Homeאלבומים שאהבנו

הר געש מתפרץ: עוזי בירמן על All Things Must Pass של ג'ורג' האריסון

Scan-Nov-17-2014-1.58-PM-page27

כפי שבטח כבר שמתם לב בעבר, אלבומי הבכורה הטובים ביותר יצאו מידי אנשים שהכישרון לא רק נוזל מהם אלא מתפרץ החוצה ושוטף בסערה מכשולים כמו בוסריות, הפקות גרועות, סאונד עלוב, תקציב נמוך ועוד אלף ואחד מכשולים שגורמים לאלבומים ראשונים של להקות ענקיות להחוויר לעומת היצירות שבאו לאחריהן (מישהו אמר פבלו האני, רדיוהד, למשל?).
ג'ורג' האריסון הוציא את האלבום הראשון שלו לאחר התפרקות הביטלס, עם כל הכסף שבעולם בבנק, עם חברת הפקה והפצה, ואחרי שהכישרון שלו זכה לבוא לידי ביטוי בעשר השנים בהן היה חיפושית קצב ושירים ענקיים שלו נצרבו בתודעה הציבורית ובמצעדי הפזמונים ברחבי העולם. למרות כל מה שציינתי כאן, באלבום הבכורה של האריסון "All Things Must Pass" יש את כל המאפיינים של אלבום בכורה יוצא דופן – סאונד ייחודי, כתיבה יוצאת מהכלל, כנות, רגש, תעוזה וחשוב מכל, הכישרון, אוי הכישרון – מתפרץ כמו הר געש.

ובכן, מוכשר ככל שיהיה, האריסון תמיד נחשב לביטל הביישן וצמד הכותבים העיקרי לנון-מקרטני לא אהב לוותר על זמן המסך שלו. דוגמא מצוינת לכך היא אחד השירים האפיים ביותר של הביטלס – "בזמן שהגיטרה שלי מייללת ברכות". מסופר כי לנון ומקרטני הטילו וטו על הקלטת השיר והכללתו באלבום הלבן עד שג'ורג' האריסון הביא אורח מיוחד לאולפן – אריק קלפטון, שתרם את הסולו האדיר ושכנע אותם שהשיר אכן ראוי להתפרסם. שירים רבים מאלבום הבכורה של האריסון מתוארכים חזרה לימי חיפושיות הקצב, אפילו למסע בהודו ולימי ההקלטה של האלבום הלבן (שיר הנושא למשל) ובאנתולוגיה השלישית של הביטלס ניתן לשמוע כמה קטעים של ג'ורג' שיהפכו לשירים או חלקי שירים באלבום הזה. השירים הרבים שצבר ג'ורג' החל משנת 1966 ועד ליציאת האלבום ב-1970 (מספר חודשים אחרי הקטלת אבי רואד {שיצא לפני לט איט בי אך הוקלט אחריו} והתפרקות הביטלס) שנדחו על ידי לנון-מקרטני או שאפילו לא יצאו מהמגירה מחשש לדחייה מתפרצים כאן. ועוד איך מתפרצים, האלבום היה לראשון בהיסטוריה שיצא במארז של שלושה תקליטים וכלל בתוכו ג'אם סשנים עם מיטב המוזיקאים בעולם (למשל חברי דילייני ובוני שהפכו לדרק והדומינוס ודילן).

באלבום הזה האריסון עובר לקדמת הבמה ומתגלה במלוא הדרו, השירה הנפלאה והמיוחדת שלו, החיבה החדשה שרכש (עוד מימי לט איט בי) לסלייד גיטר ולמוזיקת קאנטרי, סולואים פשוטים אך שומטי לסתות, שני שירים שנכתבו ביחד עם דילן, ואפילו כמה שירים מתוזמרים (Isn't it a pity הנפלא למשל). מצד אחד, מפתה לחשוב כיצד הפנינים המשובחות ביותר באלבום הזה היו מתערבבות להן עם היהלומים של ג'ון ב-"Imagine" ואבני החן של מקרטני באלבום "Mccartney" שיצאו מאוחר יותר באותה השנה בתכשיט נוסף מבית הביטלס. מצד שני, לפעמים צריך לתת לכוכב אחד להעז, לנצוץ הרחק מהירח ומשאר הכוכבים, בצורה המיוחדת שלו. מקרטני ולנון בוודאי נותרו פעורי פה, עם המילים של נתן זך – "איך זה שכוכב אחד לבד מעז, איך הוא מעז, למען השם".

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0