העישון אסור בפוסט זה…
סרטיו של אמיר קוסטריצה הסרבי הם חוויה מרתקת. אין ספק שהוא נחשב לאחד מהקולנוענים האירופיים החשובים ויש המחשיבים אותו כיורש של פליני. אני חושב שסרטו "חתול שחור,חתול לבן" משנת 1998 לעד יהיה בטופ 10 שלי. העלילה המקורית והמפותלת, הדמויות הצבעוניות והדימויים הסוריאליסטיים(התזמורת על העץ-לא פחות מגאוני) ומעבר לכל אלה, המוסיקה בסרט. המוסיקה הצוענית– בלקנית, האנרגטית, מקפיצה וצווחנית שלא ניתן להתעלם מקיומה.
קוסטריצה מבין במוסיקה, כי הרי עוד מסוף שנות השמונים היה חלק מהאורקסטרה שלימים יהפוך למנהיגה והיא ה-No smoking orchestra.
התזמורת הזו נוסדה ב-1981 בסרייבו, בוסניה כחלק מתנועה תרבותית בשם "הפרימיטיביות החדשה" שבאה כתנועת נגד לרומנטיזציה של הפופ בשנות השמונים המערביות. חברי התנועה גדלו עם פתיחות רבה כלפי מוסיקה מהמערב והתחנכו על ברכי להקות כגון הרולינג סטונס והמי ואמנים כמו לו ריד ולכן יהיה זה טבעי שהרבה מהמאפיינים של המוסיקה של הפרימטיביים החדשים יגיעו מתוך הפאנק. תזמורת הלא מעשנים מנגנת מוסיקה בלקנית אבל עם וולטז' גבוה, הרבה אגרסיביות ואנרגיות מבעבעות. הנושאים עליהם הם שרים הם על אנשי הכפר והחיים היומיומיים, סיפורים מהחיים.
מסוף שנות השמונים, כשנתיים לאחר הצטרפותו של קוסטריצה להרכב, עד אמצע שנות התשעים, המצב במדינות הסלביות היה קשה, מלחמה עקובה מדם התחוללה במהלכה יוגוסלביה התפרקה, מה שהוביל גם להתפרקותה של התזמורת. לאחר היפרדות הלאומים למעשה קמו שתי תזמורות ללא עישון. אחת בצד הבוסני והמפורסמת יותר בצד הסרבי, זו שלימים גם תנגן בסרטו של קוסטריצה וזו שתהיה תחת הנהגתו ואותה הוא יוביל להכרה בין לאומית, אולי גדולה יותר מזו שהיא חוותה במדינתה.
אם יש משהו שלא חסר בהופעות של הלא מעשנים זו תנועה.
אם זה חברי הלהקה שמתרוצצים על הבמה או הקהל שנע ללא הפסקה מעלה מטה בקצב המוסיקה. היקף ההרכב רחב ומשלב כלי נשיפה וקשת רבים לצד כלי נגינה מערביים סטנדרטים כמו בס תופים וגיטרות צעקניות. הם באים להרעיש, באים להשתולל ויקחו איתם את כל מי שיפגשו בדרך.
COMMENTS