"בלוז מתחת לפוך"- תום יוגב על שירי הבלוז שעוסקים בנחמה הגדולה ביותר- אוכל.

במדינתנו השמשית לרוב מספיקים יומיים אפורים בשביל שהאוזן תזעק- הבו לי פלייליסט חורף! מחלקת הבלוז של קולומבוס כמובן אינה יכולה להשאר אדישה לזעקות הללו, אבל כדי לא לייצר פוסט עגמומי וקודר נתמקד היום באחד מאמצעי החימום העתיקים והמוצלחים ביותר- אוכל.
בקורסי מבוא באנתרופולוגיה בטוח מתייחסים לחשיבותו של האוכל בתרבויות וחברות אנושיות. ומכיוון שאנחנו מזמן כבר יודעים שהבלוז הוא לא רק מוזיקה אלא תרבות שלמה, גם למאכלים המסורתיים של האזור שבו הוא צמח ניתן מקום של כבוד בשירים.

The'yre Red Hot!

כשאתה גר בבקתה מתפוררת בשדות במיסיסיפי, אפשרויות החימום בחורף הן די דלות. אפשר להתחמם עם בקבוק מונשיין (מה זה מונשיין? כנסו לפוסטים קודמים ותגלו!), אבל אם אנחנו סולידיים יותר אפשר להסתפק גם במנה מהבילה של "hot tamales"- הטאמאלאס, מהמאכלים המיתולוגיים של אזור הדלתא, הוא למעשה עלה של תירס ממולא בכל טוב שמקורו במרכז אמריקה, ושהצפין עם הזמן ועם גלי ההגירה והתמקם בבטחה באזור הדלתא של המיסיסיפי. הסוג הספציפי שרוברט ג'ונסון משורר עליו כאן הוא הסוג החריף והממולא בבשר, שמסוגל לספק הרבה נחמה בלילות החורף הקרים. ואם אין בהישג ידכם עלה של תירס אל חשש! אני אגלה לכם סוד- הממולאים שלנו יותר טעימים.

http://www.youtube.com/watch?v=TOXXh24HnmY

"Beefsteak when I'm hungry, whiskey when I'm dry, good looking woman while I'm living and Heaven when I die"

במשפט אחד מצליח ג'יימס סון תומאס לתמצת בשיר הזה- Beefsteak Blues, את כל תרבות הבלוז- תרבות שבה קודש וחול, העולם הזה והעולם הבא, סטייק וויסקי, מתערבלים לכדי תוצר הרמוני אחד. ואם יש מישהו שידע על מה הוא מדבר בתחום הזה הוא סון תומאס- שהיה חופר קברים ביום ונגן בלוז בלילה (פחות מעורר תיאבון כבר, אני מודה).

ואם מתחשקת לכם גרסה נוספת, הנה פט תומאס, הבן-של ובלוזאי נהדר בפני עצמו, מנגן את השיר של אבא במוזיאון בלילנד, מיסיסיפי. אם במקרה תגיעו לסביבה, רוב הסיכויים שהוא שם:

Yeh I wish
I was a catfish
swimmin in a blue sea
I would have all you good lookin women,
fishin' after me

במדינת מיסיסיפי כזכור יש נהר, וכמו שתכף יספר לנו רוברט בלפור בשיר, מגיל צעיר בלוזאים רבים היו הולכים לנהר לדוג Catfish ולהביא הביתה לטיגון בשמן עמוק כמיטב מסורת דרום ארצות הברית. עד היום קטפיש מטוגן הוא מאכל שאפשר למצוא במרבית המסעדות והדיינרים באזור הדלתא.
הנה רוברט בלפור בהופעה בבארבי באוגוסט 2012 שר ומספר את שיר הקטפיש:

והנה גרסה מלאה של השיר:

Well all you ladies gather ’round
That good sweet candy man's in town

כל מי ששמע איזה בלוז אחד או שניים כבר יכול להבין שהשיר הזה כנראה לא מדבר על ממתקים מהסוג שאפשר לקנות בסופר. המילים של Candy Man (חפשו בגוגל, אין סיכוי שאני כותבת אותן כאן) עומדות בסתירה גמורה לסגנון השירה העדין והפולקי של מיסיסיפי ג'ון הרט הגדול. מה שכן, אין ספק שהממתקים שעליהם הוא שר גם הם היוו מראשית ההיסטוריה אפשרות חימום מועדפת על בני האדם.

http://www.youtube.com/watch?v=J6clkHTP60U

ולסיום, אם לא הצלחתם להתחמם עדיין, תמיד אפשר לחזור למקור החימום הישן והטוב שמככב בשירי בלוז רבים מספור. הנה פה מוקדשות לו 8 דקות מעולות של גיטרות ומפוחית :