יהוא ירון כותב מאי בודד

אנחנו מאוד נרגשים לבשר לכם שהצלחנו לרתום לפרוייקט הזה את אחד המוזיקאים שאנחנו הכי אוהבים כאן, מי שהוציא השנה את אחד האלבומים הישראלים הכי טובים של השנים האחרונות לטעמנו, הלא הוא יהוא ירון…

יהוא:

האמת שהדיסק שהייתי לוקח לאי בודד הוא "the good son" של ניק קייב. אני מכיר כל כך הרבה אנשים שהיו לוקחים את הדיסק הזה לאי בודד, שהאי הזה כבר לא נשמע לי בודד כל כך. אבל אם הייתי נוסע לאי בודד, חוזר ואז נוסע לאי בודד אחר – הייתי לוקח לשם את "strange negotiations" של דייויד באזאן. אני מטורף על הדיסק הזה.

הדבר הראשון שפגע בי היו המילים. מה שנשמע לי בהתחלה כמו הטפות או מעין עקרונות לחיים, התחדד לכדי שירים חכמים ומרגשים שמתייחסים לפואטיקה באותו כובד ראש שהם מתייחסים למערכות יחסים, דת או פוליטיקה.
בעיני באזאן הוא וירטואוז אמיתי של מילים. בלי שפה גבוהה מידי ובלי אווירה חמורה הוא מצליח להגיד כל מה שהוא רוצה תוך כדי שהוא ממציא מחדש את המבנה של השיר. הנושאים שלו הרבה פעמים מופשטים יחסית וכוללים הרבה מחשבות על מוסר ואמת וערכים אבל הם כתובים בצורה מרגשת בטירוף, כך שגם המסקנות שלו מילדות בבית נוצרי רלוונטיות לגביי. ובעיקר, המילים שלו מוגשות על רוק אמיתי, פשוט וחזק. וזה הדבר השני שתפס אותי, ואולי העיקרי. זאת מוסיקה מופלאה בעיני. תמיד התגרדתי במוסיקה תיאטרלית או קברטית או אוונגרדית כי שם מצאתי את המלודיות שהכי דיברו אליי, יחד עם איזה עושר של גוונים, כזה שצריך לשמוע מאה פעמים כדי לרדת לעומקו. כאן זה קיים בתוך מבנים ברורים ונגישים, בתוך הפקה כנה ויפה ועם כמה מתפקידי התופים הכי יפים שאני מכיר.

But man you gotta find the truth

And when you find that truth don't budge

Until the truth you found begins to change

And it does, I know, I know

And when you love the truth enough you start to tell it all the time

And when it gets you into trouble you discover you don't mind

'Cause if good is finally gonna trump

Then man you gotta take stock and you gotta take your lumps

Or else they trickle down into someone else's cup below

You know

והנה "המיתוס שלך" שיהוא אומר שנכתב בהשראת "וירג'יניה" של דיויד באזאן: