תומר:
אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שהאלבום הזה נחת אצלי בדירה. שותף לשעבר שלי, אתם מכירים אותו כשי או שי שלנו, הביא אותו. הההכרות הקצרה שלי עם אותו אלבום עד אז הייתה מלאה בשנאה והבקשה היחידה שלי לשי הייתה: שים את האלבום הזה רק כשאני לא בבית.
כמובן שבאיזה שהוא שלב האלבום הפך להיות חלק מהפסקול של הדירה ואני סוף סוף התפכחתי וגיליתי את אחד האלבומים היותר מסקרנים של העשורים האחרונים.
אותו אלבום נקרא "Embryonic" והוא שייך לחבר'ה מאוקלהומה שעונים לשם "The Flaming Lips" שאני, מכל מיני סיבות שנראות לי מאוד טיפשיות היום, סירבתי להכיר. זה היה הסאונד המלוכלך של האלבום, המזויקה האינטסיבית שבבת אחת הופכת לרגועה ואיטית ולהפך, עטיפת האלבום(סיבות טיפשיות כבר אמרתי), השירה ואפילו המילים, השתדלתי לברוח מכל זה כמה שיותר מהר וכמה שיותר ורחוק. בסוף ישבתי כמו ילד טוב ובאמת הקשבתי לאלבום וכל מה שסלדתי ממנו עד עכשיו – לפתע הפך לסיבה להתאהבות.
האלבום הנ"ל מכיל דברים שלא תשמעו במקום אחר, להקת הרוק האקספרינטליפסיכדליספייס רוק ועוד שמות של אנשים עילאיים ומתנשאים, שוב עשתה את הבלתי יאומן. וכשאתה משחרר אלבום ב-2009, כאשר השוק בירידה והקידמה מאפשרת גישה עכשווית לכל פורמט של מוזיקה אתה חייב לעשות משהו מיוחד. וזה מה שעשו חברי הלהקה(שוב). אני לא מכיר מספיק את ההיסטוריה של הלהקה כדי להרחיב בפרטים היבשים, אבל הספיק לי להקשיב למספר אלבומים שלהם כדי לגבש דעה שלא משתמעת לשתי פנים – הם אחד הדברים היותר מעניינים וחדשניים שיש היום בעולם המוזיקה. אופרת רוק, אלבום עם הוראות הפעלה, אלבום קאבר לדארק סייד, כל אלה הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה של דברים שעשתה הלהקה.
לאלו מכם שקצת פחדו מנויז, קצב שנשבר לעיתים קרובות, מגוון סגנונות וכלים – זה הזמן לכפר.
אני באמת מאמין בלב שלם שזה אחד האלבומים הכי מיוחדים ששמעתי. אלבום שפתח אותי יותר למוזיקה, שהוכיח לי שאני טועה, שמרתק אותי בכל האזנה.
אחד בדורו שכזה.
COMMENTS