Homeשבוע מוזיקאים על אי בודד

יאיר יונה לוקח אלבום לאי בודד

יאיר יונה הוא לא רק מוזיקאי נהדר, הוא גם מאלה שיש בהם את התשוקה האמיתית לכתוב על המוזיקה שהם אוהבים.
והוא עושה את זה טוב…

יאיר:

סיבכתם אותי פה, קולומבוס. קודם כל, למה שבכלל אמצא עצמי על אי בודד? כדי להגיע לשם אני צריך להתרסק עם מטוס ובין כה למי יש כסף היום לטיסות, או להגיע לשם כשאני נסחב על שריד מהתרסקות ספינת התענוגות שבה בין כה אני לא אשוט כי הבחילות מהים + מוזיקת צוות הווי בידור אילת ג' = וואלה אין מצב. אבל באופן היפותטי ונניח נניח נניח שהגעתי לאי בודד ונניח נניח נניח שיש לי שם פטיפון וזוג רמקולים טובים ונניח נניח נניח שהיה איתי אלבום אחד שמגיע לאי, ואם אתם שואלים אותי היום, ספציפית, שישי אחה"צ, אני מעדיף להגיע לאי בודד עם האלבום Please Please Me, האלבום הראשון של הביטלס.

הרומן שלי עם עולם המוזיקה, הרגע הזה שאחריו שום דבר כבר לא חזר להיות כפי שהיה פעם, התחיל עם השיר הראשון של הביטלס ששמעתי, זה היה love me do שבעקבותיו רכשתי את האלבום הזה, שאחריו, הרגשתי כמו הילדה בת ה-14 שראתה אותם בתכנית של אד סאליוון. האלבום הזה מבחינתי מסמל את ההתחלה של הכל, המהפך האישי הראשון, ואחד מני כמה אחדים טובים ועסיסיים כאלה. אני מאמין שבמקום מסוים הוא מכיל את כל הזרעים למה שאני כל כך אוהב בחיים האלה. הוא מכיל קריצות והומור ושנינות חיובית ולא מעיקה, הוא לא אלבום של דאחקות אבל יש בו משהו שמצחיק אותי ונוטע בי חיים בכל פעם מחדש. כשלנון משתנק בסוף השעה ה-11 להקלטות, כשהוא מנסה לשיר את Twist and shout ונשמע כמו זמר לא מקצועי, או כשרינגו שר את Boys שתפור למידותיו, או הריצה על תפקיד הבס של מקרטני ב I saw her standing there, הכל מרמז חיוניות וחיים.

זה תקליט של כייף, של לא לדפוק חשבון, של ללכת עם כל הנעורים האלה עד הסוף. זה אלבום של אנשים שלא רואים בעיניים, הם חופשיים, אלגנטים ומופרעים. ערסים מתורבתים. חננות על והיפסטרים של התקופה. המון ניגודים משלימים יש באלבום הזה.

אם זרקתם אותי על אי בודד, אני לא רוצה אלבומים שיגרמו לי לחשוב או להרהר, יהיה לי מספיק זמן להעלות עשן מהמוח עד שהסופרטנקר יבוא לחלץ אותי. אני רוצה להיות מבודר, שיעשו לי כייף בנשמה, שאני אזכור את החיים האלה על כל מה שנפלא וכייף בהם ואז אלך לספר על זה לכדור טניס הזה שאעשה ממנו חבר לחיים עד הסוף המר. התקליט הראשון של הביטלס הוא הכייף האמיתי הראשון ששמעתי במוזיקה, והכייף הזה מהווה לי השראה גדולה לאורך כל הדרך ועד היום, כי מה הטעם בכל העסק הזה, אם אין בו כייף הא?

http://www.youtube.com/watch?v=DsgWfAilIEM

והאלבום המלא :

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=1UgcjXs-t5k&list=PL83A80CA9AFBF2BDA]

האלבום החדש של הלהקה שלי Farthest South , יצא ב 13.12 . הנה קטע לשמוע מתוכו:

http://soundcloud.com/farthest-south/farthest-south-spheres

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0