גם השבוע יובל מפנה את החיפוש לכאן, אלינו. הפעם הוא חיפש מחורע מקומי. ואולי בכלל צריך לצעוק לו פורטיס מחורע…
יובל:
"שוטר פושע והענק הלוחש", האלבום המעולה של הלוקו המקומי משנת 1994 כולל המון המנוני כסאח, אבל הטירוף מגיע לשיאו דווקא בשיר אקוסטי שבלבל אותי לגמרי.
"בואי אליי" מתחיל בשקט בשקט, לאט לאט עם מילים של שיר אהבה מצמרר. פורטיס נשמע מהורהר ועדין אבל מחוספס ומצמרר וקורא לאהובתו לבוא אליו, למיטתו שם יפנק וינשק עד שבפזמון הכל משתנה והופך לסיוט.
פורטיס משנה כיוון ומאיים לחתוך את אהובתו לאלף חלקים, לחתוך ולא להשאיר שרידים ובשניה השיר הופך מבלדה שבא לך להקדיש לאהובתך לחלום שחור שלא מומלץ להקדיש לאף אחד.
פורטיס, בליווי גיטרה אקוסטית בלבד מגדיר מחדש לדעתי טירוף מהו. כולם מכירים אותו ואת המוחצנות שלו, גם מי שלא אוהב ומתחבר אליו יודע שפורטיס הוא "משוגע", ככה מגדירים אותו גם אוהביו הגדולים. אבל כאן הוא הפך בעיניי להרבה יותר גדול ממה שחשבתי עד אז.
בדרך כלל כשאומרים "שבוע מחורעים" ישר חושבים על רעש ובלאגן, מה שפורטיס יודע לעשות מעולה, אבל לשיר בלדת אימה כמו שהוא שר כאן רק הוא יכול, לגרום לך לטירוף שקט, כזה שמגיע לאט ובצורה הכי מפתיעה שיכולה להיות.
בטירוף שפורטיס יצר כאן יש הכל, שקט שמלווה בצעקות, שיר אהבה עם מילים חדות ובעיקר טירוף מקורי, כזה שרק פורטיס הגאון יכול לחשוב עליו וטוב שכך, כי מי לא חשב לחתוך את אחת מאהבותיו פעם.
COMMENTS