ששמעתי את השם דרך נגנים משותפים וכשקיבלתי את הדיסק – הוא נראה מאוד מוּפק ומקצועי. היה את הפער הזה בין ה"ילדה בת 12" לבין התוצר כי הוא כבר באיכות מאוד מאוד גבוהה. בדיעבד אפילו הסתבר שכבר יש לנו את הטלפונים אחד של השניה ושדיברנו, וככה בעצם היה החיבור. ידעתי שאנחנו רוצים להופיע יחד ואירחנו את שירן בהופעה שלנו. בגלל שהחיבור היה ממש ברור וידענו שהוא הולך להמשיך – שמרנו על קשר וברגע שיצא ה"קול קורא לאמנים" עבור הפרוייקט של שושנה דמארי – זה יצא לפועל".
שירן: "אני ורון, בן הזוג שלי, עובדים יחד. ישר כשקיבלנו את המייל על הפרוייקט אמרנו שצריך מישהו שיקח ויעיף את זה, צריך ראש מאוד מיוחד לדבר הזה. חשבנו ישר עופר פנחס! ההופעה איתם עוד הייתה ממש טריה והבנתי שזה הבחור."
למה בחרתם את השיר הזה מתוך מבחר שיריה של שושנה דמארי?
עופר: "זה שיר מאוד מאוד יפה. כל אחד שמע בנפרד את השירים, ואני העליתי את השיר בפני ההרכב, ושירן – אתם הייתם נעולים על השיר הזה כבר."
שירן: "נכון."
עופר: "הפחיד אותנו שהבחירה תהיה ארכאית מדי. שמעתי את כל השירים וניסיתי לבחור משהו שאפשר להפוך אותו ליותר עכשווי. יש משהו מאוד מסתורי בשיר הזה, נגיד – לא מאוד ברור מַשָל למה זה. כל אחד יכול לקחת את זה למקום אחר. יש המון מסתורין שלפחות אותי, מאוד עניין. פעם ראשונה שניגשנו לשיר, שנכתב ע"י יעקב אורלנד והלחין מרדכי זעירא, קראנו עליו וגילינו ששושנה דמארי עצמה טעתה במילים כשהיא הקליטה את השיר; יש עוד בית שדמארי לא שרה ובמקומו היא שרה את הבית הראשון שוב."
שירן: "את העיבוד עשינו ביחד, עופר באמת עיצב את זה מבחינת התפקידים השונים בשיר אבל הפיצוח לקח די הרבה זמן, להצליח לשלב את שני ההרכבים. ניסינו הרבה דברים עד שהרגשנו שזה אנחנו – היה כיף!"
האזנתי קצת למוזיקה שאתם עושים באופן עצמאי ותהיתי: למה הסגנון האוריינטלי? זה בא מהבית או שזה סגנון שאתם פשוט אוהבים או שלמדתם לאהוב?
שירן, צוחקת: "זה לא קשור לזה ששנינו עראקים ומרמת השרון?"
עופר: "האמת היא שהמוסיקה הערבית לא מתנגנת אצלי בבית. זה יותר מבית כנסת ביום-כיפור, כן הולכים לבית כנסת ספרדי והצבע מגיע משם ופחות מזה שסבתא שלי הייתה מקשיבה לאום כלת'ום. הצליל האוריינטלי בהרכב שלנו זה משהו שהתעצב והתפתח בשנתיים האחרונות, לפני כן נגענו בהרבה סגנונות אחרים. אפשר להגיד שההרכב קיים בגלגולים שונים כבר מ-2007 אבל בשנה וחצי האחרונות משהו מאוד התגבש והרגיש בשל מבחינת חומרים ונגנים שהחלטנו לקחת את זה קדימה, ומאז אנחנו קוראים לו "פנחס ובניו""
שירן: "אצלי בבית כן שמעו, אבל בהתחלה לא פניתי לזה, הייתי דווקא יותר מכוונת לג'אז. כשהגעתי לרימון, היה דגש על להוציא משהו מעצמך, וזה נגע בי והוצאתי את זה מבפנים. יש במוזיקה שלי כל מיני השפעות: הקו בין מזרח-מערב, טיולים בעולם… אני חושבת שזה מה שמיוחד, שיש במוזיקה מלא מלא השפעות ואנחנו לא שמים לב אבל כן מצליחים להביא את עצמנו ואת מה שנמצא בפנים. יש צבעים דומים ביני לבין עופר – אני יותר סולנית, אבל אצלו כולם על הבמה וכולם יוצרים, כהרכב."
ואיך זה היה פתאום לעבוד בהרכב גדול?
שירן: "אני נורא אוהבת לשתף פעולה, זה מאתגר וכיף במיוחד כשאתה משתף פעולה עם אנשים שהם קודם כל בני-אדם, מעבר לזה שהם מוזיקאים גאונים, זה נורא חשוב – במיוחד במוזיקה. בהרכב של עופר, פנחס ובניו, יש גם זמרת (נועה קרדוד, ש"ר). פתאום אנחנו שתינו שרות וזה כמו סוג של כלי נוסף לעבוד ולהשתלב איתו."
מה הלאה מבחינת היצירה המשותפת שלכם?
עופר: "אין לדעת!"
שירן: "אני כבר מתכננת על עופר שיכתוב לי קטע לאלבום הבא, הוא מהאנשים האלה שאני אמשיך איתם, אני יודעת שהיצירה לא תפסיק, זה כבר נהיה חברות מעבר למוזיקה, זה כבר משהו שהוא כיף"
עופר, צוחק: "אנחנו גם גרים כל כך קרוב שזה פשוט בזבוז, באמת נוצר חיבור שיהיה קשה לנתק אותו. גם חבר של שירן הוא מפיק בעצמו ועוזר לנו עם החומרים שלנו בהרכב."
ומה הלאה בנפרד?
שירן: "אני עובדת על פרוייקט מקורי שבו אני אוספת סיפורים מסבתא שלי שעלתה מתימן; ישבתי אצלה הרבה ולקחתי השראה מסיפורים שלה על החיים שלה שם. אני מתרגמת את הסיפורים האלה לתימנית ועושה את זה תימני הכי אותנטי."
עופר: "לפני שנה הוצאנו אלבום ראשון בשם "מטאפורות זולות על אהבה" שריכז הקלטות נבחרות של ההרכב עד לאותה עת, ובתקופה האחרונה אנחנו מקליטים חומרים חדשים שכנראה שבאיזשהו שלב גם הם יאוגדו לכדי אלבום. עשינו עבודה מאחורי הקלעים, אני לא יכול להגיד שאנחנו מתרגמים לתימנית…"
לעמוד הפייסבוק של שירן אברהם
פנחס ובניו הם נועה קרדוד, ברק סובר, מושיקו ג'יואן, דניאל רטוש, ברק סרור, עופר פנחס, ליאור עוזרי, עמית שרון ושרון פטרובר.
לעמוד הפייסבוק של פנחס ובניו
COMMENTS
I meant to put that term up, Warren…”popiah”. Thanks for adding it to the discussion. Those are excellent…much better than mine. I clearly need a lot of practice. I’m told I’m not applying enough pressure around the edges of the dough ball. Hmm…Thanks as always for checking in!- Joe
GTX truks gumytes tos . jos po kazkiek laiko sukieteja ir po to pasidaro labai trapios ir kadangi jos amzini vibracijoje nuo cooleriu tiesio sutrukines ir cooleris nukris . Zinoma negaliu sakyti nemates situ buten gumyciu bet visos kitos tokio tipo tarnauja labai trumpai …