Homeאלבומים חדשים

שלום ולהתראות, אמריקה: שחר רודריג על האלבום החדש של "ילדי קרטון החלב"

img143217839799-185-100-207

בדרך-כלל כשאומרים על יצירה שהיא מרדימה מתכוונים לכך שהיא משמימה, לא חדשנית, משעממת. ובכן, ילדי קרטון החלב הם היחידים שהצליחו להרדים אותי בשיאו של ג'ט לג אכזרי במדינת הולדתם, קליפורניה. וכן, זו מחמאה.

אל הקרטונאז'ים התוודעתי דרך יוטיוב. האינטרנט של הדברים התחיל ללמוד את האוזן שלי, וישר אחרי ביצוע מופלא של דאג פייסלי ב-NPR, עלו ג'ואי ריאן וקנת' פאטנגייל עם מישיגן שלהם:

שיטוט קצר בגוגל הוביל אותי לאתר הבית שלהם וגיליתי לתדהמתי שהדואו החליט להציע את שני אלבומיו הראשונים "Michigan" ו-"Retrospect" להורדה בחינם. כן, חינם לגמרי. אין צורך לשלם כראות עיניך, אין צורך להשאיר כתובת מייל ולמכור מידע אישי תמורת הזכות של חברת ההפצה להתקשר בשם קבר רחל. נאדה. פשוט מוזיקה טובה להמונים.

מסתבר שזה עובד, יו נואו. מישיגן הוא ללא ספק אחד האלבומים שנוגנו הכי הרבה על גבי המכשיר שלי. לעיתים נמאס לי ממנו והוא מוסר כלאחר יד, ואז בבושת פנים אני נאלצת להחזיר אותו כי הוא פשוט חסר מדי. הוא חסר מדי בעיקר בנסיעות – הוא השיר האולטימטיבי לטיסות, לשהיות ממושכות בבתי מלון שלושה כוכבים, ובמיוחד כשלבד והבית נשאר מאחור, גם אם לתקופה ידועה וקצרה.

http://http://www.youtube.com/watch?v=Mju8dQ8gAZ8

והנה – שוב במקרה, גיליתי שהצמד הוציא אלבום נוסף בשבוע שעבר: Monterey. השיר על-פיו נקרא האלבום פותח במעין מודולציה ל-"I did it my way" של סינטרה, וגורם לי להתרפק על אמריקנה בניחוח מהגרים. Secrets of the Stars מעורר געגועים לחצר עטופה גפנים באויר החם של מדינה בה מעולם לא ביקרתי. ב-High Hopes מגבירים את הקצב ולאותה חצר נכנסת רקדנית פלמנקו בשמלה אדומה. מי זכר שאמריקנה גם היא בעצם יציר כור ההיתוך.

http://http://www.youtube.com/watch?v=ih-ym3EWH2w

הפעם, האלבום בתשלום; הוא יצא תחת חברת התקליטים Anti Records אשר בין לקוחותיה קלקסיקו, טינאריוון ומשפחת סטייפלס (ביניהם הבת הצעירה, מייביס, עליה כתבתי לא מזמן). אנטי רקורדס לקחו על עצמם להוציא גם את האלבום הזה וגם את הקודם של ילדי קרטון החלב – תרנגול ההודו הזה מייצר רק ביצי זהב.

האלבום לא מחדש הרבה, אין פה איזה שיר מנצח אחד כמו שמישיגן היה עבורי כששמעתי אותו לראשונה. ריאן ופאטנגייל הם וירטואוזים אבל בד בבד עם התחכום שבנגינה – הסאונד חם וביתי. יש בו מאמריקה שאנחנו מכירים, אבל ניחוחות גם ממקומות אחרים שאולי ביקרנו בהם פעם ואולי אפילו קראנו להם בית לתקופה.

http://http://www.youtube.com/watch?v=ceUV3AQaShk

בקרוב אני עולה על טיסה בת 16 שעות. אני כבר יודעת מה יהיה פס הקול. See you on the other side….

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 1