"בואי מתי שבא לך", מילים ולחן: בוב דילן וג'ורג' הריסון, גיטרה: אריק קלפטון-
אני פותח עם השיר הזה, כי הוא בעיני השיר הכי מייצג את המוזיקה של ג'ורג' האריסון: מלודי, רך, לא משתלט על האוזן. השיר הזה מזכיר שיותר מהכל האריסון היה שחקן קבוצתי: בתוך הביטלס הוא היה יותר קשר אחורי מאשר חלוץ, ואחר כך הוא תמיד יצר לעצמו צוותים שמורכבים מחברים שלו: דילן, קלפטון, פיל ספקטור, ג'ף לין ורינגו סטאר, שהלך איתו יחד עשורים ארוכים (וכמובן הטרוולינג וילבוריז, אולי הניים דרופינג הכי גדול בהיסטוריה של הרוק).
קשה לדעת אם האריסון סיים את פרק הביטלס עם בטן מלאה, אבל הוא בוודאי הוא סיים אותו עם מחברת מלאה. שירים שכתב ונדחו על ידי לנון/ מקרטני קיבלו עכשיו את הצבע הייחודי שהאריסון התכוון להעניק להם ומקום של כבוד באלבום המשולש שיצא רגע אחרי התפרקות הביטלס: All Things Must Pass, השבוע לפני 44 שנים.
הביטלס לא הלכו בשקט. תאשימו את פול, את יוקו אונו או את רינגו שלא היה שם כדי לעצור את זה בזמן, ההתפרקות היתה רועשת כאילו הלהקה נפלה מגג בניין המשרדים של אפל רקורדס. דווקא הגיטריסט המופנם התאושש ראשון, הרים את עצמו מהקרשים וברוח זן אופיינית הוציא את "כל הדברים הם בני חלוף".
האריסון, שנפטר השבוע לפני 13 שנים, גילה את הבודהיזם יחד עם המוזיקה ההודית באמצע שנות ה-60. האלבום הראשון שלו אחרי הביטלס נשמע כאילו נכתב כמה שנים מאוחר מדי: ב-1970 פחות ופחות מוזיקאי רוק כתבו דברים כמו "Isn't It a Pity" שאפילו אז נשמע כבר נאיבי.
נאיבי ומקסים.
יש המון נאיביות באלבום הזה ואצל האריסון בכלל- נאיביות במובן הטוב של המילה: הומור בריא, שאפשר לשמטע בשירים כמו "Wah-Wah" או "I Dig Love" ואפשר לזהות בעבודה שלו כמפיק-שותף בהפקות מונטי פייטון, כמה שנים אחרי. כנות פשוטה כמו ב "Behind That Locked Door" או "What Is life", כמו גם בשיר שאסור אף פעם לקחת אותו ברצינות: "I Got My Mind Set On You" שיצא לאור כמה שנים אחר כך.
(ג'ורג' האריסון בסרט "Life Of Brian" של מונטי פייטון)
האריסון הקפיד לתת קרדיט לכל מי שעבד איתו- לא רק לדילן וקלפטון. דווקא בלהיט הגדול ביותר באלבום הוא נפל- "My Sweet Lord" הגיע לבית המשפט והאריסון הואשם בגניבה ספרותית ונאלץ לוותר על התמלוגים. אירוני כשמדובר בשיר אהבה לאלוהים (איזשהו אלוהים), אבל כמעט אופייני כשזה מגיע להאריסון. אחרי הכל, מה זה משנה, הרי כל הדברים הם בני חלוף, ובכל זאת תמיד כשאני שומע את "My Sweet lord" אני חושב לעצמי: Isn't it a pity?
COMMENTS