HomeספיישליםMonday Morning Blues

"Monday Morning Blues" פרק 10: תום יוגב על ה-“Juke Joint Festival” במיסיסיפי.

ערב החג, חול המועד והמימונה של הבלוז: ה-“Juke Joint Festival” במיסיסיפי

11086276_10203566410951008_273466510_o

ערב החג, חול המועד והמימונה של הדלתא-בלוז עומדים להתרחש בסוף השבוע הקרוב בקלרקסדייל מיסיסיפי: זו השנה ה-12 ברציפות, יתקיים שם ה- Juke Joint Festival, פסטיבל בלוז אמיתי שאין לו אח ורע בעולם. בסדרה הזו של Monday morning blues אני משתדלת כל שבוע לחשוף אתכם לדברים מעניינים שקורים כיום בעולם הבלוז השוקק. הרבה פסטיבלים של בלוז התקיימו ומתקיימים במהלך השנים הללו בארצות הברית וברחבי העולם. ועדיין, אף אחד מהם לא מדגדג את מה שקורה בג'וק ג'וינט פסטיבל. למה?

ביג ג'ורג' ברוק, מוותיקי המופיעים, בפסטיבל לפני שנה

בלוז אמיתי

לא נערי קולג' עם קוקו וג'וינט שהקימו להקה בבייסמנט של אמא, וגם לא האבות המזדקנים שלהם עם הקוקו המדובלל והג'וינט שגדלו על קלפטון וזפלין. הג'וק ג'וינט פסטיבל הוא כולו ה-“real deal”: עשרות בלוזיסטים, רבים מהם נעים על תפר הגילאים בין 60-90 (כן כן, 90!), רובם ככולם יוצאי הדלתא בעבר או בהווה, וכולם ללא יוצא מן הכלל מנגנים דלתא בלוז אמיתי. לרבים מהבלוזיסטים המבוגרים יש סיפורים מרתקים על איך החלו או חזרו להופיע: חלקם, כמו אל סי אולמר, למשל, פשוט לא חדלו להופיע מאז המחצית הראשונה של המאה הקודמת. חלקם, כמו סדאל דייוויס, עשו הפסקה של כמה עשורים עד ש"התגלו מחדש" בעולם הבלוז סביב התעוררותו המחודשת, וחזרו להופיע. אחדים מהם גם מעולם לא הופיעו בצורה מסודרת, ושודלו להתחיל על ידי החבר'ה של הפסטיבל. כזה למשל היה רוברט וולפמן בלפור המנוח, שהיה אמור להופיע בפסטיבל השנה אך הלך לעולמו לפני חודשיים.

ותיק המופיעים בפסטיבל, אל סי אולמר בן ה-86, בפסטיבל לפני שלוש שנים

לוקיישן לוקיישן…

הג'וק ג'וינט פסטיבל מתקיים כולו במכה של הבלוז – קלרקסדייל מיסיסיפי. עד אמצע המאה ה-20 הייתה קלרקסדייל נקודת מסחר מרכזית בעסקי הכותנה ובכלל, באזור הדלתא. חלק ניכר מההתרחשות הכלכלית של העיירות, הכפרים והשדות הסמוכים התנקז אליה ואל מסילת הרכבת שלה, והדבר אפשר כר נרחב לפריחה של תרבות הבלוז והג'וק ג'וינטס. קלרקסדייל הייתה תחנת חובה לכל בלוזיסט נודד עם גיטרה, ובמידה רבה היא עודנה כזו היום.

הבלוז מעולם לא עזב את קלרקסדייל, או את העולם, אם כבר מדברים על זה. אבל החל מאמצע המאה ה-20 ההתעניינות בו החלה לדעוך לטובת ז'אנרים קרובים אך אחרים: רוק'נרול, סול, R&B, Fאנק ומאוחר יותר היפ-הופ. הרבה מהבלוזיסטים חדלו להופיע, או שהופיעו בפני הקומץ של המתעניינים מפעם שעדיין השתוקקו למוזיקה שגדלו עליה.

ב-15 השנים האחרונות, עם ההתעניינות הגוברת בבלוז בעולם המוזיקה וההבנה כי צריך לתעד, לשמר וללמד את הדורות הבאים לפני שאחרוני הבלוזיסטים של פעם יסתלקו מעלינו, גם הסצינה בקלרקסדייל חווה פריחה מחודשת. כשעליתי לשם לרגל לפני שנה וחצי, רד, הבעלים של הג'וק ג'וינט Red’s lounge, סיכם את זה יפה: הוא סיפר לנו איך במהלך השנים החלו לטפטף תיירים חובבי בלוז מחו"ל לקלרקסדייל, עד שבשנים האחרונות, אפילו קהל לבן אמריקאי שדעות קדומות הרתיעו אותו מהאזורים הללו במיסיסיפי, הסיר את המחיצות והחל להגיע.

ליאו באד וולש, דווקא מהצעירים – רק בן 83, בפסטיבל בשנה שעברה

אווירה

פסטיבל טוב כנראה קם ונופל על האווירה, והג'וק ג'וינט פסטיבל, שמתנהל חלקו כפסטיבל מוזיקה וחלקו כיריד כפרי של דרום ארצות הברית, מספק את המתכון המנצח לכך. מבחינה מוזיקלית, יש למעלה מעשר במות במיקומים שונים בחוץ ולמעלה מעשרים ג'וק ג'וינטס, מועדונים וכוכים שונים שבהם מופיעים בלילה. ומבחינת היריד, ובכן בואו רק נגיד שאם אתם טבעונים או שומרי כשרות, אתם עלולים למצוא את עצמכם בבעיה כשתיתקלו באמצע הרחוב, במרוץ חזירים למשל.

רוברט בילבו ווקר, יקיר המדור, בפסטיבל בשנה שעברה

הערך המוסף

מעבר לחגיגה המוזיקלית, הג'וק ג'וינט פסטיבל נוסד במטרה להכיר את תרבות הדלתא-בלוז לציבור הרחב, אבל גם לתושבי הדלתא שכבר הספיקו לשכוח. ההופעות מלוות במספרי סיפורים, סרטים, תערוכות ועוד שכל תכליתם היא העלאה על נס של התרבות החשובה הזו, כדי שתחלחל לדורות הבאים ולא תשכח.

אין ספק שכתיבת הפוסט הזה גרמה לי לרצות לקפוץ על המטוס הקרוב, ואני מקווה שהקריאה שלו אולי הצליחה לגרום לכמה מכם לרצות לעשות את אותו הדבר. רק הרשו לי לסיים בטיפ ידידותי – אם תרצו להגיע לפסטיבל שנה הבאה, מומלץ למצוא מקום לישון בערך עכשיו.

סדריק ברנסייד שיופיע בקרוב בארץ, בפסטיבל ב-2011

11094793_10203566412271041_207438035_o

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0