אלקנה כהן יושב לריאיון עם אופיר בר עמי לכבוד צאת האלבום החדש של אבי הנחל- ''דרך חדש''.

"ראיתי את האור, בחתיכה של לחם". כך, בעטיפה של דיסטורשן ותופים, בחיבור טיפוסי של קודש וחול, חגיגיות ויום יומיות, נפתח השיר "טעם גן עדן" של להקת אבי הנחל. לרגל צאת האלבום לחנויות השבוע שוחחתי עם אופיר בר עמי, סולן הלהקה וכותב החומר, על האלבום, על ברסלב ועל מוזיקה.

אני אפתח בשאלה שהכי מסקרנת אותי: מה זה אבי הנחל? זו להקה דתית? חסידית?

רק אני מכל חברי הלהקה מגדיר את עצמו דתי. אמנם לא חרדי, לא לבוש ככה מבחינה חיצונית, אבל שומר מצוות. זה עולם שאני נמצא בו כבר חמש עשרה שנה בערך, וכמובן שזה תהליך ארוך של שינויים. השנים עושות את שלהן, אנחנו לא עומדים במקום.

השירים מושפעים מאוד מהספרים של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו, תכנים שבדרך כלל מתחברים יותר עם טרנסים, לא עם רוק.

אני חסיד ברסלב. אלו הדברים שמדברים אלי, ובאמת הרגשתי שקיים איזשהו ואקום של "רוק חסידי", אין הרבה מוזיקה כזאת, ובזה אנחנו באמת ייחודיים.
אני רוקיסט בנשמה. ככה גדלתי, אלו הדברים שמדברים אלי, זו המוזיקה שתמיד ניגנתי. עם השנים, הרעיונות מהספרים ומהחוברות של רבי נחמן חלחלו לתוך השירים.

מה זה "אבי הנחל"?

זה ספר שאני מאוד מחובר אליו ולאדם שכתב אותו: ר' ישראל בער אודסר, שידוע בשם "בעל הפתק". אפשר להגיד שכל ההתעוררות של ברסלב בשנים האחרונות היא בזכותו של ר' ישראל. "אבי הנחל" זה גם משהו מאוד ישראלי, ביטוי שמופיע ב"שיר השירים" והמשמעות שלו היא הצמיחה החדשה בנחל, שזה בעצם מה שאנחנו עושים.

השיר "אבי הנחל" זה גם השיר שאני הכי אוהב באלבום. עם הבס הכסאחיסטי בהתחלה והריף גיטרה המצויין לאורך השיר.

זה שיר שהמילים שלו באות מתוך הספר אבי הנחל. טקסטים מאוד מטלטלים, מסתוריים קצת, בעטיפה של רוק גראז'. הדברים האלו מאוד עושים לי את זה ומאוד עובדים עלי, והחיבור שלהם עם מוזיקת רוק הוא מצד אחד חדשני ומצד שני יש בו עוצמה, זה משהו שפועל עליך, לא נותן מנוחה.

"אבי הנחל"

האלבום נקרא "דרך חדש". זה ביטוי מעניין.

זה ביטוי של רבי נחמן "תנו לי את לבכם ואני אוליך אתכם בדרך חדש". זה נשמע כמו טעות לשונית, אבל האמת היא שתפתח מילון אבן שושן ותראה ש"דרך" זה גם זכר וגם נקבה.
אהבנו את השם הזה כי הוא מעניין ומסקרן, ומעלה סימני שאלה. זה באמת מסמל דרך חדשה להגיד דברים, שזה מה שאנחנו מנסים לעשות.

"סצנה אחרת"

אתה עזבת את איפה הילד אחרי האלבום השלישי ב-1996, וחזרת ללהקה עם הקאמבק שלה ב-2009. איפה היית ומה עשית?

תקופה ארוכה הייתי בבית, עבדתי במכירות, גידלתי את הילדים, רציתי לתת להם חיים "נורמלים". במשך הזמן הזה כתבתי שירים, המשכתי ליצור, אבל המוזיקה לא היתה במרכז בשבילי.

ההתרחקות הזאת מעשייה מוזיקלית קשורה גם לחזרה בתשובה? לרצון להתנתק מהעבר?

היו תקופות שהתנתקתי, יש דברים שפעם דיברו אלי ועכשיו כבר לא. מצד שני, אני שומר על ראש פתוח כל הזמן. שומע המון סוגים של מוזיקה. אני הרבה פעמים מרגיש שגם בשירים "חילוניים" אפשר לגלות נקודות שקשורות לדת, באופן נסתר.

שאר חברי הלהקה הם חילוניים. הם בוודאי חווים את הטקסטים האלו אחרת ממך.

זה נכון שהם באים ממקום אחר. אני חושב שהם מאוד אוהבים את ההתעסקות בדברים חיוביים, ברצונות חיוביים שעולים מתוך המילים, ברצון למלא את החיים בתוכן. גם זה דבר ייחודי ברוק.
אני חושב שאנחנו עושים כאן משהו מאוד ישראלי: מתחברים למקורות שהם שלנו, לטקסטים שלנו.

אתה אוהב להיות חלק מלהקה, גם באיפה הילד וגם באבי הנחל. זה לא פרוייקט סולו שלך, למרות שהחומרים הם שלך.

אני מאוד אוהב לעבוד במסגרת של להקה, שכל אחד בא מהעולם שלו ונותן את ההשפעה שלו. יש הרבה מורכבות בעבודה של להקה, זה לא תמיד פשוט וזה לא תמיד עובד. לא תמיד קל לקחת צעד אחורה ולהיות חלק ממשהו, אבל אני אוהב את היצירה הזאת.
הלהקה הזאת התחילה מחלום שלי ושל אחי, גל ברעם (מתופף "האנשים". א.כ.) לעשות משהו ביחד, אחרי שמגיל צעיר אנחנו כבר מנגנים ביחד. התחלנו לעבוד על חומרים, אספנו רעיונות, והקלטנו סקיצות. ב-2010 שחררנו שיר ראשון- "דרך חדש", כסוג של בלון ניסוי, והתגובות שקיבלנו היו טובות ממש.
ההרכב הנוכחי, שכולל את גל ברעם, בן ורד על הבס ובן סלומון על הגיטרה, התגבש תוך כדי עבודה כאשר היו כבר שירים ורעיונות. העבודה על האלבום היתה לא פשוטה- לקחת את כל הרעיונות שכבר היו קיימים ולהפוך אותם למשהו מגובש.
היה לנו מאוד חשוב ליצור אלבום "כמו פעם"- אלבום שמקשיבים לו מההתחלה ועד הסוף ברצף. השקענו הרבה מחשבה בסדר השירים, במרווחים בין השירים. אני חושב שיש באלבום הזה הרבה עומק, עם הזמן עוד ועוד אנשים יתחברו אליו.

איך התגובות בינתיים?

האמת היא שיש המון תגובות מחבקות ומפרגנות. המון השמעות ב-88 fm וברדיו האזורי, ברמה שהפתיעה גם אותנו, השבוע היינו אצל קוטנר בגא'ם, האלבום יצא לחנויות ומראה סימנים מעודדים, ואנחנו מופיעים בכל הארץ.

דבר המבקר:

האלבום החדש של אבי הנחל פשוט מצויין. זו השורה התחתונה. עכשיו למה: אופיר בר עמי היה אחראי לכמה מהקטעים היותר מעניינים באיפה הילד- גם במילים וגם בעבודת גיטרות מעולה. החזרה שלו בתשובה, והשנים הארוכות שבהן נעלם מאור הזרקורים, עשו לו רק טוב. ב"אבי הנחל", החיבור בין טקסטים של רבי נחמן מברסלב וטקסטים שמושפעים מתורותיו, יחד עם מוזיקת רוק משובחת, פשוט עושים את העבודה.
אפשר להקשיב לאלבום הזה פעמיים (ואפשר גם יותר כמובן): פעם אחת לתת למוזיקה להכניס לאווירה ופעם שנייה להתעמק בטקסטים ובשאלות שבר עמי מציב למאזינים.
המלצות המבקר:
שימו לב בעיקר ל"אבי הנחל" הגראנג'י, ל"סצינה אחרת" שמצליח להיות ישיר בלי להיות בוטה ול"טעם גן עדן", שאפשר לשמוע בו גם את איפה הילד. שזה תמיד מצויין.

"טעם גן עדן"