לפני כשבועיים מלאו לאלבום "קצת אחרת" 40 שנה. אחד האלבומים היצירתיים, מרגשים ומופרעים שארצנו הקטנטונת ראתה. ביום חמישי בערב עלו על הבמה באוזן בר נבחרת מופלאה של נגנים בכדי לתת לאלבום הזה וליוצריו את הכבוד המגיע להם.
אז מה האלבום הזה עשה שמגיע לו מחווה כזו? בזמן שיצא, לא הרבה מבחינה מסחרית. השלישייה ניגנה מול מועדונים חצי ריקים ובקיבוצים מול 50 איש. אפילו כשחיפשו מי שיפיק את האלבום הגיעו לרפי בן משה לאחר שעדר שלם של מפיקים מכובדים סרב להם.
מבחינה מוזיקלית האלבום הזה הוא עונג צרוף, שילוב של מוזיקה קלאסית, רוק מתקדם ואפילו קצת בלוז לפרקים וכל זה מתובל בהקלטות של השלושה מדברים ומשתטים באולפן. יצירתיות "at it's best".
צילום: דניאל צ'צ'יק (מתוך אתר הארץ)
ניסיון לעמוד בסטנדרט הנגינה שהעמידו שלמה יידוב, שם טוב לוי ושלמה גרוניך באלבום הזה, ועוד בנגינה חיה של הרכב שלא רץ בדרך כלל ביחד זו משימה קשה עד בלתי אפשרית. המופע של אתמול הצליח לעמוד בה בצורה מעוררת התפעלות ואפילו לרענן אותו במגוון הופעות אורח שנתנו נופך אחר ומרענן. וכל זאת מבלי לסטות יותר מדי מהמקור.
רשימת האורחים המרשימה כללה את סיון טלמור המצויינת ב"גורו" ו"Spring", רן דנקר שעשה מצוין את "ההד" למילותיה של לאה גולדברג, חמי רודנר ששר את הנסיך הקטן ברגישות ודיוק מופלאים ואת ארז טודרס ואורי "מיקסמונסטר" ורטהיים על הפטיפונים ב- "204", שהוכיחו שוב שאת הגרוב שלהם הם יכולים להוסיף לכל קטע, קלאסי ככל שיהיה.
המופע המלא ביוטיוב.
אחד הממתקים האמיתיים הגיע בדמותה של יהודית רביץ שהיממה את הקהל ב"שיר בין ערביים" שיידוב הלחין למילותיו של יונתן גפן. אריאל קסיס על הקאנון השתלב כל כך יפה ב"קטע שמי" וב-"קווינטה", שהייתי צריך להזכיר לעצמי שהוא לא היה שם בהקלטה המקורית. ישראל אהרוני ששר את שניים סינים היה עוד הוכחה להצלחה של ההרכב להוסיף קריצה גדולה לביצועים המקוריים.
עם זאת, גולת הכותרת האמיתית היו נגני ההרכב, אמיר ברסלר על התופים ואלון לוטרינגר על הבס אשר העמידו חטיבת קצב שהשתלבה מעולה למרות שבאלבום המקורי כמעט ולא היו נוכחים. פרט לכך קולות הרקע של לוטרינגר יחד עם נדב הולנדר בנסיך הקטן היו חומר לפנתיאון.
אלון עדר ליהטט בין גיטרה לפסנתר לשירה והפליא לשיר עם לוטרינגר את "ביסלט", תומר בר היה מצוין על הפסנתר בשאר המופע, סלעית להב היתה לא פחות ממופלאה בנעליים של לוי והאלתורים שלה הוסיפו המון. אך מעל כולם עמד נדב הולנדר. פרט להפקה המצויינת של הערב, הולנדר התגלה כגיטריסט מושלם, פורט בעדינות ובשטף מרשים, עם טונות של רגש ובקלילות מפתיעה.
בהדרן עלו לבמה השלישייה המקורית, לביצוע של "204", וסיימו את הערב המצויין שמעבר למחווה לאלבום על-זמני, היווה הזדמנות להכיר כמה נגנים מפלאים. מישהו יודע מתי יש יומולדת לצליל מכוון?
מתוך האלבום המקורי
COMMENTS