שלושה גיטריסטים: אירי, ברזילאי ונורבגית נפגשים בליברפול ומחליטים להקים להקה.
לשלישיית All We Are יש את הפוטנציאל להפוך לדבר הכי חם בסצנה. הם עושים מוזיקה שהיא על תפר האייטיז-אלקטרוני-מעודכן-מהודק שכל-כך פופולרי היום, יש להם סיפור רקע מעניין, הם צעירים ויפים והמוזיקה שלהם מקפיצה ונעימה לאוזן. ההשערה שלי היא שהם באמת יצליחו ונשמע את 'Stone' ,'Keep me alive' ו-'Utmost good' בכל המקומות האלה שהצעירים הולכים אליהם היום.
ריץ', גוּרוֹ ולואיס מתארים את עצמם כ"בי ג'יז על ואליוּם". אני נוטה יותר לכיוון ה-XX מעורבב עם דאפט פאנק מתובל בקמצוץ בוי ג'ורג'. קצת קשה לי לחשוב על הערבוב הזה, ולמען האמת גם על "בי-ג'יז על וואליום" כעל מחמאה. כל השמות לעיל הם שמות גדולים, ענקים בתחומם, ולערבב אותם זה קצת כמו לקחת שוקולד, מרשמלו, דבש ולערבב הכל ביחד עם עוד קצת סוכר – מתוק להבחיל.
אל תבינו אותי לא נכון – זה טוב, בחלק מהשירים זה אפילו עובד מצוין. אבל קצת קשה להאמין לזה כשזה נשמע כמו מיש-מש של כל כך הרבה דברים טובים אחרים. קשה להינות כשכל רגע אתה אומר לעצמך: "רגע…שמעתי את זה במקום אחר" ואז פתאום השיר משתנה למשהו אחר, לכאורה חדשני. אחרי כמה האזנות חוזרות ונשנות לאלבום הזה, גיליתי שכל האזנה היא כמעט כמו האזנה מחדש בגלל הסיבה הזו בדיוק.
שורה תחתונה: האלבום הזה נחמד וכנראה שגם תתקלו בו פה ושם כנגן ליווי לכוס הבירה שלכם; אבל אל תיקשרו יותר מדי – יש לי תחושה שההתלהבות היא בת חלוף.
נ.ב.הלוגו של All We Are קוצר לראשי התיבות AWA. בישראל הקטנטנה שלנו יש שלישיה תאומה חורגת שנקראת A-WA. לכבוד הגשם שחזר אלינו, אברך אתכם בשיר גשם תימני שלהן:
COMMENTS