Homeשבוע אנדרייטד בקולומבוס

יובל על להקה אדירה ולא מספיק מוערכת

יובל: מצד אחד יש דברים שטוב שנשארים במסגרת האנדרייטד, זה אולי לא נותן להם המון כבוד אבל ככה הם נשארים כזיכרון פרטי ומענג, פחות משהו המוני שנחרש בכל פינה ונמאס מאוד מהר למרות היותו טוב, אבל מצד שני ישנם דברים, הרכבים ויצירות מסוימות שכיום במבט לאחור, לא מקבלות במת כבוד למרות הניסיון והפז"מ, דברים מדהימים שהיו צריכים להימצא עמוק יותר בתודעת הכלל.

http://www.youtube.com/watch?v=g7Wwbwx7Tjg

הם בעניינים כבר משנות ה-70, אמנם באו מאוסטרליה אבל הגיעו עד לאחרון חובבי ההארד-רוק בכל העולם ונראה שעם השנים קצת נדחקו לפינת ההרכבים שכולם מכירים ומעריכים אבל לא באמת נמנים עם גדולי הז'אנר. תציגו בפני אוהבי מוזיקה שאלה – "מי הם הרכבי הרוק הגדולים בכל הזמנים?", יעברו כמה דקות והרכבים רבים עד שבכלל יזכרו ב-AC/DC , ענקי הרוק שבנו בסיס יציב וחזק למגוון סגנונות שעד היום מודים להם.

http://www.youtube.com/watch?v=BEhMjZGJQ-Y

בזמן שהרכבים רבים קמו ונעלמו עם השנים, התותחים האוסטרלים, שעברו תהפוכות רבות עדיין איתנו, הם לא גלשו לאיזורים הרעים של מפלצות רוק רבות שנשמעות שונה בלשון המעטה ממה שנשמעו בתחילת הדרך ומספקות עדיין את אחד ממופעי הרוק הגדולים בכל הזמנים. אז למה זפלין כן? דיפ פרפל גם? בלאק סאבאת אפילו? והם לא? אין לי תשובה ממשית, מה שאני יכול לשער זה שאולי נשארו פשוט כמו שהם, יש יגידו מונוטונים, שמעת שיר אחד שמעת את כולם. אבל אני אומר שיש להם זכות לבעוט להמון הרכבים אחרים בתחת ולעמוד במקומם על פסגת הרכבי הרוק הגדולים יחד עם השמות שאנחנו ממליכים מידי יום.

אז בואו נתחיל בזה שנשמע כולנו את "highway to hell" וניתן לראש להחליט, אם הוא זז קדימה אחורה ביותר משני שירים, סימן שיש משהו בדברי ומהיום כאשר ישאלו אתכם תזכרו בין השני של זפלין,  in rock ושאר הסמלים גם את האלבום הזה.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0