ידיעות חדשות מתקבלות מהאי הבודד של קולומבוס, היום זה מפיה של סיון, הקול הנשי מאחורי אטליז. בהמשך השבוע יהיה לנו גם פוסט מצויין של גיא מאטליז שבדיוק היום שחררו סינגל חדש ונהדר שמחכה לכם ממש פה בתחתית הפוסט.
הנה מה שהיא כתבה על האלבום שהיא היתה לוקחת איתה:
Radiohead – In Rainbows
את רדיוהד שנאתי בתקופת הבהלה ל-OK Computer והתאהבתי בהם כשהתחלתי לשקוע באלבומים קודמים שלהם.
כסוג של תחביב הייתי בולעת כל תקופה אלבום שלהם כאילו אין שום מוזיקה אחרת בעולם. אז הייתה תקופה בחיי שנפרדתי מאהבה גדולה שהרסתי ובעוונותיי התאהבתי מיד בבחור חדש כדי להרוס את זה מיידית. הוא היה אמור להיות ריבאונד אבל היתה בקשר תחושה של אשליה מצויינת וכשהרסתי גם את זה נכנסתי לתקופה חשוכה מהרגיל.
הייתי צריכה לכתוב תסריט לסרט באורך מלא כעבודת גמר של בית ספר לקולנוע והאפיזודה הקצרה הזאת היתה תקועה אצלי עמוק בסיסטם. החלטתי לכתוב את הסרט על החלקיק הקטן הזה בחיים שלי כי היה נראה לי שזו הזדמנות טובה להתחיל להפיק לקחים. באותה תקופה הדיסק הזה הושמע אצלי באוטו בריפיט.
כשהתחלתי לכתוב את התסריט הייתי מחוברת לגמרי למוזיקה הזאת והסרט התחיל להתחקות כקונספט אחר כל שיר באלבום, המילים שיש לו להגיד לי ואיך זה מתקשר למה שקרה – פרשנות פרי סטייל לגמרי שלי, מ'כפת לי. ככה 15 Steps היה שיקוף מדוייק של חוסר היכולת שלי להתקדם מהאופי של עצמי, Nude על הנטייה שלי לחלום בהקיץ באופן קיצוני על דברים שלא מתאפשרים ולהרוס דברים שכן, ו-Wakey Wakey כללי כזה של התפכחות מאשליה.
זה אלבום יפהפה וחלומי, שמסווה יציאות למציאות קוצנית שמתמודדים איתה בכעס או בציניות יבשה. סיפור חיי. הייתי לוקחת אותו לאי בודד ביחד עם הדיסק בונוס שגיליתי אח"כ, עם שירים כמו Last Flower ו-Down Is The New Up, שירים לא מאוזנים באופן חריג ומספק למדיי.
והסינגל החדש של אטליז:
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=sIWJ5oUV2as&fb_source=message]
COMMENTS