Homeשבוע גיטרה בקולומבוס

עוזי שלנו השחיז את המקלדת שלו, והנה הוא מסיים את שבוע גיטרה בקולומבוס עם סולו קטלני…
עוזי: יש שתי בעיות בלכתוב ביום שבת (חוץ מהבעיה ההלכתית). מצד אחד חלק מהאמנים שחשבתי לכתוב עליהם כבר "נתפסו" (ביל פריסל ונופלר), ומצד שני יש את הידיעה שכל מי שלא תכתוב עליו כבר לא יופיע השבוע.

לדעתי לגמור שבוע גיטרה בלי לדבר על קלפטון, שעכשיו חוגג 50 שנות עשייה מוזיקלית, זה לא בסדר ולכן אני כותב עליו.
אין לי הרבה יותר מדי להוסיף על הגיטרה של קלפטון מכיוון שהכל נאמר ונכתב. כמובן שכולם מכירים את הקלאסיקות שלו עם 'קצפת', בתור דרק עם הדומינוס, הלהיטים שלו משנות ה70 והחומרים הרכים יותר שלו מתחילת הניינטיז שגם זכו להצלחה ענקית.

בשנות האלפיים קלפטון בעיקר עסק בשיתופי פעולה ובלארח חברים לג'אמים: אלבום מעולה עם ג'יי ג'יי קייל, אלבום אדיר עם בי בי קינג, שיתוף פעולה מעניין עם בילי פרסטון, אלבום משותף עם וינטון מרסליס ואפילו שיתוף פעולה דמיוני עם רוברט ג'ונסון זצוקללהה (Me and Mr. Johnson).
אחד משיתופי הפעולה הטבעיים והמוצלחים היה סיבוב הופעות עם חברו משכבר הימים סטיבי וינווד. סיבוב ההופעות הזה הוביל לאלבום הופעה מצוין שיצא ב2009 בו קלפטון מזכיר לכולם שמעבר להיותו גיטריסט אולפן מדהים (כנראה הטוב והמצליח בהיסטוריה) מדובר באחד מהפרפורמרים הטובים בהיסטוריה ולכן להשיג כרטיסים להופעות שלו היא משימה מאד קשה.
ווינווד המולטי-אינסטרומנטליסט עובר מהקלידים לגיטרה וביחד הם מנגנים כמה מהלהיטים של קלפטון, כמה מהחומרים המשותפים שלהם מBlind Faith, כמה להיטים של הנדריקס, כמה סטנדרטים של בלוז. בלי יומרות מיותרות, בלי חומרים נסיוניים, פשוט שני חברים ותיקים עושים את מה שהם עושים הכי טוב.

 

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0