נהנינו מאוד השבוע בניו-יורק ובניגוד לרוב עם ישראל שבחגים מנסה לברוח מפה, אנחנו דווקא חוזרים ארצה.
ראש השנה מגיע ואיתו ההרגשה הזו של משהו חדש שמתחיל, של התחלה. השבוע אנחנו נעסוק בהתחלות. התחלה של קריירה של אמן, של להקה, של ז'אנר מסויים, התחלה של שנה, של עשור, של תקופה חדשה במוזיקה. וגם בהתחלות אישיות והמוזיקה שליוותה אותנו בהן. הכל פתוח והכל מותר. ככה זה עם התחלות.
ראש השנה מגיע ואיתו ההרגשה הזו של משהו חדש שמתחיל, של התחלה. השבוע אנחנו נעסוק בהתחלות. התחלה של קריירה של אמן, של להקה, של ז'אנר מסויים, התחלה של שנה, של עשור, של תקופה חדשה במוזיקה. וגם בהתחלות אישיות והמוזיקה שליוותה אותנו בהן. הכל פתוח והכל מותר. ככה זה עם התחלות.
ונתחיל עם משהו שהוא משמעותי מאוד בשבילנו, ההתחלה של קולומבוס. כשהבלוג נפתח, עברו מאז כמעט שנתיים(!), האצבעות שלי רעדו(למרות שאז קראו את הבלוג אולי שלושה אנשים בסה"כ) כשניסיתי לכתוב את המילים הראשונות ולבחור את הצלילים הראשונים שיחרטו לנצח כאלה שפתחו את הפרוייקט הזה שלנו.
זה מה שכתבתי אז וזה השיר שצירפתי: "ונתחיל דווקא בקלאסיקה שאני אף פעם לא מפסיק לגלות. סיד בארט באלבומו הראשון "the madcup laughs". ממקימי פינק פלויד ומי שסיים את דרכו לצערנו כמשוגע הכפר בבית אחותו בפרבר אנגלי מרוחק באלבום אישי הזוי משונה ומדהים."
שיהיה לנו שבוע מצויין וחג שמח…
COMMENTS