חנויות תקליטים הן כבר מחזה די נדיר בנוף הישראלי המצוי, לא שאין למצוא – אבל הקונספט של לרכוש דיסקים הלך והתפוגג לו עם התקדמות הטכנולוגיה ויש שיגידו שהפורמט הזה כבר לא רלוונטי בין הויניל לאייטיונז. לא מעט מחבריי החליטו שהם מוכרים את ספרייתם על כל תכולתה ויוצאים לדרך דיגיטלית חדשה, ביניהם גם כאלו שהתחרטו ברגע האחרון או לאחר מעשה. עבורי, זו עדיין חולשה גדולה להכנס לחנות תקליטים ולרכוש דיסק, שניים, שלושה או יותר.
ולמרות שזו חולשה עבורי, מפתיע שכבר שנים שלא יצאתי מהבית עם משימה לקנות אלבום ספציפי. אתמול בבוקר, נכנסתי למוזיקהנטו כשכריס קורנל ואלבומו החדש, Higher Truth, מחכה עבורי, עדיין בארגזים. אי אפשר לומר שזה לא מרגש – לבקש מהמוכר אלבום ספציפי ולגלות שהוא כל-כך חדש שאפילו לא הונח על המדפים.
Higher Truth של כריס קורנל מסקרן בשל העובדה שמדובר באמן שלא קופא על שמריו. קורנל יוצא למסעות גילוי בעקבות ז'אנרים שונים ומעניין לדעת לאן עוד הוא יכול לקחת את הקול הייחודי שלו, שזכור לרבים בעיקר מ-Black Hole Son. הוא מסוג האמנים ששווה לעקוב אחריהם גם אם סאונדגרדן הם לא כוס התה שלכם, בדיוק בשל הוורסטיליות הזו.
האלבום נפתח בסינגל ששוחרר לא מכבר: "Nearly Forgot My Broken Heart" עליו כתבנו על גבי דפי הפייסבוק. בשמיעה שניה של האלבום, אני חושבת שקורנל עשה בחירה נהדרת עם הסינגל הראשון, מדובר בשיר שמהווה גשר בין קורנל הרוקיסטי לבין קורנל של האלבום הזה: רגוע, אישי, מיושב יותר. הסינגל מכין את השומע למשהו שונה, למשהו שמזכיר את קורנל של When I'm Down ב-Euphoria Mourning או של Arms Around Your Love ב-Carry On.
אבל בעוד קורנל של שנות ה-90 המאוחרות וה-2000 המוקדמות הקיף את השירים האיטיים יותר בהרבה רעש משובח, Higher Truth ממשיך בקו פולקי עם Dead Wishes ועם הסינגל הבא מהאלבום, Worried Moon. הסינגל השני כבר מייצג יותר נאמנה את היצירה השלמה ש-Higher Truth מייצג – רק קורנל, הגיטרה, פרקשן וקולות רקע.
האלבום הזה מעניין בעיקר לאור מטחי הביקורת שספג קורנל לאחר הקלטת אלבום הסולו הקודם שלו ב-2009. Scream היה אכזבתם הגדולה של לובשי חולצות הפלנל: מה פתאום שקורנל יפיק אלבום עם טימבלנד? מה פתאום היפ-הופ? עבור חלקם מדובר בסטירה (עם הצד המעליב) כמעט כמו דואט עם ג'סטין ביבר. אבל Scream היה אלבום מדהים, כזה שהדגיש כמה הקול של קורנל יכול באמת להשתלב בכל ז'אנר ולעשות גם פופ. התגובות ל-Higher Truth מעניינות כי האלבום הזה אף הוא לא יונק מאותה באר בסיאטל שסאונדגרדן, אודיוסלייב וטמפל אוף דה דוג ינקו ממנה; אך עם זאת, הוא מופק ע"י ברנדן או'בריאן שהפיק את Superunknown של סאונגרדן עצמם, אבל גם את רייג' אגיינסט דה משין, פרל ג'אם, RHCP ועוד.
לומר את האמת? Higher Truth הוא אלבום נהדר לחגים, כזה ששמים ברקע בשישי בצהריים ונרגעים לצליליו, הוא מכיל בעיקר רצועות נעימות כמו Before We Disappear ו-Through The Window, ואפילו את שיר האהובה הנעדרת שבדרך-כלל מופיע באלבומים כאלה, Josephine. אבל אם קורנל רצה לעשות אלבום פולק – כנראה שהבחירה באו'בריאן לא הייתה המוצלחת ביותר וגם הטקסטים היו יכולים להיות אישיים יותר ולייצג נאמנה את חייו של קורנל בן ה-51, כאב לשני ילדים.
ואולי זה בדיוק מה שקורנל כיוון אליו. Higher Truth מכיל 12 רצועות ועוד 4 (!!!) רצועות בונוס, שעה ו-7 דקות של גיטרה והקול של כריס קורנל לשישי בצהריים. אולי זו בעצם ההתבגרות של קורנל: ליצור אלבום עם אנשים שאתה מכיר ואוהב, אלבום מלא בשירים על אהבה אוניברסלית, על הבית ועל האמת הגבוהה אך הפשוטה של החיים. כזה שילכו לקנות בחנות התקליטים.
COMMENTS
[…] את כל מה שקורנל עושה: רוק, בלוז, שילוב פעולה עם טימבלנד ואלבום פולק לשישי בצהריים. ולכן, גם השנה, התייצבנו בהיכל התרבות, ת"א, בשישי […]