מורדי: בתחילת השבוע הגיע ריאן לוט למועדון הבארבי התל-אביבי להופעה אחרונה בסבב ההופעות שלו, לרגל צאת אלבומו האחרון Lanterns שיצא בסוף השנה שעברה. הערב הזה יכול בקלות להתמקם בצמרת הרגעים המוצלחים ביותר להם זכו אוהבי המוזיקה בישראל בזכות שילוב יוצא דופן של מוזיקה מצוינת, זמנים מדויקים יחסית לישראל, ובעיקר העובדה שזכינו לקבל אמן מצליח בשיא הרלוונטיות שלו.
באופן די חריג ההופעה התחילה כמעט בזמן (כמה דקות איחור) אחרי חימום מקומי של דנסקי ונגה ארז. על הבמה עלה ריאן לוט, או בשמו המפורסם יותר Son lux, והתמקם לו בנוחות בפינת הבמה ליד האורגן ושאר מכשירים אלקטרונים איתם הוא יעיף באוויר את הקהל בהמשך הערב. בהרכב מצומצם שכלל בנוסף אליו רק גיטרה ותופים הם ניגשו לעבודה וסיפקו מופע קצר יחסית של שעה ורבע בערך, אבל כזה ששווה כל רגע וכל שקל שהושקעו בו.
יהיה קצת קשה להסביר למי שלא מכיר את Son lux מה בעצם הוא מנגן, בגלל שבמהלך הערב התבצע מעבר שוטף בין פיוז'ן וג'אז, דאבסטפ ובלדות, ובעצם נדמה שכל החלוקה לסגנונות שונים והגדרתן מאבדת משמעות במוזיקה שלו. הוא התברך בראייה (או שמיעה) כללית, כזו שמסתכלת על הכל מלמעלה ורואה במוזיקה יחידה אחת, ולמזלנו הוא מעניק לנו קרדיט ומאמין שגם אנחנו יכולים להכיל את זה. אבל הסיבה העיקרית שבגללה ההופעה הזו תיזכר לטובה היא שפשוט מדובר באמן שיוצר את הסאונד העכשווי ביותר, כזה שמתאים לתקופה כמו כפפה ליד. אם לכל דור היה את מה ש"נכון" בשבילו, אני חושב ש-Son lux בהופעה שלו ביטא את הקול של הדור הזה שמפיל מחיצות, יצירתי וסקרן, ונמצא כאן ועכשיו, ולא חי בעבר אלא משתמש בו כדי לבסס הווה ועתיד יפים יותר.
COMMENTS