אז מסתבר שמחורעי

אז מסתבר שמחורעים מגיעים בכל מיני צורות וצבעים, הנה שי והמחורע שלו…
שי:
אם יש דרך שבה אני יכול להגדיר את ה"מחורעים", זה שיש בהם רדיפה אובססיבית בלתי נגמרת אחר ריגושים, כמו כלבים שרודפים אחרי מכוניות ולפעמים זה נדמה שאם הם יכלו, הם היו בולעים את העולם בביס אחד. אך כשנראה שחלפו להם כל הריגושים, הם ידעו טוב מאד לייצר אותם בעצמם.

ה"מחורע" עליו אני רוצה לדבר הוא הנשפן ואיש הג'אז ראשאן רולנד קירק. הוא נחשב לסקסופוניסט הכי פרוע בג'אז אשר נשיפותיו עדיין מהדהדות מבעד לחלל העצום שהותיר לאחר פטירתו בשנת 1977. אני חושב שיהיה קשה לנסות להסביר את התשוקה שהייתה בבן אדם הזה למוסיקה ולחיים, פשוט לצעוק לעולם ולהרגיש חי שכן הרבה הוא לנגן בשלושה סקסופונים בו זמנית(אם כבר מדברים על לבלוע את העולם בביס אחד) ולהיות מחלקת כלי נשיפה שלמה כמו שניתן לראות בסרטון הבא:

כן, ודרך אגב, הוא גם עיוור.

הוא נולד באוהיו בתור רונלד קירק אך בגיל צעיר שינה את שמו לרולנד לאחר חלום בו ראה את שמו כתוב כך. הוא התעוור בגיל צעיר ממחסור בטיפול רפואי זמין למחלת עיניים בה לקה, אך אין זה הפריע לו ללמוד לנגן על מגוון רחב של כלי נשיפה כמו סקסופונים שונים, קלרינט וחליל. נגינתו וסגנונו יושבים על מדף הסול-ג'אז וההארד-בופ למרות שהוא משלב לא מעט גוספל, רגטיים וג'אז חופשי. הוא למד להשתמש בנשימה סרקולטיבית, מה שאפשר לו לייצר צלילים ארוכים בלתי נגמרים מבעד לפיות הסקסופונים עליהם ניגן.

בקישור הבא ניתן לראות אותו, שוב בהופעה, לבוש כנווד חסר בית כשעל צווארו תלויים זוג סקסופונים וליד רגלו גונג. הלהקה שמלווה אותו יודעת את תפקידה ולפי סימן היא פותחת את המצערת ויחד עם קירק טורפת את הקהל באקסטזה שנמשכת כעשר דקות בהם קירק לא חדל מלנשוף בסקסופון, גם אם עליו לסדר את הגונג שנפל ממעמדו (להזכירכם הוא עיוור) ובהמשך לרדת לסיבוב דאווין בתוך הקהל כאשר הוא מובל ע"י חבר להקה עם טמבורין (שוב,עיוור) להספיק לשוב לבמה לעוד כמה צווחות אימתניות לתוך המיקרופון גם אם הוא לא מוצא אותו, עד שלבסוף לאחר אקורד סיום מתגלגל מנסה קירק לשחרר את הטרוף שבנגינה החולפת על כיסא תמים שעבר בסביבה.

אחח, הדחף הבלתי מוסבר שיש בו , אותו סביר להניח שגם קירק לא יכל להסביר, הדחף פשוט לצווח, לצרוח ולהגיד "אני חי". וכל עוד זה המצב, אני רוצה להרגיש את זה במלוא העוצמה. בשנת 75 הוא לקה בשבץ אשר שיתק חצי מגופו, מה שלא מנע ממנו להמשיך לנגן ולהופיע. במקום על שלושה סקסופונים בו זמנית הוא הצליח לנגן רק על שניים ולמרות חציו הרדום, נשימתו נשארה שלמה. ב-77 הגיע שבץ נוסף אשר חיסל את חציו האחר.